בואו נגיד שלא למדתי כל החג.

אבל ההורים שלי פגשו סוף סוף את חבר שלי.

זה היה רעיון שלו להגיע לחג שני, אבל אם לומר את האמת אמא שלי הציעה את זה ביום רביעי, אני פשוט לא העליתי את האופציה הזו בפניו, הוא שאל אותי אם זה נראה לי לפני.

אז נסענו ביום ראשון בצהריים לכיוון המרכז, ירדנו בתחנת הרכבת בלוד, ומשם אחי ואבא שלי הגיעו לקחת אותנו לבית.

הבית של ההורים שלי במושב דיי קטן (משהו כמו 90 מ"ר) אבל הוא יושב על כמעט דונם של דשא וגינה מטופחת. לאבא שלי מאוד חשוב שהגינה תהיה מטופחת, זו בעצם התראפיה שלו.

אחרי שהצגתי אותו בפני אמא שלי ואחותי, הוא ראה את החתולה שלי צוף, בהתחלה הוא חשב שהיא בובה. זו חתולה פרסית עם המון שיער, היא יפייפיה אין מה לומר.

אחרי שנחתנו, אכלנו צהריים ונחנו קצת הלכנו לעשות סיבוב במושב.

חבר שלי אהב מאוד את הנוף, הכל ירוק ופורח.

אחרי הארוחת ערב יצאנו עם אחי לבלות, לא ידעתי שיש באיזור מודיעין מקומות בילוי, אבל מסתבר שהמקום מתחיל להתפתח בגלל שגרים פה הרבה צעירים, ויש בעיקר פאבים ובתי קפה. אנחנו הלכנו למקום שנקרא חוות הברבור, זה פאב באחד המושבים, שזה למעשה אוהל בדואי, עם חימום כשיושבים על מחצלות ומזרונים. האווירה שם ממש אחלה, השתייה לא משהו אבל האוכל סוף הדרך (היה ממש טעים וגם לא יקר).

יום שני, אחרי שהתעוררנו (מאוחר כמובן) החלטנו ללכת לפארק הקופים שנמצא ממש קרוב. אחי עובד שם אז הוא הכניס אותנו בחינם. אני  בחיים לא הייתי משלמת 50 ש"ח כדי להיכנס לשם. אם לומר את האמת אני עבדתי שם כשהייתי בתיכון, אבל חבר שלי ביקש לראות מה זה, אז הלכנו. עשינו שם אפילו סיור מודרך. נראה לי שזה יותר מתאים לילדים, יש שם המון פינות שעשועים ואתגר לילדים. ואחרי הכל כמה אפשר להסתכל על קופים? כמעט כולם נראים דומים...

אחרי הסיור (שלקח בערך שעתיים) הלכנו לבקר את אחי שעבד באותו היום. סתם ישבנו ונחנו לנו קצת, אח"כ חזרנו לבית.

בגלל שיש עכשיו שעון קיץ הרכבות יוצאות מאוחר יותר. כל הרכבות שנוסעות לב"ש מגיעות מנהרייה, ככה שהן יוצאות מנהרייה כשיוצאת השבת (או במקרה הזה החג) ומגיעות ללוד רק ב-22:30. מה שאומר שהגענו לב"ש רק ב-23:30 ולבית שלי רק בסביבות 12 בלילה. לא ממש סימפטי ללכת ברחובות באר שבע בלילה, אפילו כשהרחובות מוארים. הרכבת הייתה מלאה אנשים, המון סטודנטים חזרו לב"ש כי היום התחילו הלימודים.

ההורים שלי התרשמו מחבר שלי מאוד (באופן חיובי כמובן). כולם מאוד התלהבו ממנו. הוא היה קצת ביישן בהתחלה, בכל זאת זו הפעם הראשונה שלו אצל ההורים שלי. וזה לא שהוא יכל לקום וללכת אם לא טוב לו. הוא פחד בהתחלה שיהוא ירגיש לא נוח אצלנו, כי כשאני באתי לבית שלו בפעם הראשונה הרגשתי מאוד לא בנוח, אפילו שהוא ניסה להכין אותי, לא האמנתי שההורים שלו יכולים להיות כאלה, במיוחד אבא שלו.

בסיכומו של עניין, הוא נהנה מאוד, גם ההורים שלי נהנו מחברתו, והתרשמו ממנו מאוד.

נראה לי שאפשר לנשום לרווחה (-:

והיום צריך להתחיל לחזור לשגרה.

מקווה שהיה לכם חופש מדהים.