הזמן עובר מהר, ומשום מה אני לא מוצאת הרבה מה לכתוב לאחרונה.

החיים שלי סובבים סביב העבודה בעיקר, 11 שעות בעבודה ביום, עבדות לשמה!

9 חודשים אני בתפקיד הנוכחי, עוד מעט שנתיים בחברה, והעבודה הנוכחית כמה שאני אוהבת אותה, השעות האלה גומרות אותי לגמרי, כי אין לי זמן לשום דבר אחר מלבד העבודה.

וכמה אני יכולה לדבר פה על עבודה, אחרי הכל לא כל יום קורה פה איזה משהו מעניין, וזו גם עבודה, מה כבר יש לכתוב על זה? (כן אני יודעת אני מדברת הרבה על העבודה שלי).

אבל ברמת העיקרון הגעתי למצב שהגיעו מים עד נפש, ז"א נמאס לי קצת, לא מהעבודה, מהשעות על גבי שעות האלה שאני נמצאת פה, אני כבר יכולה לגור בבניין, אני נמצאת פה יותר מאשר בבית. רק לצורך העניין, אני גרה בת"א והעבודה ביקום, 11 שעות ביום בעבודה ועוד משהו כמו 3 שעות בנסיעות, בחישוב מהיר אנחנו מגיעים לזה שבערך 14 שעות שאני לא נמצאת בבית, וגם לא הרבה זמן בשביל עצמי (מה לעשות). אני חושבת שאם המקום עבודה היה בת"א זה לא היה כ"כ מפריע לי כמו היום שהוא רחוק קצת מת"א...

ובגלל זה אני חושבת עכשיו אולי לחפש משהו אחר, כי באמת שזה יותר מדיי, אחרי 9 חודשים. אין לי חיים, ואני חושבת 20 אלף פעם לפני שאני יוצאת או עושה משהו בשביל עצמי כי ללכת לישון מאוחר פוגע לי אח"כ בכל השבוע, ואם זה שבוע עמוס (ז"א אחד שאני עובדת בו בשישי) זה בכלל קטסטרופה.

אבל עוד לא החלטתי, קודם כל כי אני לא ממש רוצה לעזוב את התאגיד (בשורה התחתונה דיי טוב לי פה, אחרת לא הייתי נשארת פה שנתיים), שנית אני אמורה לקבל באוגוסט מענק של 3 אלף ₪ (בגלל המעבר של התאגיד שהיה בחצי שנה האחרונה), וגם כי לחפש עבודה זו משימה ממש לא קלה.

בחודש שעבר בזמן ההפסקת חשמל שהייתה לי בבית הייתי אצל דודה שלי, השיחות שלי איתה ועם בעלה גרמו לי לחשוב על המון דברים, כמו זה שאני קוברת את עצמי בעבודה למשל וזה שאין לי זמן לכלום. חלק מכל העניין הזה של לשבת 11 שעות בעבודה לא עושה טוב לגוף.

אז החלטתי להירשם למכון כושר, האמת שבהתחלה התלבטתי בין סטודיו עם חוגים לחדר כושר, בסוף לקחתי משהו שמשלב גם וגם. דודה שלי שהיא עושה המון ספורט דווקא המליצה לי על סטודיו, אבל מה, לי אין זמן פנוי כמו שיש לה בגלל העבודה, והחוגים הולכים הרי למתחילים בינוניים ומתקדמים, בנוסף אני רואה את זה מיותר משהו לבוא לעשות ספורט רק שעה, כי אם אני סוף סוף מפנה זמן אז אני הולכת להשקיע שעתיים שלוש בזה.  אז אחרי בירורים רבים נרשמתי להולמס פלייס שנראה לי, למרות שהוא יקר משהו, הכי משתלם, כי הוא פתוח הכי הרבה שעות, יש שם גם מכון כושר וגם חוגים וגם בריכה, בעצם נראה לי שיש שם הכל.

אז ביום חמישי בערב יש לי פגישה עם מאמן כושר (מצחיק אותי לומר את המילים האלה) שייקבע לי תוכנית אמונים ואני אקווה לטוב.

אז הנה צעד ראשון (וקטן) בדרך לשינוי...

רציתי גם לכתוב על זה שיצאתי עם מישהו, אבל זה היה כל כך קצר שאין לי הרבה מה לומר בקשר לזה. מלבד זאת שזה הזכיר לי למה אני לא אוהבת לצאת עם אנשים בגיל שלי (ילדותיים מדיי).

אפילו אחי (21) אמר לי שאם נמאס לו מבחורה הוא פשוט אומר לה ולא נעלם (והעיקר שאמא שלי אומרת שאחי לא בוגר).

נו טוב... סתם אפיזודה חולפת...