בעקבות הפוסט הקודם.
הוא טרם החזיר לי תשובה.
דיברתי גם עם מישהו אחר מהמחלקה שלי שאמר לי שאם הר"צ אמר לי דבר כזה עדיף לי כבר עכשיו להתחיל לחפש עבודה, הבעיה העיקרית היא להגיע לראיונות, כי אני עובדת פה 9-11 שעות בדיוק בשעות שאנשים מראיינים. ואין מצב שבעולם שהר"צ שלי ייתן לי חופש בשביל זה.
זה המייל שכתבתי למנהל מחלקה שלי:
אתמול הבנתי מאיתי שבוטלו כל הימי חופש שהוא אישר לזמן הקרוב עקב המצב הביטחוני/מלחמה בצפון.
הבעיה שלי היא שהיות ובעלת הדירה שלי מוכרת את הדירה (היא נתנה לי התראה של חודש מראש),
אני חייבת לעזוב את הדירה שאני נמצאת בה היום עד ה-15/8.
זה נפל עלי כרעם ביום בהיר, ולא ממש היה לי זמן להתכונן לזה לפני כן.
כמובן שהודעתי על זה לאיתי והוא אישר לי מספר ימי חופשה לפני שהתחילה המלחמה בצפון
אבל עכשיו, בהתחשב בנסיבות, הוא ביטל לי אותן.
אני טרם מצאתי דירה,
ולגור אצל ההורים שלי זה בעייתי היות והם גרים במושב שלא נמצא בכלל בקו ההסעות שיש ליקום (ובכלל אין שם כמעט תחבורה).
אתה בוודאי מודע למצב הדירות הנוראי בת"א והסביבה.
אתמול כאשר דיברתי עם איתי הוא אמר לי שאין סיכוי שהוא יוכל לאשר לי חופש ואפילו לא חצי יום חופש.
ושאני צריכה להבין שכרגע טובת החברה יותר חשובה מטובתי שלי.
הבעיה היא שב-15 לחודש לא יהיה לי איפה לגור,
ואני צריכה פתרון לזה
צר לי שאני צריכה לפנות אלייך בנושא אבל התשובה שאיתי נתן לי לא מקובלת עלי.
בנוסף ביקשתי ממנו שייקבע לי פגישה איתך, אבל הוא טרם נתן לי תשובה לגבי זה.
היום איתי עשה לי עכשיו שיחת הבהרה, שאני בטוחה שאתה יודע מקיומה.
בה הוא הבהיר לי שאני מזלזלת בו ובצוות, ושאני לא עושה את התפקיד כמו שצריך.
ואם המצב לא ישתנה תוך שבוע-שבועיים הוא יחליט לפטר אותי
אני חייבת לציין שמעולם לא פניתי אלייך בבעיות שיש לי עם איתי כי לא חשבתי שאני צריכה להטריד אותך בדברים כגון זה.
זה שיש לי הרגשה שהוא ואני לא מסתדרים מאז שהוא הגיע זה משהו אחר.
הוא דאג להבהיר לי בכל הזדמנות שלכל אחד בחברה הזו יש תחליף,
אבל להגיע למצב שהוא מאיים על המשרה שלי זה כבר משהו אחר.
העבודה שלי מאוד חשובה לי
מה דעתכם על זה?
ידיד שלי מהעבודה שנתתי לו לקרוא את המכתב אמר שזה כתוב בצורה מאוד עדינה לעומת האמת שהיא הרבה פחות יפה ונעימה.
הוא (המנהל מחלקה) טרם החזיר לי תשובה
מה שמפחיד אותי זה שהוא יהיה בדיעה שלילית כל כך חזקה שזהו זו תהיה המילה האחרונה.
נחיה ונראה מה יהיה...