לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה




מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוגוסט 2019    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

עבודה, משפחה, לימודים ועוד עניינים


 

החודש הייתה לאבא שלי יום הולדת

לא סתם יום הולדת אלא יום הולדת של יציאה לפנסיה
יש לי הרגשה שהוא ממש חיכה לזה
לא שהוא הולך להפסיק לעבוד, אבל הוא ימשיך לא במשרה מלאה
ולא בתצורת עבודה של משמרות סביב השעון כמו שהיה עד עכשיו

קודם כל אני הצעתי לאמא שלי איזו מתנה לקנות לו
והיא אכן קנתה לו מכשיר סודה סטרים
והוא ממש שמח על זה כי הוא שותה סודה או מעבב מיץ כזה או אחר עם סודה

אני קניתי לו בגדים כמתנה, וגם אחותי קנתה לו בגדים
אחי וגיסתי נראה לי רוצים לקנות לו ולאמא שלי כרטיסים למופע בידור או משהו כזה
לא סגורה על זה (הם דווקא בדר"כ אלה שלא קונים כלום)
חוץ מזה הלכנו לחגוג לו יום הולדת במסעדה טובה
והאוכל היה שם פשוט יאמי לחלוטין!
אמנם לא מסעדה זולה, אבל המחירים סבירים, האוכל טעים וזה היה קרוב (ופתוח בשבת שזה לא משהו נפוץ באיזור מגורי).

אבא שלי הוא טיפוס שלא יודע ללכת כשצריך
אז כשיצאנו מהמסעדה הוא המשיך לפטפט עם אחי וגיסתי כאילו לא ישבנו עכשיו כמה שעות במסעדה ודיברנו.
וכולנו עמדנו שם בחוץ בשמש הקופחת אמא שלי חטפה מזה מגרנה ונראה לי שחטפתי מכת שמש או מכת חום (היה חם נורא)
כי אחר כך פשוט הותשתי ולא הייתי במצב תפקודי בכלל
ולקח לי כמה ימים לחזור לעצמי
ולהגיע במצב כזה לעבודה, על תחילת השבוע זה לא להיט

אמא שלי אמרה לי שאחת הסיבות שהיא הפסיקה ללכת איתו למפגשי חברים זה בדיוק בגלל זה
כי כשהם היו רוצים ללכת הוא היה מסוגל להישאר עוד ועוד ולדבר עם אנשים

המנהל הישיר שלי סוף סוף חזר השבוע שזה כבר טוב (אחרי שלא היה כמעט שבועיים)
ואני כבר מתחילה להיכנס לעניינים בעבודה, לטפל בדברים שצריך לטפל
אמנם זה עוד לא שגרה כי אני עדיין לא מכירה המון מערכות
אבל זה מתקדם ומרגיש לי יותר טוב ולא כמו להיות באוויר.
הוא כבר מחלק לי משימות לעוד כמה חודשים קדימה.
דברים שאנחנו מדברים עליהם באוויר, וצריכים לקבל עליהם החלטות (והביצוע בסופו של דבר שלי).

הנה דוגמא למה קורה כשלא מעבירים לבן אדם חפיפה:
מבקשים ממני לתת למישהו הרשאות לטרמינלים
א. בכלל לא ידעתי שיש לנו טרמינלים (זה כי באמת אין!)
ב. אחרי בדיקה אלה לא באמת טרמינלים אלא תחנות עבודה בענן (לא התחום שלי)
ג. המשתמש המדובר בכלל לא נמצא תחת תחום האחריות שלי. בכלל עניין ההרשאות הזה לא בתחום שלי.
ד. אין לי מושג איך אני אמורה לתת לו הרשאות ואיזה בכלל.
ה. הבנתי איזה הרשאות הוא צריך ואיך אני נותנת לו אותם
ו. אחרי שנתתי למשתמש הרשאות הוא עדיין לא מצליח להתחבר לאן שצריך
ז. אף אחד לא נותן לי תשובה נורמלית למה הוא לא מצליח להתחבר ואני מרגישה כאילו אני רודפת אחרי הזנב של עצמי כשלאף אחד לא באמת אכפת.
ח. תוהה למה לכל הרוחות המנהל של אותו משתמש פנה למנהל שלי כדי שמישהו מהצוות שלנו יעשה את זה.
ח. אני בכלל לא אמורה להתעסק עם משתמשים והבעיות שלהם להתחבר לפה או לשם, בשביל זה יש צוות IT (ואני לא בצוות הזה בכלל).

החלק הכי משעשע בעבודה זה העניין עם האוכל
בגלל שיש 10ביס אף אחד בעצם לא מביא אוכל מהבית
(חייבת לציין שזה חוסך זמן יקר של הכנת אוכל וכו')
והאתר הוא בעצם מה להזמין לאכול בצהריים
והאם להזמין או ללכת לאכול בחוץ
האופציות הקרובות הן פחות או יותר ג'אנק פוד (שזה לא כוס התה שלי) או אוכל של בתי קפה שיש בסביבה
ולי כאמור יש את הבעיה עם הגלוטן ככה שלא בכל מקום מתאים לי להזמין
חוץ מזה במשלוחים ברוב המקומות יש מינימום סכום למשלוח, ובחלק מהמקומות משלוח עולה כסף

חבר טוב שיצא לי לדבר על זה אמר שעדיף לאכול ארוחה נורמלית (ולא סתם סלט)
שגם יחזיק אותי עד הערב (שאני מגיעה הבייתה) וגם ישביע אותי כך שלא ארצה לנשנש במהלך היום (שזה האמת מה שקרה כשאכלתי סלט)
ואז בערב במקום לאכול ארוחה חמה, לאכול ארוחה קלה, שזה גם הרבה יותר מתאים לארוחת ערב, במיוחד בשעות שאני מגיעה הבייתה (כי זה לא להגיע ב7 נגיד וישר לשבת לאכול, זה לא הולך ככה).

בלי שום קשר תכנון זמן הוא דבר שמאוד צריך לשים לב אליו
השבוע למשל השתדלתי מאוד להגיע למצב שיש לי 6.5 שעות שינה
זה לא באמת עזר, תודות למזג אוויר הנוכחי אני מתעוררת לפעמים באמצע הלילה כי נעשה חם, או שקר (כי מזגן) או שסתם התייבשתי ואני מרגישה צורך עז לשתות ואני מתעוררת מזה (וזה קורה עם מזגן או בלי מזגן).
ככה שרוב הזמן לא יוצא לי לישון ברצף כמו שאני רוצה.
נשאר עוד בערך חודש עד שמזג האוויר יחזור להיות קצת יותר נורמלי.

הבחור שעבד בתפקיד שלי לפני ועבר לתפקיד אחר הוא ממש נחמד
וגיליתי שהוא גם לומד בפתוחה, בדיוק אותו מסלול כמו שאני עושה
רק שהוא עוד 4 קורסים מסיים את התואר
ככה שיצא לנו לדבר על לימודים ושאלתי אותו מה הוא מתכנן ללמוד בסימסטר הבא
וסיפרתי לו שעשיתי בעבר קובץ עם המלצות/דיס על קורסים
וכך יצא ששלחתי לו את הקובץ
ויום אחרי הוא אמר לי שהקובץ הזה טרף לו את כל הקלפים כי הקורסים שהוא חשב לקחת קיבלו ביקורות ממש לא טובות מאנשים, וזה שקורס נראה/נשמע מעניין ו/או פרקטי ובסוף הוא לא באמת כזה.
כך שבסופו של יום מצאתי את עצמי יושבת איתו ועוזרת לו לבחור קורסים לשנה הקרובה
ואז הוא מסיים
אני לא הולכת להירשם לשום קורס לסימסטר הבא
יש לי 3 מבחנים נגררים מהסימסטר האחרון
ככה שאני צריכה ללמוד את החומרים שלהם ולא יהיה לי זמן לקורס נוסף
עדיף ככה, לפחות נסיים עם המבחנים האלה ונתחיל סימסטר בלי נגררים.

גם גיליתי קורס שתיכננתי לעשות שהולכים להוריד חלק מהנקודות שמקבלים עליו (מ6 ל4)
הנקודות מרכיבות בסוף את התואר ושינוי בנקודות אומר שצריך לקחת עוד קורס בשביל מספיק נקודות
ככה שהקורס הזה בטוח ייכנס לי לסימסטר אביב של השנה הקרובה

אין לי מושג עדיין איך לשלב את הלימודים עם העבודה
בשלב הזה הכל עוד מאוד טרי ואני עדיין מתרגלת לכל המצב החדש הזה
ואין מה לעשות אחרי תקופה ארוכה שלא עבדתי, זאת אומרת לקום בבוקר לנסוע לעבודה וכו'. באמת צריך להתרגל
זה אפילו מתבטא בדברים הקטנים האלה, שיש אנשים שלא שמים לב אליהם
כמו לנקות את הבית, לעשות כביסה (לתלות, להוריד, לקפל), לסדר דברים, ללכת לעשות קניות (אוכל).
אלה דברים שיש לי זמן אליהם רק בסוף השבוע.
בחודש הזה בכל סופ"ש אני פשוט נחה, ישנה המון
אם הייתם רואים אותי ביום חמישי האחרון אחרי המקלחת בלי איפור היו לי ממש עיגולים שחורים מתחת לעיניים
אבל שוב זו תקופה של התרגלות והסתגלות למצב חדש
צריך לישון טוב, לאכול טוב, לנוח כשיש זמן (ואין כמעט זמן למעט סופ"ש).

 

 

 

וגם כאן

נכתב על ידי , 3/8/2019 09:48   בקטגוריות ההורים שלי, לימודים אקדמאים, ענייני עבודה  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



והגיע סוף סימסטר


 

 

אחד מהדברים ששמתי לב זה שלא קיטרתי הסימסטר על הלימודים.
קודם כל כי אני לומדת לבד, סוף סוף הצלחתי לעשות הפרדה מסויימת מהידיד שלמד איתי, להלן הסטורנט
כל אחד למד לבד, ואני העדפתי ללמוד מהבית ולא לנסוע לשיעורים מיותרים (מעדיפה לראות אונליין או מוקלט)
אמנם הוא התבאס מזה, אבל העדפתי לא לבזבז זמן יקר בנסיעות לשם
מניחה שאם אמצא עבודה אני כן אעדיף להגיע לשיעורים
אבל זה יהיה שונה כי לא אצטרך להגיע מהבית לשם...

קשה לי לומד שהסטודנט עשה לי חיים קלים
היה קורס שהוא נרשם אליו לשיעורים פרונטליים
הוא כל הזמן קיטר על זה שהוא לבד ולא כייף לו להגיע לשיעורים לבד
וגם קיטר שאף אחד לא מגיע לשיעורים והיו שיעורים שהוא היה שם לבד עם המרצה
וכל מה שעבר לי בראש זה שאני הלכתי ללא מעט קורסים לבד, אז מה? באתי להתלונן לו על זה? (אני מבינה שהשיעורים האלה זה סוג של "בילוי יחד", אין לי בעיה להיפגש איתו בלי שום קשר ללימודים אבל אני לא מוכנה לבזבז את הזמן שלי על משהו שלא אפקטיבי מבחינתי).

בקורס אחר שנרשמנו אליו ושודר אונליין כל אחד צפה מביתו
כמובן ששמעתי על זה קיטורים, שהוא לא מסוגל להתרכז, שמפריעים לו, שיש לו טלפונים באמצע ועוד שלל תירוצים כאלה ואחרים. ולקראת סוף הסימסטר הוא אפילו הפסיק לראות את השיעורים בטענה שגם ככה הוא לא מבין כלום (הוא לא באמת ניסה).
ברור שהלימודים האלה לא מתאימים לו, הוא סובל מעצם העניין.
והוא בעצמו החליט לפרוש!
מצד אחד הוריי! פחות כאב ראש בשבילי
מצד שני, הוא כן צריך את התואר הזה כדי להתקדם מקצועית בתחומו.
מאידך אי אפשר להכריח בן אדם ללמוד כשהוא לא באמת רוצה...
אני רק מקווה שהוא לא יכה חטא על זה

בפועל לקחתי 2 קורסים ריאליים בסימסטר האחרון (זה שנגמר)
ונשאר לי עוד מבחן בקורס שעשיתי בסימסטר שעוד עבדתי בצינוק (גם ריאלי)
עם הבלאגן שהיה לי בסימסטר הזה
מה שקרה לפני הלידה של אחותי, הלידה וכל מה שהיה אחרי
דיי עשה לי בלאגן
2 הקורסים שלקחתי, קורסים עמוסים שדורשים המון השקעה
תחשבו שזה לא שאני יושבת מהבוקר ולומדת אני עושה דברים אחרים והלימודים זה בנוסף...

קורס אחד, ממש דורש טחינה של החומר, כי זה לא רק לראות הרצאות, זה גם להבין ולתרגל לפני כל עבודה שצריך להגיש, וכל עבודה להגשה בקורס הזה הייתה לוקחת לי שבוע (ולפעמים אף יותר מזה).
והחלק המבאס זה שהעבודות האלה היו שוות מעט מאוד נקודות.
בקורס הזה המרצה אפילו אמר לנו שהחומר שהוא מלמד בפתוחה זה חומר שהוא מלמד בשני סימסטרים באוניברסיטה אחרת (רגילה).

באוניברסיטה הפתוחה יש קטע של  עבודות להגשה
יש מינימום נקודות שצריך להגיש (בכל קורס זה אחרת)
ומקסימום נקודות שאפשר להגיע שהן חלק מהציון הסופי של הקורס (בתנאי כמובן שעברתם את המבחן בציון 60 לפחות, כמובן שהשאיפה שלי ליותר).
אז הקורס הראשון רוב העבודות שם היו של 1-3 נקודות
שזה מבאס נורא, כי להשקיע שבוע + על עבודה ששווה רק 1-3 נקודות זה מתסכל

האמת שבקורס הזה הייתה עבודה אחת שלא הגשתי (כן אני מהמוזרים האלה שבדר"כ מגישים את כל העבודות ולא רק את המינימום שדרוש).
זה אחד החסרונות לדעתי של סימסטר אביב.
קודם כל יש חגים, פסח זה שבוע שלם שאין בו לימודים, וזה לפחות אותי מוציא מהלופ.
ואז יש עוד חגים שאם השיעורים נופלים על זה זה בכלל מעיף מהרצף הלימודי.

הקורס השני שעשיתי היה עמוס לא פחות, אבל העבודות להגשה שם היו לוקחות לי יום-יומיים גג.
אממה, בגלל שהסטודנטים בקורס הזה (שיעור שמועבר אונליין בהשתתפות הסטודנטים) לא שיתפו פעולה עם המרצה קרי, במקום להשתמש במיקרופון השתמשו בצ'ט מה שעיכב את קצב הלימוד.
מה שגרם לכך שתאריכי העבודות להגשה גם התעכבו, כך שיצא שבחודש האחרון של הסימסטר הגשנו 3 עבודות (מתוך 5) במקום שזה היה מתפרש כמו שצריך על כל הסימסטר.

בקורס הזה כל עבודה שווה 5 נקודות.
ברור שבסוף הסימסטר העדפתי להגיש את העבודות של הקורס הזה ששוות יותר
ולא את העבודה להגשה של הקורס הראשון שהזכרתי.

תקופת מבחנים זה עניין אחר לגמרי
צריך להתפלל למערכת ההזוייה שקובעת את המבחנים כך שאפשר יהיה לעשות את המבחנים באותה תקופת מבחנים, לא תמיד זה קורה. יש למערכת הזאת נטייה לשבץ את המבחנים האלה באותו היום או אותו שבוע.
הלימודים בפתוחה שונים מלימודים באוניברסיטה רגילה, כי לא לומדים 24/7.
כשלומדים באוניברסיטה רגילה הראש כל הזמן נמצא בחומר הלימודי.
כשלומדים בפתוחה יש עוד דברים מסביב, רוב האנשים עובדים במשרה מלאה.
יש כאלה שיש להם ילדים ועוד עיסוקים מסביב.
ככה שבאמת צריך לפנות את הזמן הזה נטו ללימודים למבחן
וזו הסיבה שחייבים מרווח סביר בין מבחן אחד למשנהו, לפחות בתחומים הריאליים.

עכשיו נותר רק לעבור את השלב הזה בשלום...

 

 

וגם כאן...

נכתב על ידי , 30/6/2019 13:50   בקטגוריות לימודים אקדמאים  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של n_lee ב-30/6/2019 15:06
 



קצת עדכונים...


 

האמת שחודש ספטמבר היה חודש לא משהו
היו חגים, ואני חושבת שהשנה זו פעם ראשונה שלא נהניתי מהתקופה הזאת
לא היו הרבה מפגשים משפחתיים, לא היו הרבה מפגשים חברתיים
וזה סתם היה להיות בבית ולא לעשות שומדבר מיוחד

אני חושבת שהשנה הרגשתי ביתר שאת את העניין הזה שאנשים התחתנו ויש להם משפחות והחיים שלהם סובבים יותר סביב זה
סדר העדיפויות משתנה וזה ברור, רק שאף פעם זה לא היה כל כך מורגש עבורי כמו השנה

חוץ מזה הייתה עננת המבחן שהיה ממש שבוע אחרי סוכות
בת'כלס יכלתי לגשת למבחן חודש אחרי (היה תאריך נוסף)
אבל העדפתי לגמור עם זה כבר
וגם לא להיכנס לעניין של ללמוד למבחן תוך כדי הסימסטר החדש
מה שכן, אחרי חודש שלם שעשיתי חזרה על החומר + תרגול למבחן
היה לי בקושי שבוע עד תחילת הסימסטר
ואני מרגישה שאני מגיעה אליו עם הלשון בחוץ

בירור קצר על המרצה, שנאמר עליה שהיא מלמדת מהר
אבל אני חושבת שאתן לזה צ'אנס, הכי הרבה תמיד אפשר לעבור לשיעורים שמועברים אונליין
בשיעורים המוקלטים יש את המרצה הכי טובה של הקורס הזה (לפחות כך אומרים סטודנטים שעשו את הקורס) והחומר גם ככה לא השתנה.
אני מעדיפה ללכת למפגשים פרונטליים + לראות שיעורים מוקלטים ולא להסתמך רק על אחד מהם

אחרי השיעור הראשון, היא דווקא הייתה דיי בסדר חוץ מזה שהיא איחרה לנו ב20 דקות
ממש לא רצה עם החומר, אם כי היה קצת משעמם לקראת הסוף
אולי שיעור אחד זה לא מספיק כדי לחוות דיעה
בינתיים רושם חיובי

מאידך, הביה"ס בו מתקיימים השיעורים (באו"פ יש מרכזי לימוד שחלקם נמצאים בבתי ספר תיכון) היה ממש מעפן. כל השיעורים בקומה האחרונה, אין מעלית. כשיש הפסקה עד שיורדים לקפיטריה כבר נגמרת ההפסקה. ואה כן כל המזגנים שם על 16 מעלות, ככה שזה או שקופאים מקור או שמתים מחום (כי בת"א עדיין יש לחות גבוהה מה שגורם להרגשת איכסה).
גם  המרצה לא ממש הייתה מרוצה מהמקום ואמרה שאולי תצליח להעביר את השיעורים לרמת אביב (לדעתי עדיף אבל אין סיכוי שיש כיתות פנויות שם).

לפני שבועיים הייתי בחתונה של חבר טוב של אחי
הוא היה פה כמו בן בית והזמין את כל המשפחה
שמעו, הם בחרו לעשות חתונה בשישי בצהריים בטבע שזה נחמד ויוצא דופן
אבל המזג אוויר, הו המזג אוויר באותו יום היה נוראי
היה חם נורא וממש ממש לא נעים ולהיות בטבע בחום + לחות +אין רוח זה לא מדהים בכלל
מה גם שזה לא נוח כי אין שירותים נורמליים ולמרות שהיו שירותים כימיים משוכללים אפילו ברכבת יותר נוח ללכת מאשר שם
זה היה גם כמה ימים לפני המבחן שלי
והתלבטתי אם ללכת
ידיד שלי אמר לי תלכי תנקי קצת את הראש
חשבתי שנהיה שם שעתיים שלוש
היינו אמורים לנסוע ב2 רכבים
 אמא שלי ואני ואבא שלי שהיה אמור לאסוף את אחותי וגיסי
ובסוף מה שיצא זה שנסענו ברכב אחד, ואז עברנו לרכב של גיסי ונסענו לשם כולנו יחד
אז היינו שם הרבה יותר זמן ממה שתיכננתי שאהיה שם
היו 2 דברים שהפריעו לי, זה שבקושי ישנתי בלילה (בגלל הלימודים למבחן) וזה שהמזג אוויר היה נוראי וכל מה שרציתי לעשות זה לשטוף מעצמי את כמויות הזיעה האלה
בחיי שאני לא זוכרת מתי הזעתי ככה כל כך הרבה

גיסתי כבר בשבוע 40+ והרופאים לוחצים עליה לעשות זירוז או קיסרי
והם בכלל רוצים לידה טבעית עם כמה שפחות התערבויות
ולדעתי עדיף ככה, רופאים סתם מכניסים לחרדות נשים בהריון
אחי יצא בשבוע 42 ואצל גיסתי אמא שלה סיפרה שאת כל האחים (הם 7) היא ילדה בשבוע 42
אני חושבת שיש צורך להתערב רק אם יש מצב של סכנה לתינוק/לאמא

בעקרון הם לא מתכוונים לעשות אירוע ענקי בברית אלא משהו שיהיה רק למשפחה הקרובה
ורק חודש אחרי הם מתכוונים לעשות משהו יותר גדול
באופן כללי גיסתי הייתה ממש קולית כל ההריון הזה והוא גם מאוד מחמיא לה (ואפילו בשבוע 40+ היא הולכת ועושה פילאטיס מכשירים)
ההורים שלי רוצים לקנות לול מתקפל שיהיה לעולל איפה לישון אם הם יבואו לפה
חוץ מזה שהמשפחה מתרחבת עוד... בעצם עוד חצי שנה יהיה לי עוד אחיין - אחותי הקטנה בהריון

חיפוש העבודה לא התקדם יותר מדיי גם כי היה לי מבחן וגם כי היו חגים
מה גם שלא ממש הבנתי איך אני אמורה להגיע לראיונות עבודה כשאני עובדת (ועוד מהבית)
זה נכון שהסיבה הראשית היא המשכורת
אבל ההתנהגות של אריאל היא הקטליזטור הכי גדול לזה
וגם לריבלין לא חסר, הוא כל הזמן מעיר לי על דברים קטנים
אומר לי שאני צריכה להיות יותר מעורבת ולהיות ראש גדול הוא אמר לי תחשבי לבד מה זה אומר
אין לי מושג ירוק איפה אני יכולה להגדיל ראש בעבודה הנוכחית
מה הוא רוצה שאני אחשוב כמו מנכ"ל? אני לא מנכ"ל ואין לי שאיפות כאלה (וגם לא משלמים לי כמו למנכ"ל)

אני יכולה להגיד באופן דיי ברור שהעבודה הזאת יחד עם אריאל הרסה את יחסי החברות ביננו
לפחות מבחינתי
אני לא מסוגלת לקרוא לבן אדם שמרים עלי את הקול/צועק עלי, ברמה יומיומית, חבר
(ולא משנה כמה פעמים הערתי לו הוא לא מפסיק עם זה)

השבוע הייתה הפעם הראשונה שהצלחתי לגרום לו לשתוק
אני טיפלתי באיזו תקלה עם מוצר של מייקרוסופט
קיבלתי תשובה מהתמיכה של מייקרוסופט והוא התווכח איתי שצריך לעשות אחרת ממה שהם אמרו
הוא עבד לפני יותר מעשור במייקרוסופט לכן הוא חושב שהוא יודע הכי טוב
אבל לפני 10 שנים לא היה את המוצר הנוכחי שאיתו יש תקלה
ופשוט אמרתי לו אריאל אני לא מתכוונת להתווכח איתך על זה
וזהו הוא שתק אחרי

לבן אדם יש אפס ביחסי אנוש הוא חושב שהשמש זורחת לו מהתחת והוא הופך את העבודה הזאת בשבילי לסיוט
והאמת שהסבלנות שלי אליו ולעבודה הזאת על הקצה
אני אפילו שוקלת ברצינות לקחת הלוואה ולהתפטר כדי שאוכל לחפש עבודה בשקט בלי השיט היומיומי הזה

כי באמת שאני לא מצליחה אפילו לקבוע ראיונות עבודה כי אף אחד לא מוכן לקבל אותי בשעות אחה"צ וגם ככה זה חתיכת תיק לצאת מהמושב לגושדן (וגם אם היה לי רכב זה היה לוקח מינימום שעה כי פקקים וזה).

יצאה לי תקופה ארוכה שלא התעדכנתי במה שכתבתם
עכשיו מקווה לעשות השלמות...

 

 

 

 

וגם כאן...

 

נכתב על ידי , 20/10/2018 11:59   בקטגוריות openu, החיים במושב, המשפחה שלי, לימודים אקדמאים, ענייני עבודה  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של n_lee ב-20/10/2018 12:41
 




דפים:  
Avatarכינוי: 

בת: 43




הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , סטודנטים , 30 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לn_lee אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על n_lee ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)