יש אנשים שלעולם לא יבינו שלא רוצים לדבר איתם יותר.
אם מישהו היה מתעלם ממכם.
לא יום או יומיים.
כבר כמה חודשים.
לא עונה לכם לטלפונים.
לא עונה להודעות SMS או במסנג'רים למיניהם.
לא עונה למיילים שלכם ובכלל הוציא אתכם מהרשימת תפוצה שלו.
ועדיין הוא לא ויתר.
אותו אייל
אחד מהאנשים שפגשתי בשנה הראשונה שלי בב"ש.
אדם שמצליח לעצבן אותי
ואני לא בן אדם שמתעצבן בקלות.
אולי הבן אדם גאון במתמטיקה
אבל בדברים אחרים הוא רחוק אלפי מונים מלהיות כזה
סתם בתור דוגמא הוא שלח לי הודעת שנה טובה:
"שנה טובה! חגים שמחים וצום רמאדן קל"
לא עניתי, לא הגבתי
כלום הוא שומע דממה ממני כבר לפחות 3 חודשים.
אתמול הוא שלח לי הודעה בICQ:
"הרבה זמן לא דיברנו
רציתי לספר לך שהפרוייקט הצליח
ואנחנו מקימים ממנו חברה
מקווה לשמוע ממך, איל"
הבן אדם טחן לי את השכל על הפרוייקט שלו (הוא סיים הנדסת תוכנה) במשך כל שנה שעברה.
לא שמעניין אותי הפרוייקט הזה ולא שאני מבינה בכל הקודים האלה והשיטות של איך בונים מה באיזו שפת תכנות.
והבן אדם כותב לי את זה, אפילו שכבר כמה חודשים הוא לא שמע ממני ציוץ. הוא לא יודע איפה אני גרה (שזה בכלל טוב) הוא לא יודע אם אני בב"ש או לא. הוא לא יודע שום דבר מאז שהפסקתי לדבר איתו. וזה היה מזמן.
זה רק אני או שהבן אדם בכלל לא מבין???
בעבודה עבדתי לראשונה ביום שישי. זה לא נורא כ"כ לעשות את זה כשיש חגים באמצע. אני עובדת ביום שישי פעם ב3 שבועות, ככה שזה יוצא דיי בסדר, וזה גם מוסיף למשכורת (אז מה אכפת לי) הבעיה היחידה שאני הרוגה מהשבוע עבודה הזה. זה לא היה כ"כ נורא לעבוד שישי, אם היה לי יום אחר לעשות את הסידורים שאני עושה בדר"כ ביום שישי.
אבל היה נחמד.
יום לפני כן האחמ"ש ניסה לעודד אותי שזה כייף לעבוד ביום שישי (זה כייף אם יש שקט, זה בטוח). אני עדיין תוהה בקשר אליו, הוא מאוד נחמד אלי אבל לא שום דבר מעבר לזה.
בעבודה בימי שישי יש 3 נציגים, אחד בכיר (ז"א שנמצא הרבה זמן בתפקיד ויש לו המון ניסיון) ועוד שניים. כמה דברים שמעתי באותו יום. למשל הר"צ שלי, אף אחד לא מבין איך היא הגיעה לתפקיד הזה. אנחנו לפעמים תופסים אותה במשרד שלה בוהה במחשב, סתם. או משחקת סוליטייר. ואם יש לנו מלא שיחות היא לא תיקח יוזמה ותענה אלא תצעק עלינו. היא בכלל נעשתה ר"צ רק לפני חודש וחצי, כי כשהיא הייתה אחמ"שית הנתונים היו על הפנים (בכל סוג של מוקד טלפוני יש נתוני שיחות). היא לא עושה כלום (בוודאות שהיא לא עושה כלום). אחד הנציגים שעבדתי איתם בשישי אמר שהיא בטוח סובלת מאיזשהו סוג של פיגור קל, אבל אני לא מבינה איך היא הגיעה לתפקיד כזה. משלמים לה כסף על שום דבר. וזה לא רק הנציגים שעובדים תחתיה חושבים ככה, גם האנשים שמסביב.
מצחיק, יש שתי בנות בצוות שלי, שאנשים לא חושבים עליהן דברים טובים, אנשים מהצוות הכוונה. יש את הפרחה המתורבתת, שרוב הצוות שלי חושב שהיא פשוט בהמה (ואני עוד הייתי נדיבה במה שחשבתי עליה). והשניה שהיא כל הזמן מייבבת שמשהו כואב לה או שרע לה או משהו, ואף אחד לא ממש מתייחס אליה.
כבר אמרתי שאני מסתדרת יותר טוב עם הבנים בצוות שלי, לא?
ואני, אני בבית
נחה מכל השבוע העמוס משהו.
מקווה ששבוע הבא יהיה שקט יחסית.
סוף סוף לא נסעתי להורים שלי בשישי
הייתי גמורה לגמרי
חוץ מזה ראיתי אותם ביום שני
לא ייקרה כלום אם אני לא אהיה אצלם כל יום שישי
שיהיה לכם שבוע מדהים!