היום עשינו מפגש משפחתי של בנות המשפחה.

קודם כל אמא שלי באה אלי כדי לעזור לי עם הקניות

הגיע הזמן שאני אלמד לקנות גם עופות וכד' בשוק

אמא שלי לא צריכה לקנות לי הכל

אח"כ תיכננו להיפגש עם דודה שלי, אחות של אמא שלי

ובדרך הצטרפה גם סבתא שלי

חשבנו ללכת לנחלה אבל מפאת הזמן והרעב החלטנו להישאר בדרום ת"א ולאכול משהו.

סבתא שלי ראתה סוף סוף את הבית בו אני גרה, נראה לי שהיא קיבלה קצת הלם מהגודל.

ואז באה דודה שלי עם הרעיון לסלון.

אתם יודעים שחשבתי לקנות סלון חדש.

דודה שלי שהיא בראש צעיר אמרה שחבל.

קודם כל כי בגיל שלי אני לא צריכה להיתקע עם סלון שבעוד 10 שנים אני לא ארצה.

שנית כי אם אני אקנה סלון זול הוא יחזיק מעמד כלום זמן.

ושלישית שאני יכולה לנצל את מה שיש לי בבית ואת זה שאני עדיין צעירה ולעצב את הסלון איך שאני רוצה.

להוסיף בדים, וילונות, כיסוי לספה הורודה הזו, שטיח, פופים.

אחרי הכל החברים שלי עדיין לא שייכים למחלקה הגריאטרית (אלה היו המילים שלה, את הרי לא מארחת פה גריאטרים, נכון?)

את השולחן והשולחן TV  אפשר לצבוע והם ייראו כמו חדשים

וכן אפשר לשים עציץ או איזה פסל, ועוד כל מיני דברים והנה לנו סלון מאולתר לתפארת.

האמת שאני אהבתי את הרעיון, נראה לי הרבה יותר טוב להפוך את המקום לחמים כזה ושכייף להיות בו, מאשר לקנות סלון, כי סלון זה משהו שאמור להישאר להרבה זמן, ולא רק לשנה-שנתיים וסלון טוב עולה לפחות 4000 ומעלה.

מה גם שדודה שלי מכירה את כל המקומות המגניבים בת"א כי לקנות דברים כאלה.

אז כנראה שאני אעשה make over לסלון בחודשים הקרובים.