יום ראשון כיתתי את רגלי בת"א כדי למצוא דירה. המציאות העגומה טפחה בפני. צריך להיות מליונרים כדי לשכור דירה בת"א, או לפחות להרוויח לפחות פי 2 ממה שאני מרוויחה היום.

דירות חדר/סטודיו מיניאטוריות עולות 500$ מינימום, ואי אפשר לזוז בהן ברגע שמכניסים לשם משהו, דירות 2 חדרים עולות 600$ במינימום, והמחיר רק עולה. גם במיקום ככל שהמיקום שווה יותר המחיר עולה יותר.

הציעו לי לשכור דירה ליד דיזנגוף ב2700 ש"ח הבעל דירה הסכים לרדת ל-2500 אבל זה עדיין לא כולל כלום, ולא בא לי שכל חודש יירד לי מהחשבון בנק 3000 ש"ח בממוצע, ממה אני אמורה לחיות בדיוק? (וזה עוד היה מתיווך).

בדרום ת"א אני לא אלך לגור, זה בטוח, שכונת התקווה, שפירא, ממש לא בשבילי. יפו, כמה שהיא יפה (וזולה יחסית) לא ממש ידידותית לבחורות בשעות הערב (וזה גם מאוד רחוק לי מהעבודה) ואיפה שאני גרה היום רחוק לי מהעבודה.

ביום ראשון כאשר הלכתי לחפש דירה, הלכתי עםד ידיד שלי מישהו שהכרתי כשהתחלתי להתאמן בחד"כ, כל אחד חיפש לעצמו, בסוף החלטנו שנלך לגור יחד, הכי משתלם, אנחנו מסתדרים אחד עם השנייה (אחרי יום שלם יחד אני בהחלט יכולה להגיד את זה) והוא גיי (ככה שזה לא מפריע לי).

היום אנחנו אמורים לעשות סיבוב דירות נוסף

מצחיק דירה של 3 חדרים עולה 800$-900$ (רק שימו לב לפער הקטן בין המחירים).

אתמול כשהלכתי לחד"כ נראה לי שזו הפעם הראשונה שהלכתי בהכי חוסר חשק שיש בעולם, לא כי לא בא לי להתאמן, בגלל שהייתי ממש עייפה מהחיפוש דירות של יום ראשון (זה היה ממש מתיש, תחשבו ת"א קיץ, חם ולחות כמו שיש רק בת"א). ועוד היה לי אימון אישי. המאמן שלי קרע אותי, והוא אף פעם לא מרוצה ממה שאני עושה (וזה אמור לעודד אותי), אני לא מבינה את זה. הוא טוען שאני בכלל לא מוכנה להשקיע בעצמי (אז למה אני שם לכל הרוחות? זה עולה לי לא מעט), ושאני לא מוכנה להתעלם מהכאב (מה לעשות כשהוא מעלה לי במשקל קשה לי יותר) ודווקא הוא העלה לי במשקל ברוב הדברים ולא התלוננתי. ועדיין...

עכשיו אני לא יכולה להוזיז את הידיים שלי, זה כואב לאללה!

הוא לא מוכן להוסיף לי תרגילי בטן בטענה שעד שאני לא ארזה ממש (ויש לי עוד הרבה) גם ככה לא ייראו את זה.

קטע מוזר, פגשתי אותו אתמול בדיוק כשהוא הגיע, במקרה הוא פנה אלי (חיכינו למעלית) והוא תמיד מצליח לגרום לי לחייך ולהגיד שהכל סבבה (גם אם הכל לא). והוא גם מסתכל עלי כמו שגברים מסתכלים על נשים, וזה מוזר. נראה לי שאין לי סיכוי איתו what so ever. אולי כדאי להתחיל להפנים את זה.

בעבודה

יצא והוצאתי 4 ימי מחלה (2 מתוכם גם ככה הייתי אמורה להיות בחופש). ידיד שלי מהעבודה אמר לי מה הייתה תגובתו של האחמ"ש שלי לעניין (האחמ"ש לא הר"צ) וזה היה במילים אלה ממש: the fucking bitch הוציאה 4 ימי מחלה. והוא עוד אמר אז זה בפני כל הצוות, פלא שיש אווירה כזו "טובה" בעבודה שלי?

אני שוקלת לפנות עם העניין הזה למנהל מחלקה, פניתי כבר כמה פעמים עם זה לר"צ שלי, והוא לא ממש עשה עם זה משהו. איזו צורה זה לדבר ככה על מישהו מאחורי הגב! (ועוד בפני כל הצוות שלי) ממש הרתיח לי את הדם הדבר הזה.