בקושי קמתי בבוקר, הרגשתי כל כך רע.

הפסדתי שעתיים מתמטיקה, בשעה השלישית כבר הייתי בשיעור.

הוא בא ומנסה להתנהג כאילו כלום לא קרה, ניסיתי להתעלם, בקושי שלום אמרתי לו.

הוא התיישב רחוק ממני, 2 כיסאות מפרידים ביננו, הוא בסוף השורה אני ליד ההתחלה.

רואים עלי שאני מבואסת, ועצובה, גם הוא רואה, אין לו מה לעשות עם זה.

החזרתי לו כל מיני דברים שהיו פה, ביניהם גם מתנה שהוא נתן לי לולנטיין דיי, זה לא משהו שרציתי לשמור. הוא אמר לי לקחת את זה חזרה, או לקחת ולזרוק, בסוף הוא זרק את זה לפח.

כשהתחיל שיעור פיזיקה הוא פשוט קם והלך, נסע הבייתה.

אח"כ הוא אמר לי שהוא לא יכל להיות שם לראות אותי ככה.

הוא בכה לי בטלפון, אני לא מבינה מה כל כך כואב לו.

קשה לי להתרגל למצב הזה של לבד, אחרי התקופה של יחד. קשה לי להרים את עצמי מהרצפה ולחזור לחיים הרגילים.

לפני 7 חודשים ידעתי בדיוק מה אני רוצה, היום זה כבר לא ככה...

אני רק מקווה שאני אוכל לסיים פה את הלימודים שהתחלתי בציונים טובים, כדי שתהיה לי האופציה להמשיך ללמוד את מה שאני רוצה.

הרגעים הכי קשים שלי זה עכשיו אחרי שהערב יורד, וכל  אחד נמצא עם המשפחה שלו ואני כאן לבד, בלי אף אחד.

ובלילה כשאני מנסה להירדם, אני כל הזמן רק חושבת עליו.

משהו ששלחו לי ורציתי לשתף אתכם:

שיחה עם אלוהים

ביום שאלוהים ברא את האשה הופיע מלאך ושאל:
‏מדוע אתה משקיע כל כך הרבה זמן ביצירה זו ‏?
ואלוהים אמר:
‏האם ראית את המפרט שתכננתי לה ‏?
היא מורכבת מיותר ממאתיים חלקים בעלי יכולת לתפקד על דיאט קוקה קולה וקמצוץ מזון בלבד, בעלת זרוע שיכולה להחזיק ארבעה ילדים בו זמנית ובעלת נשיקה שיכולה לרפא מברך חבולה ועד לב שבור, ואת כל מה שהיא עושה, תוכל לבצע בשתי ידיים בלבד .
‏המלאך נדהם מהתשובה.
‏רק שתי ידיים? ‏בחיים לא! ‏וזה רק הסטנדרט הרגיל? ‏זה יותר מדי עבודה בשביל יום אחד! ‏חכה למחר כדי לסיים !
‏לא, אני לא, אמר אלוהים. אני קרוב לסיום היצירה הזו, שקרובה כל כך ללבי. כבר עכשיו, עוד לפני שהיא גמורה, היא מרפאה את עצמה כשהיא חולה, ויכולה לעבוד 18 שעות ביממה .
‏המלאך התקרב ונגע באשה:
‏אבל עשית אותה כל כך רכה. היא רכה, הסכים אלוהים, אבל גם קשוחה. אין לך מושג מה היא מסוגלת לבצע ומול אילו קשיים היא יכולה להתמודד .
‏האם תהיה מסוגלת לחשוב? שאל המלאך .
‏לא רק שתוכל לחשוב, אמר אלוהים, היא תוכל אף לחשוב בהגיון, ולהתווכח.
‏המלאך נגע בלחי האשה. אופס, יש פה דפקט, אמרתי לך שאתה מנסה להכניס יותר מדי בדגם הזה .
‏זה לא דפקט, אמר אלוהים, זו דמעה. בשביל מה דמעה, שאל המלאך ואלוהים אמר, הדמעה היא דרכה להביע שמחה, צער, כאב, אכזבה, אהבה, בדידות .
‏המלאך התרשם. חשבת על כל דבר! ‏אשה היא דבר מדהים באמת!

אכן כך ! ‏יש נשים בכל הגדלים, בכל הצבעים ובכל הגזרות אבל לכולן אותן תכונות :
‏לנשים יש כח ועוצמה אינסופיים ,
‏הן סובלות קשיים אבל מסוגלות לחוש אהבה ואושר.
‏הן מחייכות ! כשהן רוצות לצרוח.
‏הן שרות כשהן רוצות לבכות,
‏הן צוחקות כשהן עצבניות,
‏הן נלחמות עבור דבר שהן מאמינות בו .
‏הן מתקוממות כנגד חוסר צדק. הן לא מקבלות "לא" כתשובה,
‏כשהן מאמינות שיש פתרון טוב יותר.
‏הן אוהבות אהבה שאינה תלויה בדבר.
‏הן בוכות כשהילדים שלהן מצליחים ומעודדות חברים בכשלון.
‏הן מוצאות חוזק גם כאשר נראה להן שהן מתפרקות .
‏הן יודעות שחיבוק ונשיקה מרפאים הכל.
‏לב של אשה הוא מה שממשיך להניע את העולם.
‏ובכל מקרה,
‏אם באשה אכן יש פגם, זאת העובדה שהיא שוכחת כמה שהיא שווה

בוס / בוטן מתוק בקרקס

מהכאב הזה אין לאן לברוח

את התחושה הזו אסור לשכוח

היום אני הולך ללוויה שלי

לשכב בתוך הבור להסתכל אל השמיים

מביט באנשים שעומדים סביבי

סופר בלב מי בא ומי שכח

מי שם לי אבן ומי שם פרחים

מי בוחר לשמוח ומי עכשיו בעננים

להיפרד בשלום, להתרחק אל החלום

אם נשמתי תמריא למעלה או תצלול לגיהנום

השמש שנתנה חיים תחמם אותי

ובעולם הבא אז תבוא תשובה

אם אני הייתי טוב

אם אני הייתי רע

אם אהבתי באמת

אם דיברתי רק אמת

הייתי רק לומד

עד כאן להיום, מלנכולית משהו...

מקווה שעליכם עוברים ימים יותר טובים מאשר עלי