מוזיקה היא חלק בלתי נפרד מהחיים שלי.

אני שומעת מוזיקה מאז שאני זוכרת את עצמי.

והתחלתי ללמוד מוזיקה בגיל 4 וכבר בגיל 14 הלחנתי שירים.

אני מאוד בררנית במוזיקה, אוהבת דברים מאוד מסויימים, אבל שומעת כמעט הכל, כמעט, הכל חוץ ממוזיקה ים תיכונית, את זה אני ממש לא אוהבת. כל השאר נמצא.

אני אוהבת מילים שנוגעות, אני אוהבת לשמוע מוזיקה איכותית, שבאמת אפשר להקשיב למוזיקה ולא רק למילים, שזה זורם. לא משנה באיזו שפה, עברית, אנגלית, שפות אחרות...

מוזיקה, היא תמיד שם

לכולנו בשלב מסויים בחיים שלנו יש את הזמרים/זמרות/להקות שאנחנו מעריצים. זה קורה בגיל הטיפשעשרה, שאנחנו עדיין בהתלהבות אחרי כל דבר חדש. ואני מודה שאז, אי שם הערצתי את מייקל ג'קסון (עוד לפני כל הכתבות המבישות ולפני שהוא נעשה באמת וואקו ג'אקו) אפילו למדתי לנגן את הבלדות שהוא כתב (קשה למדיי, יותר ממוזיקה קלאסית לדעתי). ואת נירוונה האגדיים כמובן, ובארצנו הקטנטונת, את גידי גוב, ואת משינה.

אחר כך שהתבגרתי קצת גיליתי את הרוק הישראלי, פורטיס, סחרוף, והשילוב של שניהם ביחד, מייק אולדפילד (שזה אחד האקסים שלי הדביק אותי בשיגעון לשמוע את המוזיקה שלו).

יש אלבומים של מוזיקה שתמיד נוכל לשמוע, לא משנה אם הם על המחשב או שבאמת קנינו אותם בדיסקים. אני אנסה לעשות רשימה של האלבומים המועדפים עלי. מחולקים ללועזי וישראלי. לא בהכרח לפי סדר העדיפויות שלי.

הלועזי:

1. Tr3s Lunas\Mike Oldfield 
אחד האלבומים שדווקא דיי שונים מהסגנון הרגיל של מייק. זה אלבום בסגנון chillout, מרגיע ושקט כזה (כל לילה אני הולכת לישון בדר"כ כשהמוסיקה הזו מתנגנת לי ברקע).

2. The Ballad Hits\Roxette

אלבום שמאגד את כל הבלדות של Roxette. התפלאתי ששמעתי אותו בפעם הראשונה וגיליתי בעצם שאני מכירה את רוב השירים. רומנטי משהו...

3. Nevermind\Nirvana

אחד האלבומים הכי טובים שיצאו לרוק מאז ומעולם. כל השירים ששמעתי בגיל 10 במסיבות שהיינו יוצאים אליהם (כן פעם שמעו רוק והרבה!). עד היום אני זוכרת שבכל מסיבה היינו מתחילים אותה עם feel like teen spirit או עם Lithium. רוק היה שולט אז, אי שם בתחילת שנות ה-90.

4. MTV - Unplugged In New York\Nirvana

אחד מאלבומי ה-Unplugged הכי טובים שיצא לי אי פעם לשמוע (או אם תרצו השירים של נירוונה באקוסטי). גם היום יותר מ-10 שנים אחרי אני מסוגלת לשמוע את האלבום הזה. זה אגב האלבום האחרון שיצא להם לפני שקורט קוביין התאבד.

5. The Score\The Fugees

אי שם בשנות ה-90 הראפ התחיל לקום לתחייה, לפחות בארץ. והאלבום הזה, היה מהראשונים שתפסו (לפחות לדעתי) בהמון מקומות. קלאסיקה, שתמיד אפשר יהיה לשמוע. אמנם יצא להם רק אלבום אחד, אבל הוא פשוט טוב.

היות ואני אוהבת מוזיקה ישראלית, מאוד אוהבת מוזיקה ישראלית, אני אעבור לאלבומים האהובים עלי שם. נראה לי שבלועזית מצאתי את ה-top שלי.

במוזיקה ישראלית זה יהיה הרבה יותר קשה.

1. כשהגיטרה מנסרת את הלילה/פורטיסחרוף
הרוק הישראלי במיטבו, לשים בפול ווליום להנאה אמיתית. השילוב הכי טוב של שני אמנים ישראלים.

2. נגיעות/ברי סחרוף
המאסטרפיס של סחרוף, האלבום הכי טוב שיצא לו לדעתי. בוגר, נשמע טוב. ורוב השירים משם הגיעו לרדיו וגם לכמה וכמה סדרות טלוויזיה טובות. זה האמת היה האלבום הראשון שלו שקניתי והתאהבתי. את החדשים אני אוהבת פחות...

3. הופעה חיה בהארד רוק קפה/יזהר אשדות
אם יש איזשהו unplugged ישראלי, זה זה! המון שירים טובים מרוכזים בדיסק אחד, רוק אקוסטי, רומנטי משהו, כמו שרק יזהר אשדות יכול להיות.

4. מכונת הזמן/משינה

אני חושבת שכמעט כל מי שבגיל שלי שמע בתקופה זו או אחרת את משינה. הם התחילו כשרק נולדתי, והם ממשיכים גם היום. מכונת הזמן זה הדיסק של ההופעה החיה האחרון שיצא להם לפני שהם התפרקו אי שם בשנת 1995, אחרי אסון ערד. אחת הלהקות הכי גדולות של כל הזמנים (רק  שהיום המוזיקה שלהם ממש לא מדברת אלי). בחרתי את הדיסק הזה מבין כל הדיסקים שלהם כי הוא באמת מכיל את רוב השירים האהובים שלהם.

5. השער נפתח/סטלה מאריס

אם יש להקה בישראל שבאמת מייצגת את הרוק הישראלי ונוטה לרוק כבד זו הלהקה. כמובן שהיום הם לא ממש קיימים, אבל אין כמו על רוק איכותי, לשמוע את הגיטרות מנסרות, ואת הקול של פאבלו רוזנברג ברקע (וכן נר על החלון שלהם פי 1000 יותר טוב מהביצוע החיוור של הראל מויאל, לא יעזור, רוק זה רוק!).

6. רואים רחוק רואים שקוף (האוסף)/שמוליק קראוס

כל השירים הקלאסיים עליהם גדלתי. הבובה זהבה, איך שגלגל מסתובב, רואים רחוק רואים שקוף, לוח וגיר. פשוט קלאסיקה! אין מילה אחרת לתאר את הדיסק הזה.

7. כל מה שנשאר/בוטן מתוק בקרקס

תתפלאו שאני הכנסתי לרשימה להקה שהיא לא ותיקה במיוחד. אבל המוזיקה שלהם, הדיסק הזה, תפס אצלי חזק, אז כשהוא יצא וגם היום. המילים, הלחנים, זה פשוט נוגע בי מבפנים.

8. רק הלב יודע/פאבלו רוזנברג

אחד מהדיסקים הכי רומנטיים שיצאו. כל שיר שם יודע לפרוט על המיתרים הכי עדינים שיש בלב האדם (לפחות בלב שלי). בלדות של רוק, תופסות אצלי הכי חזק, אין, זה מה יש.

9. האוסף/רמי קליינשטיין

תרימו גבה שאחת כמוני ששומעת בעיקר רוק פתאום מכניסה לפה את רמי קליינשטיין, אבל הדיסק הזה, ששמעתי אותו כל כך הרבה פעמים בתיכון, מכיל את כל השירים היפים שלו. מאלה שתמיד יהיה נחמד לשמוע (חוץ מתפוחים ותמרים, שעוד מלפני 10 שנים אני לא מסוגלת לשמוע אותו מרוב שחרשו עליו בגלגל"צ). זה לא רוק, זה לא פופ, זה משהו באמצע, מיינסטרים.

10. עד אלי/מוש בן ארי

הדיסק הכי טוב שיצא לו, המילים הכי נוגעות, הלחנים הכי טובים. אני מסוגלת לשים אותו על repeat וזה יזכיר לי נשכחות. גם היום אני מסוגלת לשמוע את הדיסק הזה, שלדעתי יותר טוב משני הדיסקים שיצאו לו אח"כ (ויש לי את כל השלושה בבית).

חוץ מזה לדעתי יש כמה הבטחות ישראליות. כמו סינרגיה, מירי מסיקה, הראל סקעת (שיש לו דיסק פשוט מדהים!).

וזה לא שאמנים אחרים לא טובים, מוזיקה ישראלית יש לי בבית הכי הרבה, כמעט כל מה שיש לי על המחשב (מעל 8 ג'יגה של mp3) נמצא אצלי בדיסקים בבית.

אבל האלבומים שכתבתי הם כאלה שאני אוהבת לשמוע את כל האלבום ולא רק שירים נבחרים. אני אוהבת בנוסף לשמוע את: אהוד בנאי, ארקדי דוכין, יהודה פוליקר, גידי גוב, דיויד ברוזה, מאיר אריאל, שלום חנוך, היהודים, יהודית רביץ, כוורת, רותי נבון (אבל לא מצאתי אלבומים ספציפיים שלהם שעשו לי את זה).

אני קונה דיסקים ישראלים! כן אני מאלה שקונים, כל עוד המחיר סביר, לא מפריע לי, אני משקיעה במוזיקה שאני אוהבת.