יש משהו שהוא, נקרא לו L, אומר לי לא מעט לאחרונה

הוא מרגיש הרי לא טוב, כבר כמה זמן

הוא מספר לי את זה ולא עושה עם זה הרבה

אבל הוא חוזר על משהו מאוד ספציפי שבכלל לא קשור לזה ישירות

הוא סיפר לי שהוא עשה הסכם עם אלוהים, כשהוא היה בצבא

שבו הוא הבטיח לו כל מיני דברים בתנאי שהוא יתן לו לחיות עד גיל 42

ובגיל 42 הוא ימות

עכשיו L חגג לא מזמן 41

ופתאום כל הדברים האלה שקורים גורמים לו לחשוב

והוא מזכיר את העניין הזה כמעט כל יום

סיפרתי את זה לאמא שלי, שהיא קרובה לדת, אני כאמור אתאיסטית

והיא אמרה לי שהוא חייב ללכת לעשות התרת נדרים אצל רב

כי גם אם אני לא מאמינה, הוא כן מאמין ומה שקורה זה נראה כמו אמונה/נבואה שמגשימה את עצמה

עכשיו הוא יודע שאני אתאיסטית

ואני מתלבטת ביני לבין עצמי איך להגיד לו את זה

אני יודעת שזה בטח נמצא לו בראש כי הוא מזכיר את ה"הסכם" הזה כל יום

אפילו כמה פעמים ביום

הדברים האלה כל כך רחוקים לי

אני יודעת שכוחה של אמונה (אפילו אם היא לדעתי הזויה) הוא מאוד חזק

ולכן אני באמת חושבת לדבר איתו על זה, רק שאני לא ממש יודעת איך

הוא לא רוצה למות (הוא אמר לי בעצמו כי שאלתי אותו)

הוא אוהב את המשפחה שלו, האחים שלו האחיות שלו האחיינים והאחייניות שלו

הוא אוהב את החיים והוא בן אדם אופטימי והוא רוצה לחיות

הוא לא בן אדם דתי, אבל הוא כן מאמין, הוא צם ביום כיפור תמיד

לא הולך לבית כנסת אבל במשפחה שלו עושים קידוש

לא שומרים שבת וכו'

לא ממש יודעת מה לעשות פה

כי אני אישית לא שייכת למקום הזה

לאמונה בכל הדברים האלה

אני גם לא יודעת איך הוא יגיב לזה

אם וכשאני אדבר איתו על זה

בגלל שהוא יודע מה אני חושבת על הדברים האלה

אבל בימים האחרונים הוא כל הזמן מזכיר את זה

אולי איפשהו בראש זה מציק לו והוא לא יודע מה לעשות עם זה

אני לא יודעת...

תוספת מאוחרת

אחרי שדיברתי איתו על זה

הוא שלל את זה מכל וכל

אמר שזה שהוא עשה משהו טיפשי כשהוא היה בן 20 לא אומר שהוא מאמין בזה ולא אומר שזה יקרה לו

הוא בן אדם ריאלי ולא מאמין בדברים מהסוג הזה

טוב לפחות העליתי את זה...

באחת הפעמים שנפגשתי איתו השבוע, שאלתי אותו אם הוא יכול לסדר לי את השולחן של המחשב בבית

לא שבאמת לא יכולתי לסדר אותו לבד, אבל נו טוב, זה היה סוג של תירוץ שהוא יבוא אלי סוף סוף

(מסתבר שללא מעט אנשים מפריע שאני גרה ליד ההורים שלי, הוא לא הראשון ואני מניחה שגם לא האחרון)

בדרך דיברנו על כל מיני דברים רגילים שאנחנו תמיד מדברים עליהם
והוא אמר לי כמה הוא מת ללכת איתי למוזיאונים כי אין לו עם מי ללכת והוא אוהב
וגם אני אוהבת ללכת למוזיאונים ואין לו עם מי ללכת
ושהוא היה מת לנסוע איתי לפריז ושנטייל בלובר

כן בטח שמתם לב שזו לא הפעם הראשונה שהוא מפזר אמרות מהסוג הזה שאין להן כיסוי

אבל זה נחמד לכשעצמו שהוא חושב שזה משהו שהוא רוצה לעשות איתי

או כמו שהוא עושה דברים בשבילי, למשל הוא ידע שאני צריכה להדפיס כל מיני חומרים בשביל הלימודים שלי

אז הוא עשה את זה בשבילי, אפילו בלי שביקשתי ממנו

אז באותו יום הוא נכנס אלי לבית בדק את השולחן כדי להבין מה הוא רוצה לעשות
בסופו של דבר דברים אחרים עניינו אותו יותר מאשר השולחן באותו רגע

האמת שבמקור רציתי לעשות לו מסאז' כי לאחרונה הוא נורא לחוץ

וגם התלונן שכואב לו הגב

אבל הוא לא ממש היה בעניין

כבר לפחות חודש הוא מדבר על  כמה שהוא רוצה

מכירים את הגברים האלה שמספרים הרים וגבעות על מה שהם רוצים לעשות

אבל כשמגיע רגע האמת, הם הופכים להיות חסרי בטחון ובדיוק ההיפך מכל הדיבורים האלה

אז בדיוק ככה זה היה

למרות שאני חייבת להודות שהיה לי כייף להרגיש אותו, עור על עור

בשלב שבו התחבקנו יחד והתלטפנו אחד עם השניה

הוא היה כל כך מתוח שבכל פעם שנגעתי בו זה או הקפיץ אותו או דיגדג אותו

וכבר הייתי עם גברים בחיי, ואני מבינה שלכולם יש סוג של חרדת ביצועים בפעם הראשונה

אבל לא ככה

אחר כך שכשעוד היינו מחוברים אחד לשניה הוא חיבק אותי חזק ונשם אותי

ותהה בקול רם מה הוא יעשה עכשיו כשהריח שלי נדבק לגוף שלו