לקבל שפעת

לא הייתי חולה בשפעת מגיל 12 (ככה זה כשמקבלים חיסון לשפעת, לא מקבלים אותה).

אתמול אימון שעתיים, קרע לי את הצורה, הגב שלי מת, ובנוסף לחום ולזה שכואב לי הגרון (ממתי זה ככה???) כואב לי כל הגוף.

מי גאון שקמה בבוקר והלכה לעבודה ככה? אחרי שעה אמרתי לבוס שלי שאני מרגישה זוועה, ושעה אח"כ אמרתי לו שאני לא יכולה יותר שמתפוצץ לי המוח, נסעתי הבייתה והלכתי לישון, מזל שאמא שלי התקשרה אחרת עוד הייתי ישנה עד עכשיו.

כל השבוע בעבודה שלי אנשים מהצוות שלי היו חולים, כולם באים לעבודה כשהם חולים, כי מה לעשות שבמדינה שלנו יש חוק שלא ממש משלמים לך משכורת אם אתה חולה. אין מה לעשות, אז באים ורק אם לא יכולים לא באים. פלא שכולם חולים (דמיינו בניין ענקי עם מזגן מרכזי אסור לפתוח חלונות והחיידקים חוגגים).

המון אנשים מהעבודה שלי לא סובלים את הר"צ החדש, אתמול שמעתי את זה מאנשים לא רק מהצוות שלי, כולם רוצים להתלונן עליו. הוא עובד בצורה שהוא חושב לנכון, שמתאימה כנראה רק לו, והוא לא מוכן להתגמש לקראת אחרים. אני אולי מסתדרת איתו, אבל זה רק בגלל שאנחנו מכירים ממקודם. הוא כבר הספיק לריב עם כמה אנשים. המצב ממש לא טוב. אם עוד אנשים יעזבו המצב יהיה ממש קטסטרופלי.

אנשים בעבודה שלי מתלוננים על העבודה וכו'. אף אחד שם לא נמצא כל כך הרבה זמן כמוני, אני שנה ו-8 חודשים בעבודה ולא מתלוננת כמו אלה שסוגרים עכשיו את השנה הראשונה שלהם. מה אני אגיד? ועוד הר"צ הקודם עשה לי את המוות. אגב הר"צ הקודם, אם הזכרתי אותו כבר, אחד הטכנאים, חבר טוב שלו אמר לי שאם הוא באמת לא פיטר אותי כנראה שהוא למד להעריך אותי, ואמא שלי טוענת שהוא בכלל פחד ממני שהייתי איום בשבילו או משהו. עובדה שאני עדיין עובדת באותו מקום והוא עזב (לא שזה טוב רק אין לי כוחות לחפש משהו אחר).

דבר אחד אני יכולה להגיד הר"צ הקודם, היה מנהל מעולה! אולי הוא לא סבל אותי, אבל בתור מנהל הוא היה מעולה, לא כמו הר"צ החדש שעושה מה שבא לו, דברים שבכלל לא קשורים ולא הגיוניים. כאילו שכל הצוות שלי התנהל רע עד עכשיו. כאילו היה לנו ר"צ היו נהלים, עבדנו בצורה מסויימת והוא בא ומשנה סדרי עולם.

אני פשוט לא רוצה לריב איתו. אבל נראה לי שאני מהיחידים שעוד בסדר איתו.

ההורים שלי היו אמורים לצאת לחופש היום בים המלח

לאמא שלי כואב הגב, כבר כמה חודשים והיא מזניחה את זה

בלילה היא לא הצליחה לישון מרוב כאבים

היא נשארה בבית

אבא שלי נסע לבד (זה מהעבודה שלו ולו זה לא עולה כסף).

אתם פשוט לא מאמינים על המקום עבודה של אבא שלי

חוץ מדמיי הבראה הם מממנים לעובדי החברה חופש במלון 5 כוכבים פעם בשנה (בני זוג או ילדים ישלמו על כל אחד 800 ש"ח פנסיון מלא!) מתנות לחגים הם מקבלים דברים ממש שווים, לא תמיד כסף אבל מתנות בשווי ערך של 500 ש"ח שזה יפה. הבוסית של אבא שלי אמרה לו אחרי התאונה לקחת את כל החודש ימי מחלה שמגיע לו! איפה הייתם מוצאים בוסית כזו?

אולי ככה זו בחברה קטנה ופרטית, אבא שלי נותן שם את הנשמה שלו, בעצם כל העובדים שם ככה, אי אפשר לעבוד בעבודה כזו בלי לתת מעצמך (אבא שלי הוא מטפל סיעודי, צריך להיות עם אופי מאוד מסויים בשביל זה לא כל אחד יכול, אני לא יכולה לעשות דברים כאלה).

אני כל כך שמחה שאבא שלי מצא עבודה שהוא גם אוהב לעשות והוא גם מקבל תמורה נאותה לעבודה שלו, לא רק המשכורת, אלא כל מה שסביב זה.

מעניין מה בתאגיד יביאו לנו בפסח...

בשנה שעברה קיבלנו טלפון אלחוטי (כל כך התעצבנו שרוב האנשים זרקו אותו לפח). ובראש השנה אחרי שהתחלף המנכ"ל קיבלנו 400 ש"ח תלושים לרשת פישמן (שזה נחמד אבל מאוד מגביל את הקנייה).

ולאחרונה אין לי זמן לכתוב

ולהגיב גם

ואני מתנצלת מראש בפני כל מי שאני מגיבה לו בדיליי עצבני

אבל בקושי יש לי זמן לנשום