חודש אחרי שהגעתי לעבודה שלי פגשתי שם מישהו. מישהו מצחיק מישהו שהיה לי הכי כייף שבעולם לדבר איתו על כל נושא שיכול להעלות על דעתכם, מישהו שנמשכתי אליו פשוט בגלל שהיה קליק כזה בלתי מוסבר, גם הוא נמשך אלי. נקרא לו עמי.

רק מה עמי נשוי, ידעתי את זה מלכתחילה. ועדיין משיכה זה לא תמיד דבר שניתן לשלוט בו, לא כשהצד השני מרגיש בדיוק אותו הדבר. אז בחודש הראשון אלה היו סתם דיבורים. עד שיום אחד הוא פשוט נישק אותי. אני הייתי לגמרי בהלם למען האמת. אתם יודעים, תמיד חשבתי "כלב נובח לא נושך".

ובכלל מה יש לי לחפש עם בן אדם נשוי? (ועוד אחד שמבוגר ממני ב13 שנה) אז לא חשבתי על זה, ז"א חשבתי אבל לא ממש הקדשתי לזה מחשבה. חשבתי שזה סתם.

שאלתי אותו למה בכלל הוא עושה את  זה, למה הוא מחפש משהו אחר, כשהוא כביכול נשוי באושר, בית חדש ויפה, שני ילדים, אישה (שנראית ממש לא רע).

לפעמים אצל אנשים הכל מתחיל ונגמר בסקס וכימייה שיש לך עם הבת זוג.

אני לא מבינה את האנשים האלה שנשואים ועושים סקס פעם בשבוע וגם זה בקושי כי יש להם מלא דברים אחרים על הראש.

אומרים שמערכת יחסים שלא משקיעים בה שוקעת, זה נכון לגבי כולם!

לא כתבתי על זה פה, כי האמת, לא קרה שום דבר מיוחד וראוי לציון. מתישהו נקלט לי בראש שזה ממש לא זה. גבר נשוי לא יהיה איתי כשאני ארצה. לא יהיה תמיד זמין אלי (וזה לא משנה באיזה מובן אתם מפרשים זמין). לא יהיה תמיד ב-100% איתי. תמיד ידאג שחס וחלילה מישהו ייראה אותנו (מה שאומר אין בילויים משותפים וכו') ובכלל מערכת יחסים כזו צריך להחביא.

ואני לא אוהבת להחביא.

ההשלמה עם העניין הזה שזה לא בשבילי באה לי אחרי יום שביליתי איתו חצי יום בבית המשותף שלהם (כן זה לגמרי לא שפוי וזה לגמרי לא היה הרעיון שלי). לא, לא הגענו לסקס, תמיד רק התחרמנויות הדדיות, אבל לא יותר מזה. ואח"כ פתאום הוא נעלם לי לשבוע, ואמרתי שזהו אני לא אתקשר. ואחרי שבוע כבר ראיתי אותו בעבודה. אבל הבנתי שזה לא זה. זה לא היה זה מלכתחילה, אבל עד שמגיעה ההבנה שזה לא זה, לוקח זמן.

חשבתי שגם הוא החליט לרדת מהעניין, אבל כשחזרנו לדבר (ולא על עבודה) אז אמרתי לו שאני לא בקטע יותר. למרות שלפעמים הוא שולח לי רמיזות כאלה ואחרות שאני לא מתייחסת אליהן או שאני מתייחסת אליהן בהומור או בציניות. אחרי שהחלטתי אז זהו, אין. הוא לא יצליח לשנות את דעתי.

שלא תבינו אותי לא נכון הוא לא מטריד אותי או משהו, רק חסר לו שבעבודה יחשבו שהיה או יש בינינו קטע.

כל הסאגה הזו נמשכה משהו כמו שלושה חודשים בערך. ואני מאמינה שאם הוא היה יותר החלטי יש מצב שהיינו מגיעים ליותר מרק להתחרמן יחד.

מעניין שלפעמים להתפקחות לוקח זמן להגיע