סופ"ש האחרון עבר כאילו לא היה סופ"ש בכלל.

ביום חמישי האחרון היה מעבר נוסף בתאגיד, המעבר הגדול! 600 עמדות מחשב וכ-1000 משתמשים. ביום חמישי לא הרגשנו אותם, ביום שישי כבר היינו צריכים להיות ב7 בבוקר בעבודה, מה שאומר לקום ברבע ל-5 בבוקר, זו שעה שקודם כל לא מומלץ לקום בה (במיוחד לא בחורף) כי חושך בחוץ. ביום הראשון שחיכיתי להסעה כמעט והתנגש בי עטלף (לא ידעתי שיש כאלה בת"א). ובכלל לא היו כמעט אנשים בחוץ, רק כמה עובדים זרים משכימי קום ואני (וכמה עטלפים שטסו בין העצים בשדרות הר-ציון). יום ראשון אותה שעה, רק שביום ראשון עבדנו 12 שעות ברצף.

אני לא יודעת אם אתם יודעים מה זה אומר לעבוד כ"כ הרבה שעות ברצף, מלבד זה שאנחנו לא נמצאים כמעט בבית. אבל המוח שלנו, ואני אומרת שלנו כי זה של כל חבריי לצוות, הופך פשוט לדייסה, אנחנו לא חושבים ויש יותר צחוקים מעבודה. אז אין לנו חיים (כמעט) ואנחנו רוב היום בעבודה (שוחקת משהו) אבל נהנים ממנה רוב הזמן.

החלק המבאס מעט זה שאנחנו לא שומעים אף פעם מילה של הערכה. המחלקה שלי הייתה אחראית על כל המעבר של כל המשתמשים (הרי בכל מקום היום משתמשים רק במחשבים) וזו הייתה קריעה, נטחנו לגמרי בסופ"ש האחרון. והמשרד שלנו הוא סגור, אסור להיכנס לשם כעיקרון, אף אחד מלבד מי שבאמת צריך להיות שם. רק בסוף יום ראשון שמענו מהר"צ שלי איך כל כך הרבה אנשים אמרו איזו עבודה טובה עשיתם וכו' וזה נחמד לשמוע את זה.

ביום ראשון בבוקר, היום שבו כל עובדי המנהלה של החברה באו לעבודה היה היום הכי עמוס, דקה מנוחה לא הייתה לנו. כמובן שכל העובדים החדשים באו לבדוק את החדר אוכל החדש. אחרי הכל כולם רק שמעו עליו. ככה שהחדר אוכל היה מפוצץ, ממש היינו צריכים לפלס דרכינו אל  האוכל. האחמ"ש שלי בא לחתוך לו לחם (כי הם מביאים לחמים שווים כאלה) ואיזו מישהי נכנסה בו בזמן שהוא חתך את הלחם והוא חתך את היד שלו, ירד לו כ"כ הרבה דם, בסוף פינו אותו לביה"ח ותפרו לו את היד, עכשיו הוא ב10 ימי מחלה!

איך קשורה בכלל הכותרת לפוסט הזה?

היום בבוקר כשהגענו לעבודה הר"צ שלי (שקוראים לו איתי) החליט להפתיע את הצוות שלי והכין לנו מעין ארוחת בוקר קלה, לחם שהוא אפה וגבינות, ירקות ושוקו. את המתכון של הלחם לקחתי, וכבר הספקתי לעשות (כי הגעתי מוקדם הבייתה היום). וקראתי לו לחם הרווקים, למה? כי אין בו שמרים יש בו בירה לא צריך ללוש או להתפיח אותו והזמן עשייה שלו לוקח אולי 5 דקות. אז הנה המתכון:

לחם רווקים:

המצרכים:

1 חב' קמח תופח מאליו (350 גר')

1 כף סוכר

1 כפית מלח

1 פחית בירה לבנה (או בקבוק 330 מ"ל)

תבנית אינגילש קייק

תוספת: ניתן להוסיף גרעיני חמניות, צנוברים, זיתים, גבינה מלוחה וכל מה שעולה בדעתכם להכניס ללחם)

ההכנה:

מערבבים היטב (עם כף, לא לשים) בקערה את כל החומרים

שופכים/מוזגים לתוך התבנית

(לא לדאוג שזה לא נראה כמו בצק, זה אמור להיות ככה)

מכניסים לתנור שחומם מראש (אני שמתי על חום 6 על טורבו לחצי שעה)

לפי ההמלצה של איתי 160 מעלות ל45 דקות (לא טורבו)

אופים עד שהלחם מזהיב ואז מוציאים מהתנור

יותר קל מזה לא יכול להיות

בתיאבון לכולם!