ביום ראשון של השבוע האחרון חבר טוב שלי הודיע לי שאחותו מתחתנת ביום שלישי (באותו שבוע) ושאני חייבת לבוא. אמרתי לא שלא בטוח שזה ייקרה, קודם כל בגלל  ההתרעה הקצרה, שנית בגלל שרק עכשיו התחלתי עבודה חדשה וזה ממש לא מתאים להתחיל אותה עם בקשות לשחרור מוקדם (אני עובדת כל יום עד 7 בערב, כמובן שיכולים לשחרר אותי מוקדם יותר אם אני מבקשת מראש).

ידעתי שאחותו מתחתנת אבל לא ידעתי מתי, וגם כשהוא הודיע לי, זה היה בהתרעה קצרה מדיי (3 ימים לפני האירוע). אני לא יכולה פשוט לעזוב את הכל ולבוא. יש לי סידורים, עניינים, מחויבויות.

עוד לא יצא לי לדבר איתו מאז האמת, לא היה לי זמן.

למרות שהוא החברה כי טוב שלי, הוא לא לוקח דברים בפרופורציות. כמו שהוא רוצה שאני אצא איתו למועדון (של גייז) ביום חמישי. ולא שיש לי זמן לזה (כי כאמור אני מגיעה מאוחר), או כוח (כי מה לעשות כשעובדים 11 שעות כל יום  + נסיעות זה מעייף) או כסף (בשל המעבר דירה היו לי המון הוצאות). חוץ מזה שכבר ממש מיציתי את המועדון הזה.

מה גם שלא עברתי לת"א בשביל לצאת ולבלות כל יום.

השותפים שלי.

אכן ביום ראשון קיבלתי כל כך הרבה טלפונים מ-ב השותף הנורמלי שהיא אחראי על הדירה וכו'. מ היה השותף שהיה מטנף ומלכלך הכל. הנייד שלי היה על שקט, קיבלת מ-ב יותר מ15 שיחות וגם הודעות במזכירה. נו בסוף חזרתי אליו. הוא אמר שהשארתי את הדירה מאוד מלוכלכת. אמרתי לו שמלבד החדר כניסה הבית היה ככה כשהם עזבו אותו בשבוע שעבר. אמרתי לו שבשירותים של הבית בקושי הייתי משתמשת בגלל הטינופת ובגלל שנמאס לי לנקות ושיום אח"כ הכל חוזר להיות מלוכלך. והוצאתי את כל מה שהיה לי לומר על מ השותף השני, שהיה מטנף את הכל, משאיר כלים בכיור, מטנף את השירותים, אפילו סיפרתי לו על הקטע עם המברשת שיניים (שגיליתי ש-מ משתמש לי בה, לא ברור לאיזה צורך).

לא היה לו מה להגיד.

הוא רק ביקש שאני אשלם את הארנונה-מים-ביוב של החודשיים האחרונים וזהו. ב-20 לחודש ב יעשה את החישוב הסופי ואז נראה אם אני חייבת להם משהו או לא.

הוא כבר הבין שאני לא חוזרת יותר לב"ש.

אני מניחה שאכן היה לו הלם קל כשהוא גילה שהדברים השמישים בבית נעלמו (הוא אמר לי שהוא מבין שאני יכולה לקחת את הדברים שלי, אבל שיכולתי להודיע להם מראש).

בכל אופן, בקרוב יסתיים החלק הסיוטי הזה עם אותם שותפים.

אמרתי ל-ב שהייתי צריכה לעבור בהתראה קצרה, ושלא היה לי זמן לסדר או לנקות.

הוא קנה את זה.

לא להאמין שתכננתי את זה  כמה חודשים.

הדירה החדשה ענקית, והיא דיי ריקה. כאמור לא באתי עם סלון משלי או הרבה דברים משלי. לפני שבוע ההורים שלי אחותי ואני עמלנו על ניקיון הדירה. ולפחות דיי נקי פה.

כמובן שיש עוד דברים שצריך לקנות אבל זה לא עכשיו, קודם כל שאני אתייצב כלכלית מהרעידת אדמה הזו שנקראת מעבר דירה עם כל ההוצאות שיש מסביב לזה.

את הדיירים מהקומות העליונות אני בקושי מרגישה. קודם כל אני בקושי נמצאת בבית. וגם זה ממש כאילו שאנחנו גרים בנפרד. להם יש את החיים שלהם ולי את שלי. אין להם שום דריסת רגל בדירה שלי מלבד 2 מטה מהדלת כניסה למדרגות לקומות העליונות. חוץ מזה הם מאוד נחמדים (לפחות כמה מהם שיצא לי לדבר איתם קצת). ככה שהדירה היא שלי לגמרי.

זה בערך הסיכום השבועי שלי

כאמור אני בקושי נמצאת ברשת אז אני מתנצלת מראש שאני מגיבה מאוחר

לא תמיד אני מספיקה להגיב, בכ"ז רוב הזמן אני נמצאת בעבודה

והיה באמת שבוע לחוץ בשבוע האחרון.

גם החלטתי לא להתחבר לכבלים. אני בקושי נמצאת בבית גם ככה, אז למה לשלם עוד כסף בשביל זה?

מחר בערב יש ארוחה משפחתית לכבוד יום הולדתו של סבא שלי

אז אני נוסעת וגם אני אראה קצת את המשפחה שלי.

שיהיה לכולנו סופ"ש מקסים!