לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה




מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    פברואר 2007    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728   

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
2/2007

לפעמים


 

הימים כאלה עמוסים, שאני לא מוצאת את הזמן לכתוב.

או שאני חושבת שהכל, כל כך בנאלי, שאת מי בכלל זה מעניין לקרוא.

אני מוצאת את עצמי במין שגרה כזו, שסובבת סביב העבודה, החדר כושר והמשפחה שלי וגם חברים איכשהו מצליחים להיכנס לשם. אבל שגרתי, לא הכי מעניין שבעולם.

 

במשפחה שלי, יש מנהג מוזר כזה לשמור על קשר עם קרובים רחוקים. אני לא יודעת אם זה בכל המשפחות שעברו שואה, אבל במשפחה שלי זה ככה, לפחות במשפחה מהצד של אבא שלי. ככה יצא שבן דוד של אבא שלי, שאנחנו בחיים לא ראינו, עלה עם אשתו (הנוצרייה) לארץ לפני כמה שנים. הוא כבר לא בין החיים אבל אשתו, שנשארה לבד לגמרי בארץ היא נשארה, ואפילו לא חשבה לחזור למדינה בה היא נולדה, בישראל הרבה יותר טוב לה.

ואיתה אנחנו דווקא שומרים על קשר מאוד הדוק, כאשר למשל עם אחות של אבא שלי אנחנו בקושי בקשר (טוב היא גם גרה במושב אי שם ליד חיפה). אבל יש הבדל באופי, יש אנשים שמזמינים קרבה וקשר ויש שלא.

בכל מקרה חגגנו לה יומהולדת, שבוע שלם אני שוברת את הראש מה לקנות לה למתנה. בהתחלה חשבתי (חשבתי, זה היה בכלל רעיון של אמא שלי) לקנות לה איזה תכשיט של מיכל נגרין (יש לה דברים מהממים) אבל מה בחנות בעזריאלי הכל יקר. אז ירדתי מזה. ואתמול אמרתי שאני חייבת, כי אני רוצה שזה יהיה משהו אישי, ולא סתם מצעים או משהו כזה. ונכנסתי לנרות בשינקין, וקניתי לה כל מיני דברים שם (חוץ מזה שלא חשבתי שסבונים, קרמים ונרות יכולים לעלות כל כך הרבה), אבל הדברים שם דיי איכותיים.

בערב יום שישי עשינו ארוחת ערב משותפת איתה ועם המשפחה הקרובה שלי, היא לא ציפתה שנביא לה משהו, ומאוד התרגשה. היא אמרה אח"כ לאבא שלי שהיא כבר כמה חודשים רוצה לקנות לעצמה דברים בנרות בשינקין אבל לא הרשתה לעצמה כי זה יקר לה. במקרה הצלחתי לקלוע טוב במתנה הזו.

 

אחי עובר ניתוח בשבוע הקרוב, ביום שני.

ניתוח על חשבון הצבא, בגלל נזק שנגרם לו מהצבא.

משקלים מסתבר לא עושים טוב לגוף שלנו

במיוחד לבן אדם שלא רגיל להרים משקלים כאלה.

מלחיץ לאללה

 

ובעבודה היה שבוע שקט

למעט יום אחד שבו בקושי ישנתי בלילה והגעתי הפוכה לגמרי לעבודה, שאפילו הבוס שלי שאל אותי אם אני בסדר (כי כשאני עייפה אני נראית כמו בן אדם חולה).

אבל היה בסדר, שקט.

נראה לי שהצוות מתחיל להתרגל לר"צ החדש ולשיטת עבודה שלו.

נקווה לטוב בגזרה הזו.

 

בחדר כושר

המאמן שלי סיפר לי שהדיאטנית (שעזבתי) עדיין באה אליו ומקטרת עלי, מעצבן אותי, על מה יש לה לדבר איתו??? אני כבר לא קשורה אליה, שתצא לי מהוריד!

 

חוץ מזה סוף סוף נעשה מזג אוויר נעים!

אני מקווה שאתם נהנים ממנו

שיהיה שבוע טוב

 

נכתב על ידי , 24/2/2007 14:06   בקטגוריות אצל ההורים שלי, המשפחה שלי, על אנשים וחיות אחרות  
23 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של שדות ב-26/2/2007 16:30




Avatarכינוי: 

בת: 43




הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , סטודנטים , 30 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לn_lee אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על n_lee ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)