שבוע עמוס היה לי השבוע. שבוע לפני בגרות בפיזיקה. לומדים כל יום 6-7 שעות.
למה לומדים?
שבוע לפני מבחן עוד מלמדים אותנו חומר חדש. כן אתם בטח מרימים גבה אבל ככה זה במכינה באב"ג.
נכון, יש לי מרצה מעולה לפיזיקה,ובאמת שכולם מבינים את החומר, אבל שבוע לפני מבחן, זה טירוף לדעתי, לדעת כולם בעצם.
אז באים, לומדים, חוזרים הבייתה, אני מתה מעייפות, נשפכת על המיטה, ואז אני מתעוררת, ואז צריך לשבת עוד ללמוד, אבל המוח שלי מסרב לקלוט עוד חומר וזו בעיה.
אז אני כל הזמן עסוקה בדברים אחרים, כדי לא לחשוב על דברים שיכולים להעציב אותי. אבל לא תמיד זה עוזר...
ביום שבת יש את ל"ג בעומר, אני לא הולכת לעשות כלום, בעצם תיכננתי ללמוד עוד, ואני מקווה שאני אצליח, כי היום שלא היו לי לימודים כלום לא נכנס לי לראש מהחום הזה ששורר פה.
אני זוכרת חגים במושב של ההורים שלי בתור אטרקציה, כשהייתי קטנה. בכל חג היו כל המשפחות מתאספות וחוגגות יחד. ל"ג בעומר היה חג שהיינו מתכוננים אליו מראש, אוספים עצים, וביום של החג עצמו מכינים תופחי אדמה עם ביצים בפנים עטופים בנייר כסף ובצלים. בערב כל המשפחות היו מתאספות במקום שנקבע והייתה מדורה ענקית ובצד מנגלים ל"על האש", וכל משפחה על ילדיה הייתה באה ומביאה משהו. היו יושים במעגל, שרים שירים, דברים כאלה. פעם כשהמושב היה מושב שיתופי, וזה היה כמעט כמו קיבוץ וכולם הכירו את כולם.
היום אני לא יודעת מה יש שם, זה כבר לא מה שהיה פעם, כל אחד דואג לעצמו. הקומוניזם לא שרד. וזה בגלל שבמקומות כאלה, כמו קיבוצים למשל, היו את האנשים שעובדים, והיו את אלה שחיו על גבם של אחרים, ובמושב שאני גרתי בו היו הרבה כאלה מסתבר. ההורים שלי תמיד מדברים על זה שאנשים שהיו להם בעיות גב וכל מיני צרות אחרות פתאום קמו ויצאו לעבודה, כי המשותף הופרט והיום כל אחד מרוויח את לחמו בעצמו. לא מקבלים תקציב יותר, יותר שווה לעבוד בחוץ.
ההורים שלי, בעיקר אמא שלי, דואגת לפעילות בשביל אחותי הקטנה (בת 13). בכלל אחותי יצאה הכי עצמאית מכל הילדים בבית. אבל צריך שיהיה גם לה משהו. כמו לכל ילד, רק שהיום במצב ה כלכלי העגום משהו של המדינה, אי אפשר לתת הרבה. אז יש לה רק חוג אחד, והיא עושה עם חברה חוג לילדים במושב ומרוויחה מזה כסף (משהו כמו 20 ש"ח לחודש לכל ילד) וזה עוד בא לבד מיוזמתה, והולך לה דווקא, ככה יש לה כסף לביזבוזים למיניהם.
לאחותי יש ליקויי למידה, גם לאחי יש, אבל הוא השנה מסיים תיכון. וההורים שלי צריכים עכשיו להשקיע באחותי, במיוחד במתמטיקה, כי זה הכי קשה לה. אמא שלי יודעת למצוא את כל המורים הפרטיים הכי טובים, שנים היא הייתה רצה אחרי אחי. למזלה לאחותי יש ליקויים פחות קשים משל אחי. אבל זו השקעה כספית, ולהורים שלי קשה מבחינה כלכלית עכשיו...
מקווה שיהיה לכם ל"ג בעומר שמח!
תאכלו הרבה תפו"א!