הר"צ שלי.

1/2 יום שאני מרגישה זוועה שאפילו אדוויל לא עוזר לי ואני מושכת 11 שעות עד 7 בערב שאז אני מסיימת לעבוד ולא אומרת מילה.

רק בהסעה מישהי שנוסעת איתי שאלה אם אני בסדר כי אני לא נראית משהו והשבתי לה בקול רפה שאני סתם קצת עייפה, והיא אמרה שזה נראה קצת יותר מזה, אז אמרתי לה שקצת כואב לי הגרון. לא היה נעים לי להתלונן כי הר"צ שלי ישב באותה הסעה איתנו.

קיוויתי שאם אני אנוח קצת בבית אז זה ישתפר, אבל אני מרגישה כאילו דרסה אותי משאית וכאילו מישהו עבר לי עם נייר זכוכית בגרון.

אני לא מתפנקת ואני לא חולה הרבה, וכן הייתי בחופש יומיים בשבוע שעבר חופש שתיכננתי מראש והר"צ שלי אישר לי.

הדבר היחידי שאני לא מבינה זה איך בן אדם יכול להיות אטום כל כך.

אני השארתי לו הודעה בסביבות 9 בערב שאני מרגישה ממש זוועה ושלא נראה לי שאני אגיע מחר לעבודה. נחשו מה הפוץ הזה אמר לי?

(שעה 23:52)

"סליחה אבל רק עכשיו שמעתי.

בעייתי מאוד מחר וזה מאכזב אותי מאוד.

אני מבקש את אישור המחלה ביום שלישי

או ביום הראשון שאת חוזרת"

לא שיש לי בעיה להביא לו אישור מחלה, אבל מה הקטע שלו לכל הרוחות???

אפשר לחשוב שהזמנתי את המחלה הזו מראש...