החודש הייתה לאבא שלי יום הולדת
לא סתם יום הולדת אלא יום הולדת של יציאה לפנסיה
יש לי הרגשה שהוא ממש חיכה לזה
לא שהוא הולך להפסיק לעבוד, אבל הוא ימשיך לא במשרה מלאה
ולא בתצורת עבודה של משמרות סביב השעון כמו שהיה עד עכשיו
קודם כל אני הצעתי לאמא שלי איזו מתנה לקנות לו
והיא אכן קנתה לו מכשיר סודה סטרים
והוא ממש שמח על זה כי הוא שותה סודה או מעבב מיץ כזה או אחר עם סודה
אני קניתי לו בגדים כמתנה, וגם אחותי קנתה לו בגדים
אחי וגיסתי נראה לי רוצים לקנות לו ולאמא שלי כרטיסים למופע בידור או משהו כזה
לא סגורה על זה (הם דווקא בדר"כ אלה שלא קונים כלום)
חוץ מזה הלכנו לחגוג לו יום הולדת במסעדה טובה
והאוכל היה שם פשוט יאמי לחלוטין!
אמנם לא מסעדה זולה, אבל המחירים סבירים, האוכל טעים וזה היה קרוב (ופתוח בשבת שזה לא משהו נפוץ באיזור מגורי).
אבא שלי הוא טיפוס שלא יודע ללכת כשצריך
אז כשיצאנו מהמסעדה הוא המשיך לפטפט עם אחי וגיסתי כאילו לא ישבנו עכשיו כמה שעות במסעדה ודיברנו.
וכולנו עמדנו שם בחוץ בשמש הקופחת אמא שלי חטפה מזה מגרנה ונראה לי שחטפתי מכת שמש או מכת חום (היה חם נורא)
כי אחר כך פשוט הותשתי ולא הייתי במצב תפקודי בכלל
ולקח לי כמה ימים לחזור לעצמי
ולהגיע במצב כזה לעבודה, על תחילת השבוע זה לא להיט
אמא שלי אמרה לי שאחת הסיבות שהיא הפסיקה ללכת איתו למפגשי חברים זה בדיוק בגלל זה
כי כשהם היו רוצים ללכת הוא היה מסוגל להישאר עוד ועוד ולדבר עם אנשים
המנהל הישיר שלי סוף סוף חזר השבוע שזה כבר טוב (אחרי שלא היה כמעט שבועיים)
ואני כבר מתחילה להיכנס לעניינים בעבודה, לטפל בדברים שצריך לטפל
אמנם זה עוד לא שגרה כי אני עדיין לא מכירה המון מערכות
אבל זה מתקדם ומרגיש לי יותר טוב ולא כמו להיות באוויר.
הוא כבר מחלק לי משימות לעוד כמה חודשים קדימה.
דברים שאנחנו מדברים עליהם באוויר, וצריכים לקבל עליהם החלטות (והביצוע בסופו של דבר שלי).
הנה דוגמא למה קורה כשלא מעבירים לבן אדם חפיפה:
מבקשים ממני לתת למישהו הרשאות לטרמינלים
א. בכלל לא ידעתי שיש לנו טרמינלים (זה כי באמת אין!)
ב. אחרי בדיקה אלה לא באמת טרמינלים אלא תחנות עבודה בענן (לא התחום שלי)
ג. המשתמש המדובר בכלל לא נמצא תחת תחום האחריות שלי. בכלל עניין ההרשאות הזה לא בתחום שלי.
ד. אין לי מושג איך אני אמורה לתת לו הרשאות ואיזה בכלל.
ה. הבנתי איזה הרשאות הוא צריך ואיך אני נותנת לו אותם
ו. אחרי שנתתי למשתמש הרשאות הוא עדיין לא מצליח להתחבר לאן שצריך
ז. אף אחד לא נותן לי תשובה נורמלית למה הוא לא מצליח להתחבר ואני מרגישה כאילו אני רודפת אחרי הזנב של עצמי כשלאף אחד לא באמת אכפת.
ח. תוהה למה לכל הרוחות המנהל של אותו משתמש פנה למנהל שלי כדי שמישהו מהצוות שלנו יעשה את זה.
ח. אני בכלל לא אמורה להתעסק עם משתמשים והבעיות שלהם להתחבר לפה או לשם, בשביל זה יש צוות IT (ואני לא בצוות הזה בכלל).
החלק הכי משעשע בעבודה זה העניין עם האוכל
בגלל שיש 10ביס אף אחד בעצם לא מביא אוכל מהבית
(חייבת לציין שזה חוסך זמן יקר של הכנת אוכל וכו')
והאתר הוא בעצם מה להזמין לאכול בצהריים
והאם להזמין או ללכת לאכול בחוץ
האופציות הקרובות הן פחות או יותר ג'אנק פוד (שזה לא כוס התה שלי) או אוכל של בתי קפה שיש בסביבה
ולי כאמור יש את הבעיה עם הגלוטן ככה שלא בכל מקום מתאים לי להזמין
חוץ מזה במשלוחים ברוב המקומות יש מינימום סכום למשלוח, ובחלק מהמקומות משלוח עולה כסף
חבר טוב שיצא לי לדבר על זה אמר שעדיף לאכול ארוחה נורמלית (ולא סתם סלט)
שגם יחזיק אותי עד הערב (שאני מגיעה הבייתה) וגם ישביע אותי כך שלא ארצה לנשנש במהלך היום (שזה האמת מה שקרה כשאכלתי סלט)
ואז
בערב במקום לאכול ארוחה חמה, לאכול ארוחה קלה, שזה גם הרבה יותר מתאים
לארוחת ערב, במיוחד בשעות שאני מגיעה הבייתה (כי זה לא להגיע ב7 נגיד וישר
לשבת לאכול, זה לא הולך ככה).
בלי שום קשר תכנון זמן הוא דבר שמאוד צריך לשים לב אליו
השבוע למשל השתדלתי מאוד להגיע למצב שיש לי 6.5 שעות שינה
זה
לא באמת עזר, תודות למזג אוויר הנוכחי אני מתעוררת לפעמים באמצע הלילה כי
נעשה חם, או שקר (כי מזגן) או שסתם התייבשתי ואני מרגישה צורך עז לשתות
ואני מתעוררת מזה (וזה קורה עם מזגן או בלי מזגן).
ככה שרוב הזמן לא יוצא לי לישון ברצף כמו שאני רוצה.
נשאר עוד בערך חודש עד שמזג האוויר יחזור להיות קצת יותר נורמלי.
הבחור שעבד בתפקיד שלי לפני ועבר לתפקיד אחר הוא ממש נחמד
וגיליתי שהוא גם לומד בפתוחה, בדיוק אותו מסלול כמו שאני עושה
רק שהוא עוד 4 קורסים מסיים את התואר
ככה שיצא לנו לדבר על לימודים ושאלתי אותו מה הוא מתכנן ללמוד בסימסטר הבא
וסיפרתי לו שעשיתי בעבר קובץ עם המלצות/דיס על קורסים
וכך יצא ששלחתי לו את הקובץ
ויום
אחרי הוא אמר לי שהקובץ הזה טרף לו את כל הקלפים כי הקורסים שהוא חשב לקחת
קיבלו ביקורות ממש לא טובות מאנשים, וזה שקורס נראה/נשמע מעניין ו/או
פרקטי ובסוף הוא לא באמת כזה.
כך שבסופו של יום מצאתי את עצמי יושבת איתו ועוזרת לו לבחור קורסים לשנה הקרובה
ואז הוא מסיים
אני לא הולכת להירשם לשום קורס לסימסטר הבא
יש לי 3 מבחנים נגררים מהסימסטר האחרון
ככה שאני צריכה ללמוד את החומרים שלהם ולא יהיה לי זמן לקורס נוסף
עדיף ככה, לפחות נסיים עם המבחנים האלה ונתחיל סימסטר בלי נגררים.
גם גיליתי קורס שתיכננתי לעשות שהולכים להוריד חלק מהנקודות שמקבלים עליו (מ6 ל4)
הנקודות מרכיבות בסוף את התואר ושינוי בנקודות אומר שצריך לקחת עוד קורס בשביל מספיק נקודות
ככה שהקורס הזה בטוח ייכנס לי לסימסטר אביב של השנה הקרובה
אין לי מושג עדיין איך לשלב את הלימודים עם העבודה
בשלב הזה הכל עוד מאוד טרי ואני עדיין מתרגלת לכל המצב החדש הזה
ואין מה לעשות אחרי תקופה ארוכה שלא עבדתי, זאת אומרת לקום בבוקר לנסוע לעבודה וכו'. באמת צריך להתרגל
זה אפילו מתבטא בדברים הקטנים האלה, שיש אנשים שלא שמים לב אליהם
כמו לנקות את הבית, לעשות כביסה (לתלות, להוריד, לקפל), לסדר דברים, ללכת לעשות קניות (אוכל).
אלה דברים שיש לי זמן אליהם רק בסוף השבוע.
בחודש הזה בכל סופ"ש אני פשוט נחה, ישנה המון
אם הייתם רואים אותי ביום חמישי האחרון אחרי המקלחת בלי איפור היו לי ממש עיגולים שחורים מתחת לעיניים
אבל שוב זו תקופה של התרגלות והסתגלות למצב חדש
צריך לישון טוב, לאכול טוב, לנוח כשיש זמן (ואין כמעט זמן למעט סופ"ש).
וגם כאן