איזה מוזר זה לקום מוקדם בבוקר כדי להגיע לראיונות עבודה.

(זה לא אומר שכסף לא חשוב, אבל מקום עבודה טוב מורכב מכמה פרמטרים שהופכים אותו טוב)

וגם כאן

האמת שחשבתי שאחרי שהתפטרתי אני אסיים עם הסיפורים על הצינוק
אבל כנראה ששום דבר באמת אף פעם לא נגמר כשמדובר באנשים האלה

אז חם חם מהתנור
במוצ"ש אני מקבלת מייל מריבלין בזו הלשון:

"היי,
מה שלומך?
האם תוכלי לעזור לי בחוה"מ פסח? אריאל לא יהיה.
אני מאוד יעריך זאת.
העבודה כמובן בתשלום."


עזבו את זה שהמשכורת לא שווה את זה.
וגם אין סיבה שאני אהרוס לעצמי את החג (מספיק אני צריכה לסבול את אמ"ג בערב חג)
יש לי דברים יותר חשובים לעשות עם הזמן שלי מאשר להיות שם (אני מחפשת עבודה, עוזרת לאחותי עם הקטנצ'יק, יש עבודות שאני צריכה לעבוד עליהן בלימודים ועוד ועוד).
לא סיפרתי להורים שלי כי הם עוד עלולים להגיד לי ללכת על זה - שזה כמובן הדבר האחרון שאני רוצה
אחרי שעוזבים מקום שהיה לכם כל כך רע בו אין שום סיבה בעולם לחזור למקום הזה
והיה לי רע שם, רע ברמות שלקח לי בעצמי אפילו זמן להבין כמה ועד כמה זה פגע בי
העבודה שם הייתה ההחלטה הכי גרועה שקיבלתי מאז... ובכן מאז התקופה שגרתי בבאר שבע ועשיתי כמה  החלטות גרועות שעד עכשיו משפיעות על החיים שלי

גם העבודה בצינוק הייתה התפשרות שהגיעה בגלל שחבר טוב אמר לי ללכת על זה בניגוד לאינסטינקטים שלי, כי מה כבר יכול לקרות (מסתבר שהרבה) ורק השבוע קיבלתי ממנו שטיפה על זה שאני לא מוכנה לקחת כל עבודה (כן כי בפעם הקודמת שהקשבתי לו והתפשרתי על משהו שלא רציתי היה ממש אחלה).
הוא גם אותו אחד שאמר לי שלכל התפקידים בעבודה שלו צריך רישיון נהיגה (ברור שלא) ואחר כך אמר לי שהוא אמר לי את זה כדי שאני אזרז את עניין הרישיון (אחד הדברים היותר מטומטמים שיצא לו להגיד לי, כי זה יצר בדיוק את התופעה ההפוכה).
וזה שהוא מוכן לעבוד בכל עבודה, גם בעבודה שלא מעניינת אותו, במקום שהוא לא אוהב זה עניין שלו.
שום משכורת בעולם לא שווה את הסבל שחוויתי .

לא רוצה לעבוד עם האנשים האלה יותר בשום אופן אף פעם גם לא בעד שום הון בעולם.
+ לא חוזרים על טעות פעמיים


רעיונות איך אני אמורה לענות להצעה ה"מפתה" של ריבלין?

וגם כאן