|
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אפריל 2008
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | | 27 | 28 | 29 | 30 | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 4/2008
כמה רחוק נהיה מוכנים ללכת
בשביל למצוא עבודה
הכוונה באמת מבחינת מרחק
בעקרון רוב העבודות היום הן דרך חברות השמה, או קשרים
חברות ההשמה שואלות כמובן טווח איזורים
וכשאמרו לי ירושלים, כן בקו אווירי זה יחסית קרוב, אמרתי למה לא?
לא משנה מה העבודה ואם היא מעניינת או לא כרגע
2 דברים עומדים על הפרק מהבחינה הזו
מרחק = זמן נסיעה
נסיעה לירושלים לוקחת לא מעט זמן
הרכבת, שמביאה אותי ממש קרוב למקום העבודה לוקח לה כשעתיים להגיע
כן גם אני הרמתי גבה, חשבתי שהרכבות בימינו קצת יותר מהירות ממה שהיו פעם
אבל מסתבר שלא, את העליות של ירושלים הרכבת עושה לאט לאט ובזהירות (שחלילה לא תרד מהפסים)
וככה הנסיעה מתארכת לכדי שעתיים ארוכות ומשעממות מאוד (התחת שלי קיבל צורה של כיסא של רכבת).
גם אוטובוס הוא לא בדיוק פתרון מזהיר
קודם כל כי יש פקקים בכניסה לירושלים, ככה שנסיעה של 60 דקות בלי פקקים היא אף פעם לא 60 דקות
ומהתחנה מרכזית צריך לנסוע עוד 20 דקות (בלי פקקים) למקום העבודה
היות ואני לא רוצה לבלות 3-4 שעות ביום בדרך אל ומהעבודה זה נשמע לי הזוי אפילו שחשבתי על זה
הדבר השני הוא קוד לבוש
החברה שהתראיינתי בה, היא חברה שהבעלים שלה חרדים, 90% מהעובדים דתיים או חרדים
וכן יש שם קוד לבוש מאוד מסויים שאומר בגדים מאוד מאוד מאוד שמרניים.
טוב הם לא מכריחים ללכת עם חצאית, אבל לא בגדים צמודים, חולצות ארוכות, מכנסיים ארוכים וכו'
לא ממש מסתדר לי עם עצמי העניין הזה
ז"א כמה צריך להקריב בשביל עבודה
בכניסה למשרדים של החברה יש לוח ובו שלט ענק ויחידי על זמני התפילה שלהם
וגם כשהייתי שם פתאום שמעתי צעקה "מחפשים עוד אחד למניין"
זה נראה לי הכי הזוי שבעולם
האמת, זו הפעם הראשונה שהייתי בירושלים, וממש הייתי, זאת אומרת הסתובבתי קצת בקניון מלחה עד שהגיע הזמן של הראיון.
אני חייבת לציין שהתרשמתי לטובה מהאנשים שיצא לי לפגוש. דעתי על ירושלים לא חיובית במיוחד לאחר השירות הצבאי שלי שם (לא ניכנס לזה). אבל כשהייתי בקניון ראיתי פשוט אנשים נחמדים, רגילים, נורמליים. לא ה"מפלצות" שזכרתי שפגשתי בצבא.
חוץ מזה הדבר שהכי אהבתי שם, זה שיש שם נשים אמיתיות
בטח תתהו על מה אני מדברת...
אבל אני מדברת על נשים אמיתיות! לא כאלה שלובשות בגדים של ילדות בנות 12 מידה 32 במכנסיים. נשים כמו שנשים צריכות להיראות, ולא אכפת להן שהן לא שוקלות 50 קילו או פחות, או שיש להן קצת תחת. וגם הבגדים שם נורמליים ולא במידות מיניאטוריות כמו במרכז. אפילו שהסגנון שם קצת יותר שמרני. ויצא לי להיכנס לכמה חנויות, אבל אין אפילו מה להשוות לאיזור המרכז.
בתל אביב ואיזור המרכז באופן כללי מי שלא רזה על סף אנורקסיה (מעל מידה 40) תתקשה למצוא בגדים (לא חשוב מאיזה סוג). שם פשוט יש כל כך הרבה.
אני לא יודעת, אולי זו אני שהתבגרתי קצת, אבל הסגנון במרכז פשוט כל כך צעקני, כל כך אומר "הנה תראו אותי"
אהבתי ונהניתי לראות משהו אחר
אני לא יודעת מה יש שם שאין פה
וזה לא קשור לזה שזו ירושלים עיר הקודש וכל זה...
בכ"ז הייתי בצד המודרני לא בעיר העתיקה
אבל האנשים שם שונים, ההלך רוח, הכל שונה, לא מנוכר, לא קרתני
אני חייבת להודות, ואני מפתיעה את עצמי, שהיה לי נעים
| |
|  כינוי:
בת: 44 |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
