או הפנינים של הנושך...

הוא: חבל שלא דיברתי איתך קודם, נירדמתי ורק לא מזמן קמתי

אני (חושבת לעצמי, מה עבר על הבן אדם? לא דיברנו שבוע. ומחזירה תשובה): הכל טוב?

הוא: איפה את היום?

אני: בבית ואתה?

הוא: אני בא אלייך לפינוקים

אני (חושבת לעצמי מה לכל הרוחות הוא חושב לעצמו, ומחזירה תשובה): לא נראה לי, אני בדרך להורים שלי.

הוא: אני בא להורים שלך לארוחה מפסקת. אני הפעם רציני, אני אוהב אותך וחושב עלייך כל הזמן.

אני (חושבת מה לכל הרוחות עובר עליו): ההורים שלי ואני לא צמים (וחוץ מזה הם ישתבצו אם תגיע). הצהרת אהבה בסמס? זה חדש...

הוא: אני אוהב נקודה

אני: אמממ... אני לא רגילה להצהרות כאלה, בטח לא ממישהו שכל פעם נעלם לי...

הוא: אני אוהב אותך, בואי נתחתן!

אני (חושבת שהבן אדם השתגע לגמרי): לא הגזמנו קצת?

הוא: אוהב... אוהב... אוהב... צום קל ושנה טובה

גברים...