והזמן עובר לי לאט כשאני לא עושה כלום בבית.

היום הייתי בלשכת התעסוקה בב"ש, אמא שלי אמרה שאני אלך לשם ואנסה את מזלי.

אז הגעתי ב-8:30 בבוקר, בדיוק כשהלשכה נפתחת, לפני כבר היו לפחות מאה אנשים שהגיעו מוקדם. מסתבר שפה צריך להגיע ב-7 בבוקר כדי לתפוס מקום בהתחלה. חיכיתי כמעט 3 שעות עד שהגיע תורי.

הפקידה שהתיישבתי מולה  אמרה לי במילים עדינות שכדאי לי לקחת מפה את רגליי כל עוד נפשי בי  וללכת לחפש עבודה במרכז, כי פה ממש אין (טוב זה לא ממש נכון כי יש באבטחה וניקיון אבל כל חברה פה רוצה התחייבות לשנה או ל-10 חודשים ואני לא חושבת שאני אשאר פה בשביל זה).

אי לכך ובהתאם אני או אלך לעבוד באילת (בבתי מלון) או שאני אחזור למרכז (כי שם יש הרבה יותר עבודה מאשר בדרום). אם תקרה בדרכי עבודה נורמלית (קרי: לא שמירה ולא ניקיון) בב"ש אני עוד עשויה להישאר פה. אני לא יודעת מה ייפול בדרכי, אני לא שוללת שום דבר בינתיים.

היום ביקר אצלי ידיד טוב שלי.

אני הכרתי אותו ואת אשתו לפני שנתיים בערך.

הוא עבד במושב שלנו בבריכה.

דוד שלו ניהל באותה שנה את הבריכה והוא עבד שם יחד עם אחי.

נוצרו קשרים מאוד חזקים ומאז אנחנו בקשר.

היום הוא עובד במכירות (של רצפות/שטחים/פרקטים) אשתו עובדת ב"ברק" (החברת טלפונים-אינטרנט).

שניהם מצפים אוטוטו לילדה (זה צריך לקרות ממש כל יום).

אז בתפקיד שלו הוא מגיע מדיי פעם לב"ש.

יצא ומכיוון שאני לא לומדת הוא תפס אותי וקפץ לבקר.

היה ממש נחמד.

הוא סיפר לי שהוא שיפץ את הבית שהם גרים בו.

הבית שהם גרים בו נמצא במושב ליד פתח תקווה.

בית פרטי שכור.

אני זוכרת כשהם נכנסו לבית איך הבית נראה זוועה.

לא צבוע, קירות מתקלפים, גינה שיש בה רק חול (ואולי 2 עצים).

הםה הפכו את הבית לפנינה.

קודם כל הייתה הגינה, בנו שם רחבה מאבן ושתלו דשא, פרחים וצמחים ותה.

גידרו את כל הבית.

ולפני חודש בגלל שהם מצפים לילדה הם החליטו לשנות את מבנה הבית מבפנים.

הוא היה אחראי על השינוי.

בעל הבית שילם 2/3 והבית היום נראה אחרת לגמרי (אני מקווה לבקר שם בקרוב ולראות).

עשו חדר לילדה, חדר שינה, סלון, מטבח חדש לגמרי, החליפו את כל הריצוף, הצנרת והחשמל, עשו מקלחת ושירותים מחדש. עכשיו להבנתי הבית נראה ממש שווה.

עם בעל הדירה הם חתמו על חוזה לעוד 5 שנים אבל התנאי הוא שהמחיר ישאר כמו המחיר ההתחלתי 550$.

היום הבית הזה שווה הרבה יותר לפחות 800$.

בכל אופן היה מעניין לראות אותו אחרי כמה חודשים שלא ראיתי.

אני מקווה שהלידה תעבור לאשתו בקלות (ילד ראשון).

זה יהיה כזה מדהים לראות אותם בתור הורים.

הם כבר ממש בשלים לזה

וזה טוב.

יש פה תופעה מעצבנת יתושים!

בדר"כ אני לא מוטרדת מהחיה המעצבנת הזו.

בגלל שהיא לא אוהבת אותי.

כנראה שהדם שלי לא טעים מספיק.

אבל אתמול השותפים שלי הלכו ליום הסטודנט של בן-גוריון, אני נשארתי לבד, והיתושים עטו עלי.

וזה מגרד הדבר הזה!

מזל שיש לי פניסטיל בבית, מציל מפני טירוף.

ריססתי את החדר שלי נגד המטרד.

אפשר היה לראות אותי בהתחלה מרססת כמה יתושים למוות (עם מבט של רצח בעיניים).

אבל לבסוף אף יתוש לא נכנס לפה ויכולתי ללכת לישון כמו שצריך.

מחר אני אמורה לנסוע לת"א.

בעקרון זה התחיל מרעיון לפגוש חברים.

אני עוד לא יודעת אם זה ייצא לפועל היום יודעו לי סופית בעניין.

חוץ מזה יש לי כמה סידורים בת"א.

ובערב אני הולכת ליריד האוכל.

יום חמישי זה היום האחרון, בטוח שיהיה מפוצץ באנשים.

אבל נסתדר, אני לא אהיה שם לבד (קבעתי עם ידיד שלי).

אז שיהיה לכם המשך שבוע מדהים!