9/2005
אז מה היה לי בסופ"ש
אז המשפחה שלי הייתה פה לארוחת ערב ביום שישי.
שינוי קל ממה שהם רגילים בדר"כ (שאני באה אליהם).
אני לא בישלתי, אמא הביאה הכל מהבית.
לפחות ביום שישי אכלתי אוכל של אמא...
אחי גם היה וראה את האחוזה בפעם הראשונה.
התלהב, משפע המקום והנוחות שכרוכה בכך.
היה נחמד לארח אותם ככה.
אפילו שיש חלקים בבית שעוד לא ממש מסודרים
המטבח שלי יותר גדול משל ההורים שלי
ההורים שלי הלכו דיי מהר
כי הייתה להם הופעה של מישהו מהלהקה "הכל עובר חביבי"
וזה בכלל נס שההורים שלי יוצאים לאנשהו ביחד
את אחי הקפיצו בשבת אחה"צ לבסיס
בגלל הבלאגן שיש בעזה.
הוא הלך מבואס לאללה
הפסיקו להם את הרגילה לקראת הסוף
(ורק קרביים יכולים להעריך את הזמן היקר הזה של רגילה)
אני רוצה לקנות לעצמי סלון
ואמא שלי לא מבינה למה (זו הוצאה מיותרת, הרי יש לך ספה)
אז נכון יש לי ספר (ורודה מזעזעת) בסלון
אבל ככה אני לא יכולה לארח חברים שלי
וחוץ מזה סלון נותן הרגשה של בית
ואני רוצה שכן יהיה לי מקום לשבת בסלון
ושאני אוכל להזמין אנשים שיישבו אצלי.
אני לא מבינה איך אמא שלי רואה בכל הוצאה כהוצאה מיותרת.
נכון שזה לא ASAP אבל עדיין אני רוצה סלון משלי.
במוצ"ש הייתה היום הולדת של החבר הכי טוב שלי טל
הוא הזמין כמה חברים טובים שלו לפאב (של גייז') בת"א
אתם חלקם כבר יצא לי לראות
היו שם ציונה (שזו דארג קווין עם הופעות מעולות)
וגם הבעלים של מועדון התיאטרון (שהוא חבר טוב של טל).
הבן זוג של טל אחד מהאנשים הכי נחמדים שפגשתי
אנחנו מסתדרים מצויין, נראה לי שדיברתי איתו כמעט כל הערב
מצחיק כמה אנחנו מסכימים על דברים
כמו שכבר מיצינו את היציאות האלה למועדונים רועשים ודביקים
ואם אנחנו כבר יוצאים עם טל הוא אף פעם לא שם כי הוא מצלם (הוא צלם של כמה מועדוני גייז' נחשבים).
ואז אמרנו שבפעם הבאה אנחנו צריכים לקבוע שנבוא יחד, ככה לפחות אם טל לא יהיה שם אז לפחות אנחנו נהיה יחד ולא עם אנשים שבקושי זוכרים את השמות שלנו (חברים של טל).
חוץ מזה אכלנו (אם כבר יוצאים אז אוכלים) ושתינו, וסתם קישקשנו על דברים.
חבר של טל יודע לעשות דברים בשיער שאני לא יודעת (על מיני עיצובים)
מדהים איך זה שאנחנו יכולים לשבת שעות ולדבר.
לסיכומו של עניין אני מאוד נהניתי הרבה יותר מכל יציאה למועדון זה או אחר שהייתה לי בשנה האחרונה.
הכי מצחיק היה בפאב שרציתי לקרוא למלצרית, וכמה שנופפתי בידיים היא לא ממש שמה לב, אז קראתי לה "אחותי" וחצי פאב סובב את הראש (חצי פאב ש95% ממנו גברים).
אה וגם היה שם גיל ריבה, המראיין הזה, שנראה במציאות כמו סתם איזה בחור אפור ומחומצן, בכלל לא שווה. סתם עושים ממנו "סוכריה" בTV.
והיום, עבודה כרגיל.
ומחר צריך להגיע מוקדם לעבודה.
כי עושים עבודות בחברה (עבודות שקשורות למחשבים)
וכולם צריכים להגיע מוקדם
והיום אנשים שיגעו אותנו
וגם יצא לי לראות את המנהל מחלקה צועק על אנשים שלא טיפלו באיזו קריאה שאני פתחתי בדחיפות הגבוהה ביותר. ומישהו טיפל בזה ולא אמר לנו, והיה מזה ממש בלאגן.
האחמ"ש קרא לי לבוא איתו לשיחה עם הר"צ שלנו ומנהל המחלקה.
ושם החליטו שכל קריאה שנפתח בסטטוס של "הכרחי" (שזו הרמת דחיפות הכי גבוהה) נצטרך לעקוב אחרי זה (שלא ייצא מצב שקריאה כזו לא מטופלת).
והאחמ"ש כזה אומר לי אח"כ, אני מקווה שלא נבהלת מזה (כל עוד המנהל מחלה לא צעק עלי ואני הייתי בסדר לא מפריע לי על מי הוא צועק).
היה יום עמוס למדיי ומחר הולך להיות עוד יותר עמוס.
שיהיה לכולנו המשך שבוע מדהים!
|