אתם מכירים את זה כשאתם בחופש הזמן פשוט נוזל לכם מבין הידיים???

ככה היו השלושה ימים האחרונים שלי

לא היה לי זמן לנשום

יום שלישי, סוף סוף חופש, אפשר לקום מאוחר (11 בבוקר).

הלכתי לקנות את הנגן MP4, מסתבר שלדברים האלה חייבים לקרוא את ההוראות, אחרת אי אפשר תמיד להבין את השימוש במכשיר (שעושה המון דברים מסתבר).

קניות ב-FOX (חולצות, אני קונה כמעט רק שם).

ובערב אימון עם השזיף, שהצליח לעצבן אותי באותו יום (ואין לי מה לכתוב על זה).

רביעי,

תיכננתי לנקות את הבית האמת, אבל התוכניות שלי בוטלו, התפוצץ איזה צינור בבניין שלי וסגרו לנו את השיבר, כמובן שזה תוקן אחה"צ, אבל אחה"צ כבר היו לי תוכניות אחרות.

נסעתי להורים שלי, כי היה לנו אירוע משפחתי, חתונה של בת של חברים מאוד טובים שלנו, שהם כמו משפחה, זוג ההורים גידלו את אבא שלי.

זו הייתה אחת החתונות הכי עצובות שהייתי בהן בחיים שלי.

הבת הקטנה התחתנה

וזה שנה אחרי שהאמא נפטרה מסרטן (בגיל 60!!!)

וזה היה הכי עצוב שבעולם, כי היא לא הייתה שם ליד הבת שלה

וכולם בכו

זה היה ממש קשה

למי שמכיר את המשפחה

אפילו שהיה רב נחמד (ומשעשע למדיי)

החלק של החופה היה מאוד אמוציונלי

אבא שלי הרגיש כאילו אחת הבנות שלו מתחתנת

מרוב התרגשות הוא כמעט ולא אכל שום דבר

הכלה הייתה מדהימה

היא בכלל אישה מאוד יפה (לדעתי), אבל בערב החתונה כולם נראים יפים יותר.

ראינו גם את המשפחה של החתן (ההורים שלי ראו אותם כבר) בחיים שלכם לא הייתם מאמינים על האמא של החתן (לא זוכרת כרגע איך קוראים לה) בת 57 עם 6 ילדים ו-16 נכדים (הגדול בן 18), וידה עוד נטויה (בנכדים הכוונה), והיא נראית מעולה! בחיים שלי לא הייתי חושבת שהיא בת 50+ נשבעת לכם.

אח"כ נשארתי לישון אצל ההורים שלי, big mistake, לא ישנתי שם טוב בכלל, לא נוח לי לישון שם האמת, המיטות שלהם לא נוחות והיה לי חם והיה לי קר, וחצי יום אח"כ התבזבז לי שם כי התעוררתי ממש מאוחר.

יום חמישי

אחרי שיצאתי מהבית של ההורים שלי חזרתי לת"א הייתי כ"כ עייפה ועוד היו לי מלא דברים לעשות.

הייתי אמורה לצאת עם חברה והתקשרתי לבטל, לא היה לי כוח או חשק להיות עם אנשים.

הלכתי לקניון כדי לעשות תמונות פספורט (בשביל התעודות של הקורס צלילה) ואח"כ הלכתי לאימון עם השזיף. אחרי האימון הרגשתי הרבה יותר טוב.

באימון הזה השזיף קרע אותי, לא יותר מדיי, אבל יחסית.

הוא נתן לי להרים 20 קילו (+מוט שאין לי מושג כמה הוא שוקל) בדחיקה, בקושי הצלחתי להרים את זה. היום למשל הוא אמר לי שרק מעט בחורות מרימות משקלים כאלה.

בערב בסוף יצאתי עם חברה, הלכנו למסיבת יום הולדת של 2 אנשים מהעבודה שלה. זה היה בראול (בת"א). לא ממש התלהבתי מהמקום, פאב קטן, שיש שם רק שתייה, וכמה מקומות לשבת DJ ששם מוזיקה רועשת מדיי (ואי אפשר לדבר ככה). אחד מהאנשים שהייתה להם יומהולדת הוא מישהו שלמד איתי בשכבה בתיכון, הוא זיהה אותי, בחיים שלי לא הייתי מזהה אותו עם שיער ארוך.

אבל חוץ מזה לא התחברתי, כי אי אפשר היה לשמוע את האנשים מדברים, וגם הייתי רעבה קצת. ובגלל שהגענו לשם מוקדם גם חתכנו מוקדם.

הלכנו לחפש מקום לאכול.

בדרך גיליתי שאותה חברה עשתה ניתוח לטבעת על הקיבה, זה מונע ממנה לאכול.

ממש הייתי מזועזעת, אני נגד דברים כאלה פולשניים, ויותר מזה, זה לא עוזר לה, זה לא אפקטיבי בשבילה (היא כבר חצי שנה אחרי הניתוח), והיא לא מקבלת את התוצאות שהיא רוצה מזה.

בסוף הלכתי לישון ב-4 וחצי בבוקר והיום קמתי ב-13:00 כל היום שלי נשרף.

אז ישבתי קצת על המחשב, הלכתי לחדר כושר (מה לעשות לפחות נגיד שזזתי).

השזיף יורד עלי כרגיל בפני אחד המתאמנים שלו, אבל לפעמים הוא אומר גם דברים טובים, הוא אמר למתאמן אחד, שאם הוא רוצה לראות איך עושים תרגיל מסויים נכון שיסתכל ימינה (אני ישבתי על אותו מכשיר מימין) כי הטכניקה שלי טובה, וזה הדבר שהוא מרגיש הכי גאה בי (וכאן נקרעתי מצחוק).

מחר יש יומהולדת 86 לסבתא שלי, אמא של אבא שלי, אמא שלי החליטה לעשות ארוחת צהריים בבית שלנו, וזה אומר שאני צריכה להתארגן מוקדם יותר ממה שחשבתי לטיסה שלי לאילת. אבל יהיה נחמד, לא שסבתא שלי תזכור את זה (יש לה אלצהיימר, אז אני בספק), אבל שיהיה, בשביל ההרגשה הטובה שלה באותו רגע.

ומשם אחי או אמא שלי יסיעו אותי לנתב"ג כדי שאני אטוס לאילת.

באילת מתוכנן שבוע קורס צלילה

וים, ולבלות קצת, ולנקות את הראש (כי ממש צריך).

האמת שאם הייתי צריכה לקחת חופש קצר ללא מטרה 3 ימים+סופ"ש בהחלט מספיקים פה.

מצחיק, אמרתי לידיד שלי מהעבודה שאיך שאני לא אהיה בעבודה יהיו להם מלא תקלות, ונחשו מה קרה (מה שקורה תמיד כשאני לא בעבודה), היו להם תקלות...

האמת שאת החופש הזה לקחתי במקור בשביל למצוא עבודה אחרת, אבל לא מצאתי שום דבר, או יותר נכון כל ההצעות שהציעו לי היו פחות אטרקטיביות מהעבודה שאני עושה היום (ז"א משכורת ותנאים פחות טובים).

כבר שום דבר לא מפריע לי בעבודה שלי, יש את הדברים הרגילים, אבל אחרי שנה, אין דבר שלא עשיתי שם. והר"צ שלי לאחרונה ממש בסדר איתי.

חוץ מזה הכל רגיל

מתנצלת מראש שאני לא אספיק לקרוא אף אחד בשבוע הקרוב

שיהיה סופ"ש מדהים!