נסעתי להורים שלי לחג.

לא הייתה לי כל סיבה להישאר בב"ש.

בשביל להיות לבד? לא נראה לי...

ערב שבועות, נסענו לחברים לארוחת חג. זה כבר הפך להיות מסורת כזו, כל שבועות אנחנו נפגשים איתם (ולא רק בשבועות) ועושים ארוחת חג חלבית חגיגית, כאשר כל אחת תורם משהו לכבודה, אני עשיתי פשטידת בצל מדהימה (טוב, לפחות לדעתי).

אחרי הארוחה יצאתי עם חבר טוב שלי למועדון של גייז'. חבר טוב שלי שמן הסתם הוא גיי, שיותר מחצה שנה לא ראיתי אותו. אני חושבת שנהניתי יותר מחברתו מאשר מהמועדון. המועדון, שנמצא במועדון התיאטרון, הפך להיות שם של דבר בת"א, מסתבר. מגיעים לשם מכל קצוות האוכלוסייה, מה שאומר שזה כבר לא רק של גייז' (פעם זה היה בעיקר רק הם), וגם שמו אבטחה כבדה על המקום (בערך 10 שומרים) וכן הגבילו את הכניסה ל-18+. בפעם האחרונה שהייתי שם זה היה אחר לגמרי. בגלל ריבוי הסטרייטים שם המוזיקה נעשתה לא משהו, תהיתי לאן נעלמה לה המוזיקה הפופית, שנות ה-80, לילה שלם ובלי שיר של ריטה, בלי שיר של עברי לידר. משהו לא בסדר פה. את הרימקסים שנשמעים יותר ויותר כמו טארנסים, או כמו שאותו חבר שלי קורא להם מוזיקת חדר כושר, אני לא ממש אוהבת. בכל זאת רקדתי עד שכאבו לי הרגליים ולא יכולתי יותר. מסקנה לפעם הבאה, לבוא עם נעלי ספורט, למרות הכל, לפחות ככה הרגליים שלי יחזרו שלמות ומתפקדות.

יצאנו משם בסביבות 5 וחצי בבוקר נסענו לבית שלי, ישבנו, שתינו קפה ועוגה (של אמא, שמנת ופירורים, משהו מיוחד). והם נסעו לביתם בת"א ואני התכוננתי להתקלח ולישון. שינה ראיתי רק בסביבות 7 בבוקר עד שאמא העירה אותי בסביבות 2 בצהריים.

השבוע כשהייתי בראיון באיזו חברת כוח אדם בב"ש, שלחו אותי משם לראיון בחברה בב"ש ונתנו לי המלצות איך להגיע. חולצה עם שרוולים, בעיה - אין לי דבר כזה בארון, וכן להוריד את הפירסינג שיש לי בגבה (כבר שנה עוד מעט).

אז היום בערב אחרי שיצא החג אמא שלי, אחותי ואני הלכנו לחפש לי חולצות נורמליות, לא חושפניות, יפות, עם שרוולים. מיותר לציין שאמא שילמה (כי לי כרגע אין כסף בכלל לצערי). בסוף מצאנו, 3 חולצות שחורות (שחור זה יפה?). ומשם נסענו ישר לרכבת.

מעצבן שבשעון קיץ הרכבת יוצאת מאוחר יותר, הגעתי לפה רק ברבע ל-12 (בלילה) שעה מאוחרת לכל הדיעות, גם שעה לא סבירה במיוחד לההסתובב בשכונה ג' בב"ש לבד (אבל לפחות ג יותר טובה מ-ד).

חזרתי לפה לאי-אלהשהם סידורים קלים.

מחר אני חוזרת לבית של ההורים שלי בערב כנראה.

אבא שלי עושה מפגש של הפלוגה שלו של המילואים אצלנו בחצר (הבית של ההורים שלי יושב כמעט על דונם דשא, מקום אידיאלי להתאספויות מסוג זה בערבים נעימים וקרירים). אז אני הולכת להיות שם ולעזור משהו, למרות שאני מאמינה שהגברים יעמדו על האש, ובכ"ז זה נחמד, אני מכירה את רוב האנשים מהפלוגת מילואים של אבא שלי (הם שולחים לי מיילים).

מה גם שאין לי מה לעשות בב"ש בסופ"ש הזה, לא מתאים לי להיות לבד.

נראה לי  שאחרי חודש וחצי שלא הייתי בבית, אני עושה השלמות, כאילו חסר לי משהו.

אני חושבת שמה שחסר לי זה חברה, כי להיות פה לבד זה ממש לא להיט.

אז, איך חגגתם את שבועות?

מקוה שנהניתם

שיהיה לכם המשך שבוע מדהים!