בשבוע שעבר היה לי אחד מהשבועות הכי נוראיים שהיו לי עד כה.

מה היה?

מה קרה?

אני אנסה בקיצור לכתוב את הבלאגן, ובמיוחד מה שהכי עיצבן אותי.

אתם יודעים שבאות צרות הן באות בצרורות...

(או לפחות ככה אומרים).

יום ראשון בערב,

אני חוזרת מהעבודה בהסעה

יורדת מההסעה ליד התחנה המרכזית

2 דקות אח"כ אני באה להתקשר לאמא שלי ומגלה שהנייד שלי נעלם.

לא סתם נייד, הנייד שלי מהעבודה זה שיש בו את כל הטלפונים החשובים

למזלי יש ביטוח לנייד הזה (בכ"ז של העבודה)

אבל בגלל השעות המטורפות שאני עובדת בהן לא ממש היה לי זמן

וביום של הבחירות כמובן שום דבר חשוב לא היה פתוח

ככה שהייתי נטולת נייד 3 ימים בערך עד שהגעתי למרכז שירות של אורנג'.

למזלי עשיתי גיבוי של הספר טלפונים שלי באתר של אורנג' ככה שרוב המספרים לא אבדו לי, רק מעט מספרים היו חסרים לי.

אבל עצם זה שלא היה לי הנייד הראשי שלי זה היה כאילו כרתו לי את יד ימין. כל מי שמכיר אותי מכיר רק את המספר של הנייד של העבודה. הוא הנייד הראשי שלי (יש לי חוץ מזה עוד 2 פרטיים שלי).

רק ביום רביעי בערב הנייד שלי חזר אלי (זה מיום ראשון בערב שאז הוא אבד לי).

ביום של הבחירות, יצא לי להיות בבית מן הסתם, לא היה לי כוח להסתובב ברחבי ת"א יחד עם כל העולם אחותו ואשתו, אז נשארתי בבית, וסתם נחתי.

במשך כל היום שמעתי יללות של גורי חתולים, הרי זו תקופת ההמלטות עכשיו. כמה שהפכתי את הבית בחיפושים לא מצאתי אותם. רק ביום רביעי בלילה מצאתי אותם קפואים מקור, אמא שלהם נטשה אותם. והם פשוט קפאו מקור ויללו מרעב. באמצע הלילה לא היה לי הרבה מה לעשות, מה גם שחלק מהגורים היו מתים, רק 2 היו חיים שהיו בכוך בין הכיור לחלון (המקום האחרון שחשבתי לחפש בו) את החיים הוצאתי ושמתי בקופסת נעליים עם בקבוק חם וכל מיני בגדים ישנים שלי. כל הלילה שמעתי את היללות קורעות הלב שלהם ולא יכולתי לעשות כלום, ככה שלא ממש ישנתי. אני לא יודעת איך הגעתי לעבודה ביום חמישי ואיך עבדתי 11 שעות גם לא איך חזרתי הביתה.

בבוקר של יום חמישי אחרי ששיגעתי את אמא שלי הצעתי שאולי היא תתקשר לאחותה (כן זו הרקדנית) כי היא בטוח מכירה מישהו (היא עבדה פעם בספארי בר"ג). אז דודה שלי אכן נסעה מת"א לפ"ת להביא את המפתח הנוסף לדירה שלי נסעה בחזרה לת"א ולקחה את הגורים לווטרינר שעשה להם החייאה והאכיל אותם קצת. משם הם עברו לבית של ההורים שלי, וזה היה מטורף היה צריך להאכיל אותם כל שעתיים.

חברה סיפרה לי על מקום מדהים שהוא מרפאה פרטית לחיות שעובדת 24 שעות ביממה והם ממש לא יקרים. אמא שלי לקחה את הגורים לשם, לפחות שיאכילו אותם כמו שצריך ויישמרו עליהם. אבל גם הגורים האלה מתו בלילה (בין חמישי לשישי).

החלק המעצבן הוא שהאמא שלהם, החתולה הייתה במרפסת של הקומה השנייה כל הזמן, רק שלא היה לי מושג קלוש שזו היא, עד שביום שבת בערב היא באה לחפש אותם (טוב שהיא נזכרה אחרי 4-5 ימים) כל כך התעצבנתי בגלל זה. סתם מתו חתולים מסכנים.

לפחות עכשיו אני יודעת שאם יש לי שוב בעיה עם בעלי חיים, אני פשוט יכולה להרים טלפון לדודה שלי היא אמרה שבכל מצב היא תשתדל לבוא. היא מאוד רגישה למה שקורה לבעלי חיים (האמת שגם אני).

וכל השבוע אני לא יכולה להפסיק לחשוב מה היה אם הייתי מוצאת אותם מוקדם יותר, או אם הייתי מתקשרת לדודה שלי ביום רביעי בלילה במקום בחמישי בצהריים... אולי הם היו חיים... אולי לא...

הקש ששבר את גב הגמל היה בעצם ביום חמישי

חזרתי מהעבודה מתה מעייפות ופתאום אחרי 10 דקות נפל כל החשמל בבית.

מסתבר שאחד הפקקים קפץ, החזרתי את כולם למעלה, אבל בחצי מהקומה שלי לא היה חשמל, לא בחדר שלי, לא במקלחת ולא בחדר כביסה (אבל כן במטבח ובסלון) וכן במקום שאליו מחובר הדוד חשמל. כמובן שמייד התקשרתי לבעלת הדירה לדווח לה על זה, היא מצידה אמרה שהיא תגיע לשם עם בעלה ביום שישי בבוקר.

אני בשישי בבוקר הייתי בעבודה (איזה פרוייקט שהיה לנו השבוע) והגברת הגיעה עם בעלה רק ב-3 אחה"צ. מה שאומר שגם אם היה סיכוי להביא חשמלאי ביום שישי הוא הלך לאבדון.  הם מבחינתם עשו לי טובה והביאו לי כבל מאריך שבקצהו בית מנורה שיהיה לי אור.

מה שקרה הוא שיש נזילה של מים מהמקלחת בקומה השלישית, הם ידעו על הנזילה, כך היא אמרה לאמא שלי ברגע שדיווחתי לה שאין לי אור בחדר ארונות, כבר אז זה היה צריך להדליק אצלה אור אדום, אבל היא לא עשתה עם זה כלום. הקיר שדרכו מגיעים המים הוא בדיוק הקיר שעליו יושב הארון חשמל והארון תקשורת של הטלפון. מה שאומר שלא רק אין לי חשמל בחדר בטלפון יש רעשים ולהתחבר לאינטרנט זו בכלל משימה בגלל שיש הפרעות.

כל השבת בעצם הייתי בלי חשמל בבית ובגלל ששבת לא הייתה בדיוק יום שמש, לא היו לי גם מים להתקלח בערב. כמובן שהתקשרתי להודיע לה על זה. לא שהיה לה הרבה מה לעשות. וזה היה כבר ממש מעצבן.

בלילה שהשותף מהקומה השלישית הגיע, הסתבר שגם בכל הקומה שלו אין חשמל שזו בכלל באסה רצינית בשבילו.

גם אמא שלי הספיקה לדבר עם בעלת הדירה. עד כמה שאני יודעת חשמל ומים לא הולכים יחד. הקיר שעליו יושב הארון חשמל ספוג במים! שעצם זה לדעתי סכנת נפשות.

בשבת הייתי אצל ההורים שלי והבאתי משם כבל מאריך כדי שאני אוכל לחבר כל מיני מכשירים נוספים בחדר שלי לחשמל (וככה הפעלתי את המחשב והתחברת לאינטרנט). גם זו הייתה הפעם הראשונה שהבאתי להורים שלי כביסה בכל ה-3 שנים האחרונות. כי פשוט לא היה לי איך לעשות כביסה.

ביום ראשון בבוקר שוב התקשרתי לבעלת הדירה, הודעת לה גם שאין חשמל בקומה השלישית ושהדוד חשמל זה משהו שהוא ASAP כי אין לי שום מקום ללכת אליו להתקלח (ההורים שלי כאמור לא גרים בת"א). היא אמרה מצידה שהיא וחשמלאי יגיעו לשם ב-16:30 אחה"צ כדי לבדוק מה ניתן לעשות. ושתקתי...

למזלי אתמול הייתה לנו גם הפסקת חשמל במקום עבודה שלי, משהו שחברת חשמל טיפלה בו אבל לקח להם המון זמן אז שיחררו אותנו הביתה מוקדם, היה לי טרמפ (עם מישהו מהעבודה) עד לבית של ההורים שלי אז נסעתי לשם (להתקלח כמובן!) וכמובן שנחתי שם.

בסביבות 5 אחה"צ בעלת הדירה מתקשרת אלי, מודיעה לי שהיא החזירה את החשמל בקומה השלישית, וכן חיברו את הדוד לחשמל, אבל ה-1/2 קומה שלי נותרה בלי חשמל ושאין יותר מדיי מה לעשות עם זה עכשיו כי הקיר שעליו יושב הארון חשמל עדיין רטוב בנוסף היא אמרה שמחברת הביטוח שלהם יגיעו רק ביום שלישי כדי לבדוק מאיפה הנזילה. דבר שמאוד מעצבן כי זה משהו שצריך לטפל בו במיידי.

אמרתי לה שאני מבינה שלא יהיה לי חשמל עד הסופ"ש, והיא אמרה שכנראה שכן, אבל היא קיבלה אז עצבים. היא דיברה אלי ממש לא יפה. אמרה לי שבחיים לא מלקקים דבש ושגם ככה אנחנו משלמים לה שכ"ד נמוך שלא היינו מקבלים בשום מקום וזה גם כולל כל המיסים והחשמל (אבל אני משלמת לה שכ"ד בגובה שהיא קבעה בשביל שהדברים בדירה יהיו בסדר כל הזמן) ובנוסף היא אמרה לי שאם לא נאה לי, אני יכולה תוך יום יומיים לקחת את עצמי ולצאת מהדירה (והיא יודעת טוב מאוד שאין עכשיו דירות).

מ'זה קיבלתי עצבים! ההורים שלי שלהם יש דירה שהם משכירים אותה בחיים לא גרמו לדיירים שלהם להמתין בשל בעיות חשמל או מים. והצורה שהיא דיברה אלי כאילו אני זבוב או יתוש טורדני שסתם בא לזמזם לה באוזן, כאילו שהיא עושה לי טובה שהיא בכלל באה לתקן את הדברים.

אני עצבנית! זה לא עובר לי כ"כ מהר!