כשהמנהל שלי מתקשר אלי ביום חמישי (שזה היום החופשי שלי) ומתנצל על ההפרעה

ואז שואל אותי משהו (הוא לא זוכר סיסמא למשהו שאין יום בשבוע שאני לא אומרת לו מה הסיסמא)

דודה שלי (אחות של אמא) אומרת על בת דודה שלי דרגה שניה (היא הבת של בת דודה של אמא שלי)

שהיא אשת עסקים מצליחה

אמרתי לה סליחה? אשת עסקים מצליחה לא חיה בעוני

היא אולי הולכת אחרי הלב שלה ועושה מה שהיא רוצה לעשות

אבל מצליחה היא לא, אין לה איך לגמור את החודש

ובגלל זה גם היא לא יכולה להרשות לעצמה להחזיק רכב

וגם היא עברה לגור בדירה בקיבוץ שנמצא בחור נידח כי כל מקום אחר באיזור קרוב מספיק לגושדן יקר לה מדיי

אז מצליחה היא ממש לא

חוץ מזה שבפעם האחרונה שראיתי אותה (בחתונה של אחי) היא נראתה ממש רע

רזה (ולא שברגיל היא לא הייתה עם רזון טבעי, אבל זה היה יותר מדיי)

נראתה ממש ממש חולנית ומוזנחת

והיה לה מבט בעיניים כאילו היא לקחה משהו (למרות שסביר להניח שלא)

ובכלל היא נראתה לי דיי אבודה ומפוחדת

זה שהיא יודעת מה היא רוצה לא הופך אותה לאשת עסקים מצליחה - כי בקטע הזה היא לא ממש מצליחה

ללכת אחרי מה שהלב שלך אומר לך, זה דבר אחד

ולהצליח - דבר אחר לגמרי

ביום שבת היה לנו מפגש משפחתי

נפגשנו עם דודה שלי (אחות של אבא) הבנות שלה והילדים שלהן

ו2 בני דודים של אבא שלי, אחד עם הבנות שלו (כולם כבר אנשים מבוגרים כן?)

ועוד קרובת משפחה רחוקה שאין לי מושג איך היא התנחלה במשפחה שלנו

כשבנדוד של אבא בא להסביר לבנות שלו מה הקשר המשפחתי

זה פשוט היה מצחיק לראות את ההבעה על הפנים שלהן

סבתא שלה וסבתא של סבא שלך היו בנות דודות

האמת שאני לא זוכרת את האישה הזאת ומשפחתה בתור ילדה

לא באירועים משפחתיים לא בשום מקום

אני חושבת שמתישהו בעשור האחרון או קצת יותר מזה היא פתאום צצה במשפחה שלנו

וכדי לשמור על קשר היא הולכת למקהלה שאבא שלי שר בה

אפילו שהיא לא שייכת לאף אחד מהיישובים ששרים במקהלה הזאת

היא כל הזמן מנדנדת לאבא שלי ולדודה שלי כמה צריך לעשות מפגש משפחתי של כל הבני דודים (אם כי הם לא בני דודים שלה בכלל)

ובסופ"ש האחרון שהיה אחד כזה, הילדים שלה לא באו כי זה לא מעניין אותם

ובכלל כשההורים שלי עשו שיפוץ והיא הזמינה אותנו לארוחת שישי

לא נוצר שום קשר עם הילדים שלה, כולם אנשים בוגרים בעלי משפחות עסוקים בעניינים שלהם

לא מעניין אותם ליצור קשרים חדשים עם אנשים והאמת גם אותנו לא ממש

זה שעושים מפגש לא גורם לאנשים להיות בקשר אחד עם השני

במפגש המשפחתי אחי אחותי ואני היינו, הבנות של דודה שלי (אחות של אבא) היו (מינוס אחת)

2 בנות של בנדוד של אבא שלי היו (הם גרים בחו"ל ובאו לחופשה בארץ)

בת דודה של אבא שלי, הילדים שלה לא באו - כי לא מעניין אותם דברים כאלה

ושל אותה קרובת משפחה, שכל הזמן מנסה להידחף לאירועים משפחתיים מהסוג הזה

היא גם דיי מעצבנת בתור בן אדם, וגם לא מעניין לאף אחד לדבר איתה

והבנתי מאמא שלי שמזמינים אותה בגלל שאחרי השואה לא נשארה לה כמעט משפחה (אבל היא בכלל נולדה בארץ)

נו, אבל אם משפחה הייתה כל כך חשובה לה, למה היא נזכרה רק לפני עשור וקצת שיש לה עוד משפחה (רחוקה)?

לא מבינה את הקטע הזה

אפילו אמא שלי אמרה שהנוכחות שלה במפגש המשפחתי הזה הייתה מוזרה כי זה היה בולט שהיא לא שייכת

אתה לא יכול להיות שייך במקום בו אתה לא שייך

נשארו לי נטו עוד 6 ימים להגיע לעבודה

אני כל כך מחכה שהם יסתיימו מהר

אני פשוט משתעממת שם למוות

וכבר בא לי להיות אחרי...

היום עברתי את הקו הירוק

מסתבר שהוא נמצא כ-10-15 דקות מהבית שלי

בכלל לא יודעים שעוברים את הקו הירוק

אין שלט או משהו

הכביש פשוט ממשיך

אין הבדל בין שם לכאן

אולי חוץ מהבדלי מחירי הדירות

יש שתי פרסומות מעצבנות נורא שניתן לראות בטלוויזיה

1. הפרסומת לארנק הדיגיטלי של לאומי (שמנסים בדרך גרועה מאוד לחקות את השיר/ריקוד גנגאם סטייל)

2. פרסומת לנורופן (זו עם הבחור שאומר עשרות פעמים כאב ראש, קיבלתי כאב ראש מהפרסומת)

ערוץ 10 מפרסם את הספירה לאחור בזמן הפרסומות בטלוויזיה

לא כל הזמן, אבל בהחלט אפשר לשמוע את ההודעה פה ושם

יהיה לי עצוב שהערוץ הזה יסגר

הסיבה הבלתי מוצדקת של תקופת בחירות עכשיו ואנחנו לא מקבלים ו/או מאשרים החלטות גורליות

הסיבה הנ"ל - תופסת גם לגבי שביתת האחיות שכתבתי עליה בפוסט הקודם

אבל לא הייתה להם (לממשלה) לאשר העלאת שכר לעובדי הנמלים ב-5000 ש"ח

וגם לקבל החלטה להעלות לנו את המיסים (מס הכנסה ליתר דיוק).

העיסוק הבלתי פוסק בפוליטיקה ובמערכת הבחירות הנוכחית פשוט מוגזם לדעתי

אני לא זוכרת שנה שהיו בה בחירות שהיה עיסוק כל כך גדול בעניין הזה

גם לא בהתנהגות של הפוליטיקאים למיניהם

משהו מוזר מאוד קורה פה

לא ברור העניין הזה

משום מה התוכנית מאסטר שף נעשה אפעס קצת משעממת ולא מחדשת יותר מדיי

לא מעט אנשים תוהים לגבי הישארות של אחת המתמודדות בתחרות

העונה החדשה של the voice מעניינת רק בגלל הריבים הקטנים של המנטורים

אבל נראה שההפקה יוצאת מגדר על מנת להמציא לכל מתמודד סיפור דראמטי ומזיל דמעות

הביקורות המעניינות הן של אביב גפן ושל צמד המשינות, והם גם הרבה יותר בררניים במתמודדים שהם בוחרים

לא שאני מזלזלת ביכולות של שרית חדד ושלומי שבת, אבל להגיד לכל אחד שהקול מהמם, מדהים, ביצוע יפה, זה לא זה

התחלתי לקרוא ספר ונתקעתי

לא כי הספר לא מעניין, אלא כי כבר חודש נפלה עלי עייפות בלתי מוסברת

אולי זה בגלל הרעש מאתר הבניה שנמצא צמוד לבית שלי - בבית של השכנים

אולי זה בגלל שנעשה חורף וקר והגוף שלי לא מקבל את זה טוב

וזה מוזר כי אני אוהבת חורף (אם כי אני לא סובלת את הקור)

אני צריכה להירשם לקורסים לסימסטר הבא (אביב)

כבר בחרתי איזה קורסים אני אקח

מה שלא החלטתי זה באיזו צורה אני אקח אותם

באוניברסיטה הפתוחה יש כמה דרכים שאפשר ללמוד

יש ללא הנחיה - לא מגיעים לשיעורים וכו', אבל צריך לעשות עבודות ולהגיש בזמן.

יש הנחיה רגילה - יש שיעור פעם בשבועיים

יש הנחיה מוגברת - יש שיעור פעם בשבוע

על הנחיה מוגברת משלמים תוספת תשלום

יש גם את שתי ההנחיות רגילה ומוגברת בשיעורי אופק - שאלה למעשה שידורי video conference (בשידור חי) רק שבקורסים שאני לוקחת אין את האופציה הזאת. גם פה בהנחיה מוגברת משלמים תוספת תשלום, ברגילה לא.

את הקורס בסימסטר הנוכחי לקחתי ללא הנחיה

בעיקר כי לא היו לי שום כוונות להגיע במיוחד לתל אביב לצורך העניין

וגם כי יש באתר של הקורס שיעורים מוקלטים, אמנם מסימסטר קודם, אבל החומר הוא אותו החומר

האופציה הזו תהיה קיימת גם בקורסים שאני מתכננת להירשם אליהם בסימסטר הבא

טוב, נשארו לי עוד כמה ימים להחליט, ההרשמה מסתיימת ב-25 לחודש

בביקור האחרון שלי אצל הרופא שיניים שאלתי אותו אם יתכן שיוצאת לי שן

בגילי המופלג (31+) לא אמורות לצאת שיניים (שיני בינה אמורות לצאת בין גילאי 18-25)

ומתברר שבוקעת לי שן

המילה בוקעת ישר הזכירה לי בקיעה של אפרוחים, ממש לא של שיניים (ממתי שיניים בוקעות???)

בכל מקרה סוף לטיפולי השיניים (היקרים משהו), ותור לביקורת לעוד חצי שנה

עכשיו צריך לתת לפה שלי לנוח קצת לפני שאני אבקר אצל השיננית

חנוכה עבר והיה דיי בלתי מורגש

כבר יותר מחודש שאני לא אוכלת שומדבר שיש בו גלוטן

ההרגשה מדהימה, הנפיחות בבטן ירדה, כאבי הבטן נעלמו

הרגשה הרבה יותר טובה

יום שישי, ארוחת שישי

אמא שלי הזמינה את דודה שלי שכרגיל מאחרת

אנחנו יושבים לאכול

ומזכירים לאמא שלי ש בשבוע שעבר כשהיינו אצל סבא וסבתא שלי

היא אמרה לנו לחכות וחיכינו יותר מ45 דקות לפרינססה עד שטרחה להגיע

מה הייתם אומרים על בן אדם, אפילו שהוא מהמשפחה, שמאחר באופן תמידי בחצי שעה - שעה תמיד שקובעים איתו?

אני אמרתי לאמא שלי שזה מראה על חוסר כבוד

מילא איחור של 5-10 דקות

אבל אם קבענו לאכול בשעה מסויימת, היא יכולה לעשות מאמץ ולהיות שם בשעה שקבענו

ולא רק לצאת מהבית בשעה הזו

גם היום, הבת שלה לא רצתה לאכול אז היא לקחת צלחת וישבה איתה בסלון

עם כל הכבוד, ארוחת שישי זו הארוחה היחידה במשך השבוע שכל המשפחה שלי יושבת לשולחן ואוכלת יחד

אני החלטתי להתעלם, ולא להעיר לה (כי זה גם ככה כמו לדפוק את הראש בקיר ולהתלונן שכואב)

אבל זה כל כך לא מתאים ההתנהגות הזו

ואת אבא שלי זה משגע בכלל

שבוע שעבר יום שבת, ארוחת צהריים אצל סבא וסבתא שלי

אחרי שסבא שלי היה מאושפז (לפני חודש+) דודה שלי נכנסה לחרדות של מה יקרה עם הילדה שלה אם קורה לה משהו

טוב אני מניחה שאלה חרדות של כל אמא

דודה שלי גרושה, והקשר עם הגרוש ממש לא טוב

גם הוא עשה לה את המוות עד שסגרו את עניין הגירושין הזה

גם משחקים עם הילדה, הוא לא בא לראות אותה לפי מה שכתוב בהסכם אם מתאים לו הוא בא ואם לא אז לא.

אומרים שההבדל בין אהבה לשנאה הוא ממש קטן

דודה שלי נמצאת במצב של השנאה/תיעוב לגרוש שלה, באמת הוא העביר אותה מסכת עינויים (לא פיזית נפשית)

אתמול (יום חמישי) אבא שלי חזר מטיול בחו"ל

הוא שר בחבורת זמר והם מדיי פעם טסים למקומות כדי להופיע

הפעם הם היו בפסטיבל מוזיקה בסן פטרסבורג (רוסיה)

וכן, אנחנו מעמד הביניים/אמצע או איך שלא תקראו לזה

ולהורים שלי אין את הכסף לשלם על הטיול הזה

זה בא במקום לקנות מזגן חדש לבית שלהם

המזגן הנוכחי שמשמש את המטבח הסלון והחדר של אבא שלי, כבר בן 25 שנה

הוא גם ישן, גם לא מקרר כמו פעם וגם אוכל חשמל בצורה מטורפת

אז גם השנה לא יחליפו את המזגן

אמא שלי העדיפה שאבא שלי יטוס לחו"ל ויפסיק לנדנד לה על זה ששנים הוא לא היה בחו"ל (מה שנכון)

אני אישית לא מבינה מה הוא מתלהב כל כך מלטוס לחו"ל

כאילו חופש, אפשר גם בארץ, אבל בשביל אבא שלי אם לא עולים על מטוס ועוברים בדיוטי זה לא חופש אמיתי

ואה, כן הדיוטיפריי יקרצח!

אני בהחלט יכולה להבין אנשים ממעמד הביניים שנכון קשה להם לסגור את החודש

והמינוס בבנק הוא דבר תמידי וגדל

ועדיין מרשים לעצמם לצאת לחופש או נופש קטן, כי באמת צריך את זה לנשמה

ויש אנשים שיחסכו בשביל זה

בכל זאת עדיין יותר זול לצאת לחופש בטורקיה מאשר להיות בחופשה בארץ

אני אגב לא מבינה את אלה שנוסעים לאילת ביולי אוגוסט

החודשים הכי חמים (סליחה לוהטים!) בשנה

מה יש לעשות שם חוץ מלסגוד למזגן?

אם כבר אילת אז מנובמבר עד מרץ

החודשים הכי טובים להגיע לשם

היה לנו שקט מופתי

היינו שלושת הבנות בבית

אמא שלי, אחותי ואני

כל אחת בעניינים שלה

אף אחת לא מפריעה לשניה

היה פשוט תענוג

לא להאמין שהיעדרות של בן אדם יכולה ליצור כל כך הרבה שקט (ובעיקר שקט נפשי!)

השבוע אחי הספיק גם לעבור דירה

הוא עבר לגור עם חברה שלו בדירה בצפון תל אביב

4000 ש"ח לחודש ועוד הם היו צריכים לקנות את תכולת הדירה

שהייתה במחיר מצחיק של 3000 ש"ח

ומדובר בציוד בן שנתיים: ארון בגדים, מיטה ושידות, סלון, תנור, מ.כביסה מייבש וכו'.

דיי מחיר מציאה

אמנם השכר דירה יקר יחסית לגודל הדירה (40 מ"ר 2 חדרים)

אבל היי... אם הם רוצים לגור בצפון תל אביב במרחק הליכה מהאוניברסיטה

שישלמו (לאחי לא היה עקרוני איפה לגור, לחברה שלו כן)

ביננו היום לשכור דירה עם שותפים בתל אביב, המחירים מתחילים מ2000 ש"ח לשותף

אני זוכרת שאני רק הגעתי לתל אביב ושכרתי וילה עם שותפים

שכרתי קומה שלמה לעצמי 120 מ"ר (יותר גדול מהבית של ההורים שלי)

אפשר היה לגור בחדר של המקלחת שהיה ענקי!

וזה עלה לי 1000 ש"ח כולל חשמל מים וארנונה

רק כדי לקבל קצת פרופורציה

היום בן אדם משכיר חדר בגודל נגיד 16 מ"ר ומשלם על זה 2000 ש"ח

טירוף!

והמחירים האלה השתנו בסך הכל ב-5 השנים האחרונות

אף מילה על המחאה

האמת שאין לי הרבה מה להגיד על זה

חוץ מזה שאני מסכימה עם הנסיבות

אלה לא ימים של שקט בעולם שלנו

מחאת האוהלים בישראל

מובארק ובניו ושות' מובאים למשפט ראווה במצרים

חודש הראמאדאן למוסלמים

כל מיני חוקים מוזרים ואנטי דמוקרטיים מגיעים לכנסת (מהאחרון אפילו אני נדהמתי)

ראש ממשלה שהולך עם הראש בקיר

או איך אמרו "הליכוד שאמורה להיות מפלגה עממית הפכה להיות מפלגה שתומכת בטייקונים"

משבר כלכלי בכל העולם!

ארה"ב הגדילה את תקרת האשראי שלה

מדינות באירופה על סף קריסה

נפילות בבורסה

בסוף סין תשתלט על העולם ויהיה שמח

(היא המדינה שמחזיקה את ארה"ב בביצים מה שנקרא)

חודש אוגוסט

רבותי - הסתיו הגיע!

זה נשמע מצחיק, אבל האלרגיות שלי לא משקרות אף פעם

חודש אב, אנחנו באמצע 9 ימים נוראים לקראת תשעה באב

יום חורבן הבית

הכנסת יוצאת לפגרה

ועם ישראל יוצא להפגנות - כי יש על מה

מעניין מה יקרה ב-ט' באב השנה

או אולי אנחנו צריכים שנה שלמה של הפגנות כדי שמישהו יתעורר פה?

(אני מקווה מאוד שלא)

אני בעיקר עוקבת אחרי העיתונות

אבל המצב לא טוב, לא טוב בכלל

שיהיה לנו סוף שבוע שקט