לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה




מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מאי 2006    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031   

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
5/2006

מחשבות שעוברות לי בראש


 

ביום חמישי הייתי ביום חופש שבו הלכתי לרופא שלי להוציא אישור רפואי שאני בן אדם בריא (לפחות רוב הזמן) בשביל החדר כושר. הרופא שלי לא היה, במקומו היה רופא מחליף שאמרו שהוא הטוב מהרופאים שיש בקופ"ח הזו (הוא כבר פנסיונר והוא בא להחליף רופאים שלא הגיעו). בכל אופן, נכנסתי לרופא, אמרתי לו שאני צריכה אישור לחדר כושר. הוא שאל אותי קודם כל אם זה אחרי לידה (לידה? אני? טוב מה לעשות הקופ"ח שאני הולכת אליה נמצאת בלוד, ואני לא מחליפה אותה כי הרופא הרגיל שלי ממש טוב ונחמד), אח"כ שאל כמה זמן אני סובלת מהשמנת יתר (כן ככה קוראים לזה, כל מי שלא במשקל שלו ולא נראה רזה סובל מהשמנת יתר בימינו, ממש מחלה), אמרתי ששנתיים וחצי (בערך). ואז הוא שאל אותי אם אני רוצה כדורים להרזייה.

בשלב הזה התאפקתי לא לצחוק, כי רגע לפני נכנסה לשם מישהי שבאה בשביל הכדורים האלה והוא לא הסכים לתת לה (כי היא צריכה לרדת אולי 5 קילו, זה עדיין לא מחלה). אז אמרתי שלא, שאין שום מצב שבעולם שאני אקח כדורים להרזייה ומבחינתי אני אלחם בזה בדרך הישנה והיותר בריאה (קרי ספורט ותזונה נכונה).

אז הוא נתן לי את האישור וגם הפנייה לדיאטנית (כי עם כל הכבוד דיאטנית בהולמס עולה המון), בהפנייה הוא כתב "מתנגדת בתוקף לקבל טיפול תרופתי".

עד עכשיו המחשבה על זה משעשעת אותי...

 

ואם כבר אנחנו עוסקים במשקל, אז אחרי שראיתי את המשקל שלי (וחטפתי הלם טוטאלי כמובן, כי לא חשבתי שזה כל כך הרבה) תהיתי לעצמי איך אני עדיין נכנסת לבגדים שלי, ז"א שהם במידות שפויות שקונים בחנויות כמו קסטרו ורנואר (ולא מתאים לי ודומיו) ואפילו לבגדים של fox. תמוה בעייני משהו. אבל אני לא אתווכח (אני צריכה לשמוח שאני עדיין במידות השפויות לא?).

וכן תסלחו לי, אבל אני קונה לרוב רק מותגים...

 

היום עשיתי סדר בארון שלי, זרקתי תחתונים ששכבו אצלי בארון עוד מימי התיכון. למה לא זרקתי אותם עד עכשיו? רק השד יודע (אין להם שום ערך סינטימנטלי)

חוץ מזה זרקתי את כל החזיות שהיו לי מהיום הראשון שקניתי חזייה במידה שלי (שזה כמובן יישאר חסוי), למה שמרתי אותן? לא חבל לזרוק חזייה שעלתה 500 ש"ח (אז מה אם אמא ואבא שילמו), אבל הן פשוט תפסו לי מקום בארון, ואני אוהבת יותר את החזיות החדשות שלי (שהן הרבה יותר יפות וצבעוניות מאלה של פעם, וגם לא צריך לקחת משכנתא בשביל לקנות אותן).

 

ביום רביעי עשו לי פרופיל בחדר כושר, פרופיל זה בעצם תוכנית אימונים לחודש וקצת שמאמן בונה. יש לי מאמן מאוד נחמד.

הוא טוען שרוב הגברים שבאים להולמס הם גייז' (שמועה מעניינת), ושאף אחד מהמדריכים הוא לא גיי (ז"א שכשאני ארזה ואראה נורמלי אם אני ארצה להתחיל עם מישהו זה רק עם אחד מהמדריכים???). אה כן זה קצת הביך אותו...

סתם לידע כללי, הבנתי שאצל בחורה בגילי (גיל 25 גובה 1.65M) משקל רזה זה 52 קילו (אם אני אגיע למשקל הזה אני אראה כמו אנוקרקטית, באמת, בגיל 17 הייתי במשקל הזה וההורים שלי או יותר נכון אמא שלי נורא נלחצה מזה).

ביום חמישי שבאתי לאימון מלא (סוף סוף) הוא כל הזמן הסתכל עלי, עכשיו אני לא יודעת אם הוא הסתכל סתם כדי לראות שאני עוקבת אחרי ההוראות שלו, או בגלל סיבה אחרת, אבל זה היה ממש מוזר שמישהו מסתכל עלי כשהוא בעצם עושה תוך כדי משהו אחר.

 

נו אז שבוע חדש בפתח

שבוע קצר (כי שבועות בסופ"ש הקרוב)

וגם יש לי יומהולדת

 

שיהיה לכולנו שבוע מדהים!

 

נכתב על ידי , 27/5/2006 16:53   בקטגוריות אישי, תהיות והגיגים, ספורט וכושר  
23 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של negev ב-3/6/2006 07:04




Avatarכינוי: 

בת: 43




הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , סטודנטים , 30 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לn_lee אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על n_lee ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)