נראה לי שזו השאלה הכי נפוצה ששואלים היום...

אצלי, אם הכל יהיה בסדר, את הערב חג אני אעשה אצל ההורים שלי במושב (אי שם במרכז הארץ).

בתוכנית, מתכונת מצומצמת של אנשים, ההורים שלי, אחי ואחותי, ההורים של אמא שלי ואני, וגם חברה של ההורים שקוראים לה אילנית (ועוד ידובר עליה בהמשך).

אחות של אמא שלי (שהייתה אמורה להיות גם בחג) נוסעת עם בעלה לשייט ביוון (או משהו כזה) והם לא יהיו. ואחות של אבא שלי הולכת להיות אצל החתנים שלה.

וסבתא שלי, אמא של אבא שלי נוסעת עם החבר שלה לבית מלון (ככה הם עושים כל שנה במשך 10 שנים כמעט).

אבל זה לא כל כך נורא, את המשפחה הקרובה שלי לא ראיתי מזמן, ככה שזו הזדמנות לא רעה בכלל.

במסגרת החיפושים שלי אחרי מכונת כביסה הצלחתי לשגע את ההורים שלי בנושא.

יש בב"ש מכונות יד שניה, אפילו הייתי בחנות אחת, אבל המקום נראה כל כך לא אמין, גם בעל המקום נשמע כזה, במיוחד בגלל שהוא לא יכל לענות לי על השאלות שרציתי.

אני מעדיפה אופציה אחרת, משהו קצת יותר אמין.

אז עכשיו אמא שלי מעורבת בעניין, נראה מה היא תעלה בחכתה.

אבא שלי הציע לקנות מכונה עם השותפים שיבואו. אני לא מוכנה.

דבר אחד חשוב שלמדתי השנה, לא לקנות שום דבר במשותף עם אנשים שאני לא מכירה.

אני לא רוצה להיות תלוי באף אחד, אין לי כוח לחפש אחרי מכונת כביסה כל שנה.

מעדיפה לקנות ושתהיה שלי מאשר להתחבט בסוגייה הזו כל שנה.

ואבא שלי בכלל בחיים שלו לא גר עם שותפים, אז מאיפה לו לדעת?

וגם זה אומר לחכות עוד חודש וחצי לפחות (שזה יותר מדיי זמן בשבילי).

יש פה מכבסה מתחת לבית שלי, אבל בחישוב מהיר זה עולה הרבה יחסית, 6 ש"ח לקילו כביסה, מינימום 5 קילו. כשמפעילים מכונה בבית זה לא עולה כל כך הרבה...

בחישוב מהיר, פעם בשבוע כביסה במכבסה במשך שנה ואני יכולה לקנות מכונה חדשה.

אתמול דיברתי עם אמא שלי. היא דיברה איתי על אילנית (זו ממקודם).

את אילנית הכרנו כשהיא עבדה עם אבא שלי, היא התחתנה עם תאילנדי, נסעה איתו לתאילנד, ולפני שנה ומשהו הם חזרו לארץ.

מאז, היא בעבודות מתחלפות כל הזמן, הוא בעבודה קבועה.

בכל מקום עבודה שבו היא נמצאת היא מצליחה להסתכסך שם עם העובדים, עם הבוסים, בחיים שלי לא ראיתי מישהי שסביבה יש כל כך הרבה צרות.

היא כבר במשך המון זמן באה להורים שלי ושופכת בפניהם את הצרות שלה. לאבא שלי זה לא מפריע (אמא שלי תמיד אמרה שהוא אוהב להקשיב לצרות של אחרים) אבל לאמא שלי זה מפריע מאוד.

כל כך מפריע עד שהיא הלכה לפסיכולוגית כדי לשאול אותה מה לעשות עם זה.

היא סיפרה לי שבשבוע האחרון היא הייתה עסוקה בלהתחמק מאילנית, הייתה נועלת את הבית ב7 בערב ומחשיכה את הבית כדי שהיא לא תבוא לדבר איתה. וגם פעם אחת שהיא חזרה מנסיעה (שיעור פרטי לאחותי) והיא ראתה את אילנית בדרך היא עשתה אחורה פנה ויצאה מהמושב, רק כדי לא לשמוע אותה יותר.

כן, זה עושה לאמא שלי רע. הרי לכל אחד מאתנו יש את הצרות שלו, אבל כמה אפשר לשמוע צרות של אחרים?

אני זוכרת באחת הפעמים שהייתי אצל ההורים שלי לפני כמה חודשים ואילנית הייתה שם ודיברה ודיברה ודיברה, בסוף נעשה לי כאב ראש, מאזה החלטתי שאני לא מדברת איתה יותר. גם ככה אין לי על מה, אנחנו לא באותו ראש בכלל.

שאלתי את אמא שלי למה היא לא עשתה עם זה שום דבר לפני, היא בעצמה תמיד אומרת לי להתרחק מאנשים מתוסבכים...

היא לא ידעה מה להגיד לי...

אתמול בלילה ב-23:30 אילנית דפקה בדלת של הבית של ההורים שלי, היא לא הצליחה להירדם, אמא שלי חייכה אליה ואמרה לה שהיא מתנצלת אבל היא חייבת לקום מחר בבוקר מוקדם לעבודה.

זה העלה לאמא שלי את העצבים, איזה בן אדם שפוי יבוא לאנשים פרטיים, אפילו אם הם חברים בשעה כזו בלילה? רק אם זה מקרה חירום כן, אבל סתם ככה???

וזה לא ששעה לפני כן היא לא ישבה אצלהם בבית ודיברה...

לפי מה שהבנתי מאמא שלי מאשימים אותה במעילה בחברה, לא יודעת בכלל איך היא הצליחה להסתבך ככה...

אבל זה לא מעניין אותי יותר, אין לי שום קשר אליה, בפעם האחרונה שראיתי אותה, אמרתי לה שלום ושהכל בסדר אצלי (אפילו שזה היה רחוק מלהיות בסדר אז). אני לא רוצה לשתף אותה ואני לא רוצה שהיא תשתף אותי בבעיות שלה.

והיא עוד צריכה להיות איתנו בערב ראש השנה, איזה מעצבן זה.

אבל היא לבד, בעלה בטוח יעבוד בערב חג, ואבא שלי הזמין אותה להיות איתנו.

שיהיה, אמא שלי אמרה שבחברת אנשים שהיא לא מכירה (סבא וסבתא שלי) היא לא תדבר על הדברים האלה.

בכלל אם התכנונים שלי ייצאו כמו שאני מקווה בקושי ייצא לי להיות בבית

אמא שלי אמרה לי שהיא לא מתכוונת להישאר בבית (כדי שאילנית לא תידבק אלינו)

אז כנראה שביום חמישי נלך לים (כבר המון זמן לא הייתי בים)

ביום חמישי בערב אני יוצאת עם טל (חבר טוב שלי) ובשישי בבוקר כנראה נלך יחד לים יחד עם אמא שלי ואחותי.

בשישי בערב אני צריכה לחזור לב"ש, אני בטוח אעבוד בשבת...

זה סרט לחזור לב"ש בגלל ה-3 ימים רצופים של שבת.

אבל יש פה יתרון, סוף סוף יהיה לי קצת חופש, קצת לנקות את הראש...

לטל יש יום הולדת ב24 לחודש, זה יוצא על ערב יום כיפור, מבאס, אי אפשר לחגוג ביום הזה, ואני שוברת את  הראש מה לקנות לו. הכי חשוב זה שיהיו דולפינים מעורבים בעניין (הוא חולה על דולפינים), אני צריכה עוד לחשוב...

ה-X שלי טס לתאילנד ביום שני.

הוא לקח איתו את הנייד לחו"ל.

רעיון מטורף למדיי בהתחשב בעובדה שמשלמים משהו כמו 1 לירה סטרלינג לדקת שיחה (תחשבו על 8 ש"ח לדקת שיחה).

אבל שיהיה, כבר אתמול הוא התקשר אלי כדי להודיע שהכל בסדר איתו (ביקשתי שיודיע כשהוא נוחת שהכל עבר בשלום, עם מה שעובר בעולם שלנו לאחרונה אי אפשר לדעת).

בכל מקרה אני לא מתכוונת לדבר איתו כל יום (כי זה יעלה לו הון).

גם יש לו יומהולדת ב19- לחודש, נראה לי שדיי מחייב שאני אנקה לו מתנה (הוא נתן לי מתנה ביום הולדת שלי), אני לא יודעת מה לקנות, אולי איזה בושם טוב (בזה הוא לפחות בטוח ישתמש), נראה כבר.

לאחרונה יוצא לי לדבר המון עם ג'

למעשה כל יום, וזה מוזר לגמרי בהתחשב בזה שעד לא מזמן דיברנו רק פעם בשבוע.

עכשיו עברנו למסנג'ר, ואתמול הייתה לי שיחה מאוד מוזרה איתו, הנושא המדובר היה סקס, ואני לא הבנתי אם הוא רציני או סתם ציני. ובכלל מה עובר? עליו אף פעם לא דיברנו על הנושא הזה. בכלל זה היה צד בו שלא הכרתי.

והוא כל הזמן שואל אותי אם מצאתי מישהו, וכמה טוב יהיה לי כשיהיה לי מישהו סוף סוף. בחיים שלי לא יצא לי לדון בנושא הזה כל כך הרבה עם אותו בן אדם.

כששאלתי אותו כבדרך אגב אם ייצא לי לראות אותו ולא רק דרך המצלמה, הוא שאל אותי אם יש לי ציפיות?

אמרתילו שבסה"כ דיברתי בכלליות, אחרי הכל עם חברים/ידידים שלי כן יוצא לי להיפגש ולא רק לדבר בטלפון או ברשת.

זו כבר הפעם השניה שהוא שואל אותי את זה השבוע וגם מבהיר לי שהוא לא רואה את עצמו נכנס לקשר כרגע.

אני מאוד מקווה שהוא לא קורא את הבלוג הזה, למרות שדיי בעייתי למצוא אותו (אבל אפשר דרך הטבעת), אני עוד אחשוב לעשות את הבלוג לפרטי רק בגלל זה...

חסר לי שהוא יידע מה אני מרגישה...

זה יכול להיות כזה מביך (בהתחשב בעובדה שאני שוללת את זה בכל הזדמנות שזה עולה).

גם לג' יש יום הולדת החודש, הוא לא רוצה שאני אקנה לו כלום, הוא בכלל לא רוצה לחגוג את זה...

בעצם, גם כשלי הייתה יום הולדת לא רציתי לחגוג את זה (אבל לי הייתה סיבה מאוד טובה למה לא).

ובקושי יצא לי לעשות שיעורים השבוע, אני לא מסוגלת להתרכז בכלום

יכול להיות שזה בגלל מזג האוויר, יכול להיות סתם משהו, אבל אני לא מצליחה לשבת כמו שצריך על התרגילים. לא יודעת למה.

ובכלל יצא שכל השבוע הזה עמוס, עמוס לי מדיי.

וגם זה שאין לי מכונת כביסה מפריע לי, כי הכביסה הולכת ונערמת פה.

יכול להיות שבסופ"ש אני אעשה כביסה אצל חברה, היא גרה קרוב אלי, אבל היא חולה השבוע, וממש לא בא לי להציק לה עם זה.

אם היא לא תודיע לי כלום ביום ראשון אני אלך למכבסה, אני לא יכולה עם כל כמויות הכביסה האלה בחדר. בטח ובטח שאני לא אסחוב את כל זה עד לבית של ההורים שלי.

גם יש לי עוד דברים לקחת מהבית של ההורים שלי, אחד השותפים שגר פה ועזב, ז"א לקח את רוב הדברים שלו, לקח כל מיני דברים חיוניים, כמו סירים ומחבתות שהיו שלו. דודה שלי, כשהיא עברה לגור עם בעלה, הביאה לאמא שלי המון דברים, אז כנראה שאני אקח חלק מהדברים (סירים מחבתות ועוד). פשוט כשהייתי אצל ההורים שלי השבוע החלטתי לחזור בערב במקום בבוקר (בלאגן לחזור בבוקר, והעדפתי לישון במיטה שלי עוד כמה שעות מאשר לקום בבוקר מוקדם ולהיות בדרכים כמה שעות) אז שכחתי לקחת את הדברים.

אז איפה אתם בחג?