בעבודה שלי עושים חילופי תפקידים, האחמ"ש (זה שכל הזמן נחמד אלי) אמור לטוס לחו"ל בחודש הבא, לדרום אמריקה, ככה שיש מישהו אחר שמחליף אותו, אחד מהנציגים הותיקים בצוות. זה מוזר לראות איך החפיפה נעשית כל כך מהר, כי אחרי הכל הם אלה שיודעים הכי הרבה.
בערב יום כיפור כשיצאנו מהעבודה לכיוון החניון (שם כולם שמים את הרכבים שלהם) הלכתי איתו ועם מי שיושב לידי, שנקרא לו ע'. לע' יש מכונית קבריולט שחורה מדהימה, בחיים שלי לא ראיתי מישהו שמטפח את הרכב שלו ככה.
אחרי שע' נסע לדרכו שאלתי את האחמ"ש אם הוא רוצה שאני אלווה אותו, הוא אמר ברור שכן.
הנה זה אחד מהקטעים שאני בחיים לא אבין, העניין של להיות נחמד כזה, כי בטוח שהוא לא מתכוון לכלום כי הוא טס לחו"ל בקרוב. אז למה להיות אלי כ"כ נחמד? (לא שאני מתלוננת, דווקא אני נהנית מזה, וכשהוא לא מגיע לעבודה זה עושה לי הרגשה כאילו שהולך להיות יום משעמם בעבודה, כי הוא לא יהיה שם).
כבר כמה זמן שחברות שלי מהעבודה בב"ש מבקשות שאני אבוא. לפני שעזבתי רציתי שנעשה מפגש אבל בסוף לא יצא כי לא היה זמן, ואני הייתי צריכה להתרגל לעבודה החדשה. וכן לכולנו יש עבודה תובענית משהו לפעמים.
החלטתי שהחגים הם הזדמנות לא רעה למפגש מהסוג הזה, אנשים קצת יותר רגועים מבדר"כ, יש גם יותר זמן ובכלל החגים זו תקופה של מפגשים.
הודעתי לחברה טובה שלי שאני הולכת להתנחל אצלה בבית בחמישי בערב, והכל סודר.
החלטתי שזו גם הזדמנות לפגוש את התולעת ולהחזיר לו את כל הכסף שאני חייבת לו. ככה לא תהיה לו סיבה להתקשר אלי ולי לא תהיה סיבה להיות איתו בקשר. או לפחות אני מקווה ככה.
אז מחר אני אצא מוקדם מהעבודה, בתקווה שלא יהיו פקקים בז'בוטינסקי, ואסע לב"ש. זה יהיה מוזר להגיע לשם אחרי חודשיים שאני לא גרה שם, המקום שפעם היה הבית שלי ועכשיו אני רק באה לבקר, אני אורחת.
אבא שלי היה אצל החברים שלנו במשך כל השבוע האחרון. ביום שהוא חזר הביתה דנה (זו הבת של מיצי שנפטרה לפני שבוע) התקשרה כדי להגיד לו שסבתא שלה נפטרה (אמא של אבא שלה). תארו לעצמכם מה זה לאבד 2 אנשים קרובים תוך שבוע...
ואבא שלי חזר למושב של ילדותו לעוד כמה ימים.
לסבתא שלי יש יום הולדת 84 השבוע.
אמא שלי החליטה שנעשה לה יום הולדת.
אז ביום שישי בערב כל המשפחה שלי הולכת להתארח אצל ההורים שלי
הילדים, הנכדים והנינה החדשה ((:
לסבתא שלי יש אלצהיימר ולכן כולם באמת באים, כי זה חשוב שכל עוד היא זוכרת אותנו שהיא תהנה מהדברים האלה הקטנים של התשומת לב.
לפני שבוע למשל אני הייתי בהלם שהיא זכרה שאני עובדת בפ"ת.
ככה שהולך להיות מעניין, זו המשפחה מהצד של אבא שלי, אלה שאנחנו רואים רק באירועים מהסוג הזה.
אמא שלי כמובן תהיה אחראית על הבישולים, היא כבר סיפרה לי מה הולך להיות בתפריט (נראה לי שיהיה המון אוכל).
שיהיה סוף שבוע רגוע לכולנו...