השבוע הלכתי לרופא שיניים
הממצאים 4 חורים, אחד אני בעצמי ראיתי
זו הסיבה שהיה דחוף לי להגיע לרופא שיניים בכלל
אבל בתקופת החגים קצת קשה לקבוע תור לרופא שינניים (פרטי בטח שפרטי)
האמת שאת הסתימה האחרונה שיש לי בפה עשו לפני כמעט 20 שנה
מאז לא היו חורים ולא היו סתימות
והאמת לא ידעתי כמה העניין הזה לא זול בכלל
המחיר לסתימה 450 ש"ח, אחרי מיקוח של אמא שלי ירדנו ל-350 ש"ח ויש מצב שנרד עוד
בכ"ז זה הרופא שיניים שלה, ואצלה כל טיפול זה אלפי ש"ח
(רק לפני שנתיים היא השאירה אצלו 12K)
אוקטובר התחיל
אני עוד לא עובדת וגם לא ממש לחוץ לי העניין הזה
הסימסטר מתחיל ממש מחר
ואני צריכה להכנס לשגרת למידה
לפחות הפעם זה חומר שמעניין אותי לדעת ולא סתם משהו
האמת שאין לי חשק ללמוד כרגע
אולי זו סתם הרגשה כזאת, בגלל הסימסטר קיץ ובגלל כל השינויים שהחלטתי עליהם
וגם בגלל שלמצוא עבודה שמאפשרת גמישות בשביל הלימודים זה דבר לא קל בכלל
כמה דברים מוזרים לי
בקשר לכל מה שקשור לאחי
אחי (27) לא גר פה כבר שנה+ בעצם אפשר להגיד שזה קצת יותר, כי מאז שיש לו חברה הוא דיי גר איתה
אבל הם עברו לגור יחד רשמית רק לפני שנה+ בערך
הם שוכרים יחד דירה בתל אביב והכל
1. הוא נמצא פה דיי הרבה, בדר"כ 3 פעמים בשבוע לפחות
2. כשהוא נמצא פה אמא שלי עושה סלאלומים באוויר כדי שיהיה לו נוח, שיהיה לו אוכל שהוא אוהב וכו'.
3. הוא חופר! כשאנחנו יושבים לאכול יחד, כל המשפחה, בדר"כ הוא היחיד שמדבר הוא לא נותן לאף אחד להשחיל מילה. ואם מישהו מצליח להשחיל מילה וזה משהו שהוא לא מסכים איתו הוא פשוט יקטול אותו.
4. יש לו קיבולת אוכל מרשימה, הוא אוכל כמו 3-4 אנשים, אוכל הכוונה לכל מה שקשור בבשר אבל גם מה שמסביב. בדר"כ כשאנחנו עושים ארוחות שישי/שבת האוכל נשאר לפחות לעוד יום אחד. אם אחי נמצא זה לא קורה. אנחנו לא ממש מבשלים באמצע השבוע. לכן בדר"כ אנחנו מכינים כמות של אוכל בשבת כדי שיספיק גם ליום ראשון+שני. אני לא צריכה להגיד לכם שבשר עוף וכו' זה לא בדיוק זול במיוחד. לא שאנחנו מתקמצנים, אבל הוא אוכל ארוחה שמשפחה של 4 נפשות יכולה לאכול בארוחה.
5. הוא כל הזמן מנסה להעיף אותי מפה. וזה הדבר שהכי מפריע לי. לא עובר שבוע שהוא לא שואל אותי מתי אני מתכוונת לעזוב פה. בשנה הראשונה שגרתי פה הוא היה מגעיל אלי בטירוף. הוא בעצמו אמר לי. שיגע אותו שההורים שלנו בנו יחידת דיור כדי שלי יהיה איפה לגור, אבל הם לא עשו את זה בשבילו. עכשיו הוא לא מגעיל אלי, אבל אין שבוע שהוא לא שואל אותי עד מתי אני מתכוונת לגור פה. וכל שבוע התשובה נשארת כפי שהייתה - עד שאני אסיים את התואר (זו התוכנית לפחות). כי אני לא אוכל לעבוד ולהרוויח מספיק כסף בשביל לכלכל את עצמי ולשלם שכר דירה וכו' (אי אפשר לעשות את זה יותר ממשכורת ממוצעת במשק) + יש לי הלוואה שאני מחזירה (אבל הוא לא יודע את זה).
האמת שחוץ מהדבר האחרון אני לא יודעת למה כל היתר מפריעים לי
היחס של אמא שלי אליו היה ככה כל השנים, האמת שכל השנים זה הפריע לי
וכשלא גרתי בבית היה לי נוח לא לראות את זה 24/7
אז זה הרבה פחות הפריע לי
הנוכחות הרבה שלו פה, לא אמורה להפריע לי
לא אמור להפריע לי שהוא בא לבקר
אבל זה אף פעם לא נוכחות קלה ובלתי מורגשת כזאת
זו תמיד נוכחות ששמים אליה לב
הוא תמיד בא מסיבה מסויימת, תמיד מנסה להשיג משהו
הוא אמר בעצמו שהמערכות יחסים שהוא בונה מושתתות על קבל ותן בחזרה
גם אם זה משפחה.
אולי הביקורים שלו מפריעים לי כי זה מתקשר לדבר האחרון
אולי זה מרגיש לי כאילו הוא רודף אחרי, מנסה להשיג ממני משהו
שמבחינתו זה (היחידת דיור) היה אמור להיות שלו ולא שלי
אמרו לי שתמיד יש אינטריגות בין אחים במשפחה
לפני שעזבתי את הבית של ההורים שלי לא הרגשתי את זה בצורה עוצמתית כל כך כמו שזה היום
כנראה בגלל שהאחים שלי יותר צעירים ממני, והם לא הפעילו את מלוא ההשפעה שלהם אז
ובשנים שגרתי בבית, לא הרגשתי את זה כי לא הייתי מעורבת במה שקורה בבית
לא יודעת, זה נראה לי כל כך מוזר הבחישה בקלחת הזאת
לא מבינה מאיפה זה מגיע
שבוע חדש בפתח
ואני מקווה השבוע להספיק ללכת לקחת טופס ירוק כדי להתחיל להוזיז את העניין עם רישיון הנהיגה
זה משהו שהבטחתי לעצמי לעשות אם אני אקבל דמי אבטלה
זה הפך להיות דיי קריטי האמת
כי הנסיעות פה בתחבורה ציבורית זה פשוט סיוט
כשעבדתי בפתח תקווה נסיעה של 20-30 דקות ברכב, הפכה להיות שעתיים
גם כשעבדתי בתל אביב זה היה ככה
היעדר של תחבורה ציבורית נאותה באיזור שאני גרה בו פשוט מקשה על החיים פה
ועם כל הכבוד זמן זה דבר חשוב
למרות מחירי הדלק הלא זולים בכלל
העניין עם התחבורה ציבורית גם מגביל אותי במציאת עבודה
כי אני לא יכולה להתפרש על איזורים גדולים בלי רכב
מצחיק, מאז שעשו הפרטה של כל מה שקשור לרישיון נהיגה זה הפך להיות מסובך
למשל צריך להוציא טופס ירוק, מרשימה ספציפית של חנויות צילום
להחתים על זה רופא משפחה ואופטימטריסט
את המבחנים של התיאוריה אפשר לעשות רק במקומות ספציפיים
אם פעם היה מקום לעשות תיאוריה בכל עיר (או כמעט בכל עיר) היום זה לא ככה
היום באיזור שאני גרה בו, יש 2 מקומות שאפשר להיבחן בהם לתיאוריה (2 ערים שונות)
ולגבי טסט - גם זה הצטמצם - ובאיזור שאני גרה בו אפשר רק בעיר אחת
אבל זה עוד מצב טוב, בצפון (איזור רמת הגולן והגליל) יש רק מקום אחד לכל התושבים שם
מי אמר שהפרטה זה טוב?
בכל מקרה הכוונה היא לקחת את הטופס הירוק הזה, צריך גם להצטלם
להחתים רופא משפחה + אופטימטריסט
ולהתחיל עם תיאוריה
ואחר כך עם שיעורים
שגם פה זה עולם ומלואו של מחירים ממחירים שונים
הוצאה לא קטנה, 3000-4000 ש"ח
אבל דיי הגיע הזמן, אני כבר בת 31
חוסר הרישיון כבר מתחיל להפריע לי
במיוחד מאז שאני גרה במושב
(האמת שלפני כן זה לא הפריע לי כ"כ)
מכירים את זה שאתם מחפשים משהו ולא מוצאים
ואחרי תקופה מסויימת אתם מחפשים משהו אחר ומוצאים את מה שחיפשתם לפני כמה חודשים
בדיוק השבוע קרה לי דבר כזה
כל כך הצחיק אותי
עכשיו מה? יעברו עוד כמה חודשים עד שאני אמצא את מה שאני מחפשת עכשיו?
ואה, כן סוף סוף הצלחתי להעביר את המנוי של החדר כושר
המנוי שעשיתי לפני כמה חודשים, ואחרי חודש רציתי לבטל
והמנהלת של הסניף לא הסכימה לבטל - אלא רק שאני אעביר למישהו אחר
בחיי אחרי איך שהיא דיברה אלי אני לא מבינה איך בן אדם כזה מגיע להיות מנהל ועוד לתת שירות
כי הדבר האחרון שהיא הייתה זה להיות שירותית
לקח לה יותר מחודש לחזור אלי, והיא דיברה אלי בגסות, כאילו שאני זבוב טורדני שמציק לה
בכל מקרה את המנוי לחדר כושר אמא שלי לקחה
היא מאוד אוהבת פילאטיס, והיה פה חוג במושב
והשנה אין כלום, וכמה שאמא שלי ניסתה לארגן, נמאס לה לארגן
יותר קל ללכת לחדר כושר שמציע חוגים מאשר להיות תלוי בבן אדם שעושה חוג במיוחד
למשל גם במושב לידנו יש חוג פילאטיס, אבל זה מושב דתי
מה שאומר שבכל פעם שיש חג או משהו החוג מתבטל
וזה לא מתאים לאמא שלי היא רוצה שגרה
לדעת שיש את הפעמיים בשבוע שיש לה את החוג שלה ולא משנה מה
רוב חדרי הכושר סגורים רק ביום אחד בשנה - יום כיפור
אז זה מתאים לה והתאים לי (כי ממש לא מתאים לי לשלם על חדר כושר כשאני לא עובדת, למרות שזה לא יקר כ"כ)
והשבוע עשינו את העברת המנוי
יש לא מעט נשים מהמושב שעשו מנוי לחדר כושר הזה בגלל שהוא זול ובגלל החוגים שיש בו
ככה לא צריכים להיות תלויים באף אחד, פשוט לקחת את הרכב ולנסוע
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
