לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה




מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוגוסט 2019    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .


 

בפוסט הזה סיפרתי על החופשה המשפחתית של ידיד טוב שלי

פעם בשנה הם יוצאים לחופשה משפחתית, מטעם העבודה שלו (כי זה מסובסד)

רק שהם רצו שהות קצת יותר ארוכה באילת והם מצאו איזה דיל במלון קלאב אין במחיר מציאה

 

אז מסתבר כשהם הגיעו לשם שהמלון הזה מה שהם קיבלו היה רחוק מאוד ממה שהם ציפו לו

איך הם אמרו לי "זה היה נראה כמו אכסניה של ערבים וערסים"

אפילו החדרים לא נראו כמו בתמונות

 

מזל שהמלון שבו הם היו אמורים להיות ביתר הימים היה ממש אבל ממש סיפור אחר

או כפי שהם הגדירו את זה "גן עדן לילדים"

יש שם כל מה שילדים רוצים ו/או חולמים עליו בבית מלון

ואפילו היה להם טיול ג'יפים מדליק מטעם בית המלון (כלול במחיר)

 

באופן אישי אני לא מבינה מה אנשים מתלהבים מלנסוע לאילת

זו נסיעה דיי ארוכה (למרות שעם הכבישים של היום זה יכול לקחת קצת יותר מ3 שעות מאיזור המרכז)

ואין שם כל כך הרבה מה לעשות

ומשום מה כשאנשים יוצאים לחופש באילת הם מרגישים צורך עז לבזבז כסף, מה שהופך את החופשה להרבה יותר יקרה ממה שהם תיכננו

שווה לקנות שם מוצרי חשמל וגאדג'טים למיניהם, זה כן (וגם זה בתנאי שעשיתם סקר מחירים לפני כן)

 

פעם המחירים באילת היו יותר זולים מאשר במרכז הארץ, היום גם שם הכל יקר

ככה שאין את היתרון של לשבת במסעדות ולאכול ארוחות גורמה (וגם לא גורמה) במחיר מציאה

אני מבינה שיש אנשים שרואים בה עיר נופש, אבל אני לא חושבת שהיא כזאת מציאה, לא כמו שהייתה פעם

בכלל חופשות בישראל הן דבר יקר ידיד שלי ואשתו ביררו כמה היה עולה להם המלון בו הם שהו אם הם ירצו להגיע ל3 ימים אבל לא מטעם העבודה שלו (כי את החופשה המסובסדת מהעבודה הוא מקבל רק פעם בשנה וגם זה לא בהכרח באותו מלון בכל שנה תלוי מה הועד סידר) ואמרו להם שהמחירים מתחילים מ4500 ש"ח ל2 לילות בסופ"ש למשפחה של 4. שזה מחיר לא זול בכלל אפילו שזה מלון הכל כלול, זה כבד על משפחה להוציא סכום כזה.

(וזה עוד לא כולל את ההוצאות הנוספות של דלק, העצירות בדרך ולקנות בדרך אוכל ושתייה, ואת הקניות שעושים באילת וכו'.)

לא מכירה הרבה משפחות שיכולות להרשות את זה לעצמן.

 

דרך העבודה שלו החופשה במלון הזה עלתה להם 1200 ש"ח, שזה מחיר נהדר

אבל בגלל ההוצאות הנלוות (הקניות שהם עשו באילת ובדרך) הם יצאו בנזק של סה"כ 4000 ש"ח

שזו לא הייתה הוצאה שהם תיכננו מראש, ורק אחרי שהם חזרו הם חשבו על כמה בעייתי זה במיוחד בחודש הזה שיש גם את חופש פסח וצריך להעסיק את הילדים בכל מיני דברים (וגם זה עולה כסף).

שניהם אמרו לי שמזל שהם יוצאים לחופשה מסובסדת כזאת רק פעם בשנה ולא יותר מזה

 

כשאני הייתי ילדה רוב הפעמים שנסעתי לאילת היה כדי לטייל בסביבה

ולא כדי להיות שם בבתי מלון

בכלל ההורים שלי היו מאוד מחושבים כשהיינו ילדים

אני חושבת שרוב ההורים של אנשים בגילי היו אנשים מחושבים

היום יש להורים נטייה לפנק יותר את הילדים שלהם, לתת להם דברים (חומריים) כפיצוי על הזמן האבוד שבו הם נמצאים בעבודה וכיוצ"ב

באמת אלה הדברים שילדים צריכים? אני ממש לא בטוחה בזה

אני לא יודעת מאיפה הגיע הצורך של הורים (אמנם לא כולם אבל עדיין) שאם יוצאים לחופש, זה רק בבית מלון מפונפן

שאין דבר כזה לצאת לחופש אבל שזה יהיה קאמפינג, או לישון באכסנייה ולטייל

הכל מסתובב סביב מלונות מפוארים אוכל ופינוקים

מה שגורם לי לחשוב שהדור העתידי עלול להיות דור מאוד חומרי (ומפונק)

שוב לא כולם... אבל עדיין...

 

העיקר שהם נהנו מהחופשה

אני חושבת שאחד הדברים החשובים זה להיות בחופש עם המשפחה ולעשות דברים נחמדים יחד

זה לא חייב להיות בית מלון, סתם נחמד לשנות את השגרה לכמה ימים

לעשות דברים שלא עושים בדרך כלל, לנוח ופשוט להנות

קצב החיים שלנו כל כך מהיר ואנחנו מנסים להספיק הכל בכל כך קצת זמן

שהרבה מאוד אנשים שוכחים לנוח...

 

 

נכתב על ידי , 15/4/2016 16:19   בקטגוריות אנשים שאני מכירה, על אנשים וחיות אחרות  
7 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של n_lee ב-16/4/2016 22:10
 



let it go


 

אני בטוחה שהזכרתי פה לא מזמן שאני עושה איזה קורס שהוא לא אקדמי

סתם בשביל הכייף שלי, פעם בשבוע, מפגש מצומצם 6 נשים + מנחה

משהו שנותן ממש הרבה, לפחות עבורי

 

בכל מקרה יש שם אישה אחת (בת אני יודעת 50+) שכל פעם מנסה להידחף לחיים שלי בלי הזמנה

וזה משגע אותי, ממש

בהתחלה היה את הקטע שהיא רצתה לשדך לי את הבן של הבוס שלה

בטענה שאנחנו מתאימים כי שנינו אנשים לא רזים

לקח לה חודש לרדת מהרעיון ההזוי הזה

ולא אין לכם מושג מה זה כשבן אדם שלא מכיר אתכם אישית בה ומנדנד לכם על זה כאילו שזה ה-דבר הכי טוב בעולם שיקרה לכם

NOT!

 

אז עכשיו היא באה עם יציאה חדשה, שאני חייבת אבל ממש חייבת לעזוב את הבית של ההורים שלי

ושלא צריכה להיות לי בעיה להשכיר יחידת דיור קטנה ב1500 ש"ח כולל הכל

אני לא יודעת באיזה עולם היא חיה, אבל דברים כאלה אין בגוש דן, וגם לא באיזור השרון

אולי בצפון הארץ יש, אולי אולי גם בדרום ב"ש או משהו כזה וגם פה אני בספק

(חברות של אחותי שלומדות באב"ג משכירות חדר בדירה עם שותפים ב1500 ש"ח לא כולל כלום)

אז נגיד שקיים דבר כזה צפונית לחדרה (אולי)

למה לכל הרוחות שאני אעשה דבר כזה?

 

לגור ליד ההורים שלי - השטח שלהם, יחידת דיור נפרדת כניסה נפרדת הכל נפרד

אני משלמת את כל החשבונות שלי, הדבר היחיד שאני לא משלמת זה שכר דירה

ההורים שלי לא מפריעים לי, אני לא מפריעה להם

 

לא רואה שום היגיון בלעזוב ועוד רחוק כל כך

אין שום סיבה שאני אתרחק מהמשפחה שלי (בטח לא עכשיו כשסבא שלי חולה)

אין שום סיבה שאני אתרחק מהחברים שלי (אין שום סיבה שאני אהיה בבידוד)

את השלב של להיות עצמאית ולגור רחוק ולבד כבר עברתי מזמן

אני לא רואה סיבה למה להיכנס להוצאות כלכליות כבדות כשאני עדיין מחזירה הלוואה לבנק (כן כן, עשור מחוץ לבית וחיים בת"א גרמו לנזק קטן מבחינה כלכלית)

אני לא רואה סיבה לעשות את זה גם כי אני לא אוכל לשלם על הלימודים שלי

והכי אני לא רואה סיבה להתרחק ממקורות הפרנסה, שעם כל הכבוד לכל שטחי מדינת ישראל רוב מקומות העבודה בישראל מרוכזים (באופן הזוי ובלתי הגיוני בעליל) בגוש דן בעיקר (וגם קצת באיזור השרון, אבל החלק הארי בגוש דן).

כמעט כל מי שאני מכירה שעבר לצפון (צפון - חדרה וצפונה) או שהוא עצמאי ועובד מהבית, או שהוא נוסע כל יום לאיזור המרכז לעבוד

מעטים מעטים אני מכירה שבאמת עובדים קרוב לבית שלהם.

ועם מחירי הדלק היום או התחבורה הציבורית, וזה שיש פקקים שגוזלים ממך יותר משעתיים לכל כיוון זה פשוט לא שווה את זה

(היום כשאני חוזרת הבייתה בגלל הפקקים לוקח לי שעה)

 

הכי מעצבן אותי זה שהיא בכלל לא מכירה אותי ומרשה לעצמה להעביר עלי ביקורת

אני מכירה המון אנשים בגילי שמעולם לא עזבו את הבית וגרים על חשבון ההורים בבית של ההורים

אני מכירה המון אנשים בגילי שהם כבר נשואים ועדיין גרים אצל ההורים (כי מה לעשות יקר במדינה שלנו)

וגם אנשים נשואים + (2 או 3 ילדים) שגרים אצל ההורים, כי מה לעשות יקר, וצריך לשלם על גנים וכו'.

 

ממש עכשיו אבא שלי הציע לאחי לגור בדירה של סבתא שלי ז"ל (הדירה חצי שלו וחצי של דודה שלי)

כך שהוא יצטרך לשלם שכר דירה רק לדודה שלנו (שזה בערך 1500 ש"ח) וכמובן את ההוצאות שלו

הוא גר עם חברה שלו, היום בת"א הם משלמים 4100 ש"ח על דירת שני חדרים מעפנה ברמת אביב

ופה יהיה להם בית של 120 מ"ר בפתח תקווה, בית של ממש, שעבר לא מזמן שיפוץ מקיף

אז נכון זה לא לגור ליד ההורים, אבל אבא שלי לא ייקח ממנו כסף על שכירות ככה שזה בערך כמו שאני רק בעיר

(האמת שאמא שלי לא רצתה שהוא יחזור לגור במושב, כי יש לו נטייה להתעלק על הבית הוא מאוד ילד של אמא, ונוח לה עם החופש שיש לה כשהוא לא פה כל יום)

ולא תגידו שאחי גר 10 שנים מחוץ לבית, הוא גר בקושי 3 שנים מחוץ לבית של ההורים

אבל אין מה לעשות המצב הכלכלי קשה, ואפילו שהוא והבת זוג שלו מרוויחים יפה

הם נחנקים ובמינוס תמידי (ההורים שלי טוענים גם ששניהם בזבזניים מאוד)

 

אבל בלי שום קשר,

השכר דירה בארץ נורא יקר

גם המחייה הפכה להיות מאוד יקרה

והמון המון אנשים שאני מכירה חוזרים לגור אצל ההורים

אם זה באותו הבית ואם זה ביחידות דיור או דירות של ההורים

העיקר לא לשלם שכר דירה

 

המערכת יחסים שלי עם ההורים שלי כהורים ועם כל אחד לחוד השתפרו לא מעט מאז שעברתי לגור לידם

אני לא חושבת על שינוי של 180 מעלות ממה שהיה פעם שהיה לא הכי טוב שבעולם

אבל זה משתפר לאט וזה הרבה יותר טוב ממה שהיה פעם

אני לא מחפשת את האידיאל של זה

עצם זה שזה יותר טוב מפעם זה כבר טוב יותר

 

רק השבוע שיצא לי לדבר עם אמא שלי, אחרי שתיקנו לי את המזגן בבית (כן אותו אחד חדש שאבא שלי קנה לפני שנה הספיק להתקלקל), כי אבא שלי קנה מזגן אחד לבית ואני קניתי אחד. אז אמרתי שאם אני אעזוב זה לא שאני אקח איתי את המזגן (אפילו שאני קניתי אותו)

והיא אמרה לי בתגובה - נראה לך שאת עוזבת? את נשארת פה עד שאנחנו נהיה זקנים

(ותוציאי רישיון כבר שתוכלי לקחת אותנו כשצריך!)

 

והבחורה הזאת שחיה כנראה בלה לה לנד פשוט לא רואה את הדברים האלה

היא גם לא מכירה אותי ו"מחליטה" בשבילי מה טוב לי

וגם מנסה לשכנע אותי שהיא צודקת מבלי להכיר את כל העובדות מסביב

אין שום היגיון במה שהיא אומרת, שום היגיון

 

כמו שאמרתי, אין שום סיבה שאני אתרחק:

מהמשפחה שלי

מהחברים שלי

וממקורות הפרנסה שמה לעשות נמצאים בגוש דן

רק בגלל שהפוסטמה הזאת חושבת שאני צריכה לעשות את זה

 


 

נכתב על ידי , 16/5/2014 22:58   בקטגוריות אנשים מעצבנים, אנשים שאני מכירה, דברים קטנים ומעצבנים, שחרור קיטור  
37 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של n_lee ב-20/5/2014 14:00
 



לפעמים אני לא מבינה אנשים


 

היום הייתה האזכרה של א'

4 שנים עברו מאז נהרג בתאונת דרכים

א' היה מבוגר ממני בשנתיים

ואני למדתי עם אחיו הצעיר

4 אחים סך הכל היו במשפחה

2 בנים ו2 בנות

א' היה הבן הבכור בבת עיניהם של הוריו

המוות שלו היה מכה קשה עבור כל המשפחה

אף הורה לא צריך לקבור את ילדיו

 

אני גרה במושב קטן

האזכרה הייתה בשעות הערב

במקרה היום חזרתי מאוחר מהעבודה

ואמא שלי אמרה לי בדרך שהיא הולכת לאזכרה

ושאחותי שם ושאין שם הרבה אנשים מהמושב

 

אני רק חושבת לעצמי

באמת, בן משק, בן אדם שגדל פה מילדות

קשה לכם לבוא להקדיש כמה דקות מזמנכם עבור המשפחה?

אנשים שגדלתם איתם, גדלו אתכם

זה היה פה כמו קיבוץ רוב השנים

 

אני הגעתי אחרי יום עבודה ארוך בשעה רבע לשמונה

בשביל לכבד את המשפחה

30 דקות שלי, זה המון בשבילם

האמת הם הופתעו שהגעתי, אף אחד משכבת הגיל שלי לא הגיע

בקושי הגיעו אנשים מהמושב

היו שם לא מעט בני משפחה

ואנשים מהמושב השכן (מושב דתי) שהתפללו שם

 

אני לא מצפה מאנשים שלא גרים במושב לבוא ולהגיע

אבל כן מאלה שכן גרים פה

ויש פה 2-3 אנשים מהשנתון של א'

ועוד 2-3 אנשים מהשנתון של הבן השני - משכבת הגיל שלי

וגם משכבת הגיל של הבת אחריו

הכי הרבה הגיעו חברים של בת הזקונים,

חבורה שנשארה איכשהו מגובשת

והם בעיקר ישבו בחוץ דיברו ועשו צחוקים

 

אני לא חושבת שלבוא ל-10-20-30 דקות זה כל כך הרבה

אנשים שגדלו עם א' מגיל גן ועוד 12 שנים בבתי הספר יחד לא הגיעו

אפילו שהבית של המשפחה נמצא במרחק של 1-2 דקות הליכה מהבית שלהם

אנשים מהמושב השכן הגיעו, אבל לא מהמושב בו א' גדל והיה חלק לא קטן מהקהילה שפה

והיו גם מעט אנשים שגרים פה אולי רק בעשור האחרון

 

דברים כאלה תמיד גורמים לי לתהות על קנקנם של אנשים

קשה כל כך להקצות זמן פעם בשנה כדי לחמם לב של משפחה שאיבדה את הבן שלה?

זה הרי לא לבקש הרבה, אף אחד לא חי את היומיום שההורים חיים אותו

מעסיקים את עצמם לדעת כדי לא לחשוב עליו

ממתי אנשים הפכו להיות כל כך עסוקים בעצמם? שאפילו דבר קטן כזה הם לא עושים?

ביקור קטן, פעם בשנה

מי ישמע זו בקשה גדולה, משימה קשה, בלתי אפשרית

 

היעלמותם של ערכים שהיו פעם

מעולם לא הרגשתי את זה בצורה כל כך בולטת

בצורה שאפילו מכאיבה קצת, כי זה עצוב לראות לאן הגענו

ממקום שבו אנשים דגלו בשותפות ועזרה לזולת, למקום מנוכר

 

 

 

נכתב על ידי , 18/4/2013 23:03   בקטגוריות החיים במושב, אנשים שאני מכירה, על אנשים וחיות אחרות, עצבות, ערכים  
25 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של n_lee ב-24/4/2013 23:29
 




דפים:  
Avatarכינוי: 

בת: 43




הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , סטודנטים , 30 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לn_lee אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על n_lee ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)