לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה




מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוגוסט 2019    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

שוב קיבלתי מעטפה חומה


 

אבל הפעם זו מעטפה חומה שחיכיתי לה

עם בשורה, שמבחינתי לפחות היא דיי חיובית

 



 

 


 

נכתב על ידי , 8/1/2015 18:52   בקטגוריות ירושלים, צה"ל  
18 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של n_lee ב-13/1/2015 22:45
 



דברים שקורים


 

 

חברת השמה הזמינה אותי לראיון עבודה, בירושלים

ארזתי את עצמי ונסעתי, למרות שהייתה לי הרגשה שזה יהיה בזבוז זמן

הגעתי כמובן לפני הזמן, חיכיתי כמיטב המסורת 10 דקות אחרי השעה שקבענו

והראיון עצמו היה, ובכן קצר, המראיינת שאלה את כל השאלות שהיא רצתה תוך אולי 5 דקות

זה בטוח היה פחות מ-10 דקות

וזהו

יצאתי משם עם האמירה שהם יציעו לי הצעות ואני לא אצטרך להגיע לשם יותר לראיון

אבל לכל הרוחות להגיע לראיון של פחות מ-10 דקות

בכל חברות ההשמה שהייתי בהן בחיי ראיון היה לא פחות מחצי שעה

חצי שעה-שעה זה הזמן הממוצע

אף פעם לא הייתי בראיון כל כך קצר

 

הנסיעה לירושלים גרמה לי גם לשים לב לכמה דברים:

 

1. נסיעות בתחבורה ציבורית הפכו להיות עניין דיי יקר - כל הנסיעה הזאת לירושלים עלתה לי 50 ש"ח. ולא יצא לי מזה כלום. ועם כל הכבוד עכשיו שאני לא עובדת כסף הוא לא דבר נזיל, 50 ש"ח שהלכו לפח זה לא דבר חיובי עבורי (אני לא מצפה מהחברת השמה הזאת לגדולות ונצורות כמו שאתם מבינים).

 

2. בירושלים למרות שיש המון מכוניות ותחבורה ציבורית על הכביש, אין את הריח של הפיח והעשן כמו שיש למשל בתל אביב או ערים אחרות בגוש דן.

 

3. האנשים לא ממהרים לשום מקום. כולם נוסעים לאנשהו, והולכים לאנשהו, אבל את את ההרגשה של הבזזזזז כמו שיש בתל אביב. את העניין שכולם ממהרים, כולם מנסים להשיג משהו, וכמה שיותר ביום אחד. בירושלים זה אחרת. ואה, כן האנשים שם גם יותר נחמדים!

 

4. בירושלים יש נשים אמיתיות. יש נשים מכל הסוגים והגדלים. ואף  אישה לא הופכת להיות שקופה בגלל איך שהיא נראית. ויש יותר נשים נורמליות, הכוונה לאלה שלא נראות על סף אנורקסיה או הרעבה עצמית. נשים במידות נורמליות, וגם אפילו נשים מלאות וגדולות (ולא לא רק חרדיות, גם חילוניות). מדהים ההבדל הזה בין ירושלים לתל אביב שבתל אביב בקושי רואים אנשים שמנים, בתל אביב הם נעשים שקופים, או שהם מתחבאים ולא רואים אותם, היחס בתל אביב לאנשים לא רזים הוא נוראי.

 

מה שכן לא הבנתי מה היתרון של הרכבת הקלה, היא נוסעת באותה מהירות של אוטובוס, גם לה יש רמזורים שהיא עוצרת בהם כשצריך.

לא הבנתי מה זה הועיל לתושבי ירושלים, באמת שלא.

 

 

מתסכל אותי העניין הזה שאין כמעט הצעות  עבודה בתחום שלי

זה האמת לא כל כך מדוייק, יש הצעות אבל לרמת מומחה

או שיש הצעות אבל הקריטריונים הנדרשים שם הם לא תמיד דברים שאני יודעת

כבר מזמן ידעתי שהתחום שאני עוסקת בו הולך ונעשה פחות רלוונטי, אבל לא חשבתי שזה יקרה כל כך מהר

ואולי זו רק תקופה כזאת כמו שאומרים לי מחברות ההשמה שאני עובדת איתן וגם לא מעט מגייסים שעוסקים בתחום הזה

וגם אנשים שעובדים בחברות ואומרים לי שאין אצלם כמעט גיוסים, ובחברות שיש מעט גיוסים זה לא בתפקידים שמתאימים לי (בעיקר פיתוח)

ואולי זה גם וגם

 

אולי אני באמת צריכה ללכת ליועץ מקצועי שיכוון אותי, כבר כמה פעמים עלה לי הרעיון הזה לראש

למרות שאף פעם לא הייתה לי בעיה למצוא עבודה, כי תמיד היו הצעות

עכשיו אין כמעט הצעות

אולי אני צריכה להתפתח לכיוון אחר, אני כבר לא יודעת

אני לומדת, אבל זה ייקח זמן עד שזה יהיה פרקטי להשתמש בלימודים כמשהו שאפשר להשתמש בו

מה גם שעבודות לסטודנטים, זה במשכורות מגוחכות להחריד (לפחות מה שראיתי עד כה).

עם יוקר המחיה בארץ, אנשים שהמשכורת השעתית שלהם זה 25-30 ש"ח לשעה, אני לא יודעת איך הם גומרים את החודש

(שלא לדבר על אלה שעובדים במשרה חלקית עם משכורות כאלה)

 

זה שלא עשיתי רישיון נהיגה זה חסרון לא קטן כי זה היה פותח לי את האופציה לנסוע רחוק יותר ממה שאני מרשה לעצמי עם תחבורה ציבורית

האמת שהתכוונתי לעשות רישיון נהיגה, אפילו הוקצה לזה סכום מסויים של כסף, אבל אז הגיע טיפול שיניים קטן

ובחיי שלא ידעתי שטיפולי שיניים עולים כל כך הרבה כסף! (טוב הסתימות הלבנות יקרות)

אבל יותר מחצי מהסכום על הרישיון הלך לטובת הטיפול שיניים הזה, ככה שהרעיון הזה ירד לבינתיים

 

הראיון ההזוי מלפני שבוע היה תקוע לי בראש כמה ימים טובים

כמה שיחות עם חברים, וחיזוקים מהם (כי הייתי צריכה) וזה בסוף יצא לי מהראש

לא אני לא חושבת להגיש תלונה על זה, אין לי זמן ובעיקר אין לי כסף לדברים האלה

אני חושבת בשורה התחתונה שהיה לי מזל שאלה היו רק דיבורים, ושלא היו מעשים

למרות שזה גרם לי להרגשה ממש ממש לא טובה לכמה ימים טובים

 

חוץ מזה שגרת החיים משעממת משהו

זה לא כייף לקום בבוקר ולדעת שאין לי שום דבר חשוב שאני צריכה לעשות היום

ב-4 חודשים שיצא לי לחתום אבטלה לא הרגשתי את זה, גם איכשהו תמיד הייתי במצב של עשייה

ועכשיו, כלום

זו לא הרגשה נחמדה להיות תקועה במקום

 

 

 

נכתב על ידי , 21/2/2013 04:05   בקטגוריות חיפוש עבודה, יומן מובטל, ירושלים  
27 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של EUROVISION NEWS ב-18/4/2013 06:51
 



אחרי כמה שעות שינה טובות


 

חייבת להודות, שהפעם המילואים ממש לא היו כייפיים.

בפעם הראשונה שעשיתי מילואים לפני שנה ומשהו זה היה שונה לגמרי, היה מסודר, כל אחד ידע מה הוא עושה מתי הוא עושה. הפעם הכל היה הפוך.

יותר מדיי אנשים לא הגיעו, מי שכן הגיע היה צריך לעשות משמרות כפולות (ז"א במקום להיות במקום מסויים 8 שעות אז להיות 16 שעות), אנשים באים הולכים מתי שבא להם, אין אוכל, כשיש אוכל (ארוחת בוקר) הוא מגעיל (לחם יבש, גבינות קפואות, אין ירקות, פירות חצי רקובים), יש רק שירותים אחד הם תמיד מלוכלכים אין נייר טואלט ואפילו אין סבון לשטוף ידיים אחרי.

לשבת 16 שעות במקום מסויים שאסור לך לאכול ולשתות שם זה לא אנושי (נראה לכם באמת שאנשים לא אכלו ושתו?)

והיה מחניק להיות בחדר בתוך חדר בתוך חדר בבונקר סגור, אמנם יש מזגן אבל אין אוויר נקי.

אין מקום לישון, אנשים נמרחים על הכיסאות והשולחנות

אין מה לעשות במשמרת לילה, כלום כמעט לא קורה

ואם אין מה לעשות אז דיי משעמם להעביר ככה 16 שעות

אפילו ספר לא הצלחתי ממש לקרוא

זה היה קשה להתרכז כשיש בין ששה לעשרה אנשים בחדר קטן של 2*2 שכל אחד מנסה להשאיר את עצמו ער בדרך אחרת. ואין אינטרנט, אבל יש TV למרות שערוצים 1+2+10 ממש לא משדרים משהו מעניין באמצע הלילה

אני זוכרת אנשים שבאו לבסיס ואמרו להם שיסדרו להם לינה, לא היה להם איפה לישון, אחד מאלה שהיו איתי, פשוט לקח את המעיל שלו וישן על הרצפה

כל שעה שעתיים יצאתי החוצה לנשום קצת אוויר נקי

 

חברה שפגשתי שם אמרה לי שרוב הבנות התחמקו, וזה גם מה שהיא מתכוונת לעשות בפעם הבאה, כי אין סיבה לבוא, זה לא שאנחנו עושים משהו מיוחד, אנחנו שם למקרה שיקרה משהו. ואף פעם לא קורה שומדבר מיוחד. אנחנו שם להעביר את הזמן.

 

זה היה מעניין להיות בירושלים, בדרך כלל לא יוצא לי להגיע לעיר הזו, בטח ובטח שלא בחורף.

והיה יפה לראות את העיר הזו בגוונים של אפור, רוח וקצת גשם

זה היה שונה, אפילו נעים

כשקר, זה לא כמו הקור שמקפיא את העצמות, זה קור נעים

ואנשים מסתובבים ברחובות

והבתים האלה שכולם מאבן

והרחובות שנראה לי כל שנה הופכים אותם מחדש

ואנשים, חילוניים, דתיים, חרדים מסתובבים ברחובות

זה כמו להגיע למדינה אחרת, שונה

החיים שם זורמים בקצב אחר

לא כמו פה בתל אביב שכולם ממהרים לאנשהו ואף אחד לא ממש יודע לאן כולם רצים ככה

 

התישו אותי הימים האחרונים

צריכה את סוף השבוע כדי לנוח ולאזור כוחות לשבוע חדש בעבודה

ולא ממש מתחשק לי לחזור, אני צריכה שינוי בתחום הזה וכרגע אין שום דבר באופק

לא אוהבת שדברים עומדים במקום ולא זזים

 

 

 

נכתב על ידי , 21/1/2010 15:15   בקטגוריות אכזבה, ירושלים, צה"ל  
14 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של n_lee ב-5/2/2010 00:25
 




דפים:  
Avatarכינוי: 

בת: 43




הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , סטודנטים , 30 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לn_lee אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על n_lee ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)