לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה




מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוגוסט 2019    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

מכירים את זה ש...


 

מכירים את זה שאתם מדברים או כותבים על מישהו שלא דיברתם איתו כבר כמה זמן, ופתאום יום אח"כ הוא מתקשר?

זה בדיוק מה שקרה לי אתמול, אחרי שפירסמתי את הפוסט הקודם, שהוא כולו פנטזיה שהייתה לי בשנה שעברה על ג' (עזבו שכל זה גם התגשם אח"כ, עניין שולי). בכל מקרה הוא התקשר אלי אתמול בבוקר, במקרה הצליח לתפוס אותי. קפצתי אליו לכוס קפה, היה נחמד לאללה.

זה מצחיק אנחנו גרים 5 דקות אחד מהשניה ובקושי יוצא לנו להתראות, כל אחד מאתנו עסוק בדברים שלו.

הוא קנה לבת שלו ארנבות מתוקות כאלה. הוא גם סיפר לי שהוא קנה את הבית שהוא גר בו. בלי להישמע יותר מדיי ביקורתית, הבתים בד' נראים דיי זוועה, לפחות הישנים שבהם, למה לקנות דבר כזה? לא אמרתי לו את זה... האמת שבגיל שלו אנשים כבר די מבוססים וכו'...

 

מכירים את זה שאתם חולמים על מישהו, הבן אדם האחרון שחשבתם שתחלמו עליו, ופתאום מתעורר בכם צורך עז להתקשר אליו (ואז הוא כולו בהלם מהטלפון). חלמתי על ה-X שלי, הפתעתי אפילו את עצמי, בכל התקופה שהיינו יחד לא היה לי ולו חלום אחד עליו. טוב זה לא היה חלום רומנטי או משהו, הוא פשוט היה שם (עם שיער ארוך).

אז יום אח"כ התקשרתי אליו, ברור שהוא היה בהלם מזה שהתקשרתי על דעת עצמי (בדר"כ הוא זה שמתקשר, למה הוא עסוק).

התלונן לי שהחיים קשים (אם החיים שלו קשים מה אני אגיד). אמר שהשותף שלו עולה לו על העצבים. רק תחשוב שהשותף הזה, היה פעם חבר טוב שלו. אבל כנראה שזה בן אדם שפשוט לא מסוגל לחיות עם אנשים אחרים. מילא לחיות עם מישהו ולא להחליף מילה כמעט ביניכם, אבל מישהו שחושב שהכל מגיע לו ומתנהג כמו איזה מלך ואתה העבד שלו, זה כבר משהו אחר...

וה-X שלי אתם מכירים אותו, הוא מהטיפוסים הוותרניים האלה, למרות שהיום לפעמים הוא קצת עומס על שלו, אבל מעדיף לשמור על "שלום בית" מאשר להתחיל לריב, גם אם הדבר מוצדק.

גם החברה שלו שונאת את השותף שלו, הוא מתנהג אליה מגעיל (ואותה אני באמת שלא מכירה אנחנו לא מדברים על החברה שלו).

צרות של עשירים מה שנקרא, אבל אתם יודעים, כל עוד אתם לא מכירים משהו אחר, זה נראה לכם ממש קשה.

 

מכירים את זה שיש אנשים שחייבים להשקיע את עצמם רק בדבר אחד ולא להתפרש על כמה תחומים שונים.

קיבלתי מייל מחברה שלי שכתבה לי שבגלל שהיא לומדת לפסיכומטרי היא משקיעה אך ורק בזה ולא עונה למיילים וגם לא עושה ספורט וכו' היא רק חיה ונושמת פסיכומטרי עד למבחן (שזה יוצא 20-21 באפריל). כל דבר שאינו קשור למבחן היא לא עוסקת בו.

כתבתי לה בתגובה שזו הגזמה פראית, כי נכון שזה מבחן שצריך להצליח בו, אבל לא צריך לקבור את החיים מעכשיו לעוד כמעט חודשיים בגלל זה.

היא אמרה לי שהיא ידעה שאני אגיב ככה, והיא בכלל לא קראה את כל ההודעה, רק את השורה הראשונה.

לא הבנתי מה זה קשור בכלל.

אני לא חושבת שצריך להשקיע את עצמך כל הזמן רק בדבר אחד. ברור שאנשים רוצים להצליח במבחן הזה. גם ידוע שהסיכוי להוציא את הציון שרוצים בפעם הראשונה הוא דיי קלוש (רוב האנשים עושים את המבחן הזה לפות פעמיים, תלוי מה הם רוצים ללמוד).

אני רק חושבת מה יהיה כשהיא תלמד באוניברסיטה, 3 שנים לא יהיה עם מי לדבר רק בגלל שיש מבחנים בכמה מקצועות שונים בדרך?

טוב כנראה שהקצנתי את זה יותר מדיי...

באמת שאני מאחלת לה את כל ההצלחה שיש במבחן הזה, ושהיא תוציא את הציון שהיא רוצה.

אני פשוט לא מבינה את ההתנתקות הזו מהכל, זה הכל...

 

מכירים את זה שיש מישהו שאומר לכם משהו כל בוקר, ופתאום הוא הפסיק להגיד את זה ואתם תוהים למה. ובכלל אולי זה סתם?

ככה זה היה איזה שבוע, אור, מהעבודה שלי, פתאום הפסיק להעיר לי את ההערות הקטנות האלה. מצחיק נראה כאילו התרגלתי לזה (ואולי באמת התרגלתי לזה).

הוא חזר לזה שוב, כמה משעשע יכול להיות הבן אדם, מאיפה הוא מצליח למצוא את כל ההערות האלה? באמת צריך לזה המון תושייה.

אתמול הוא שאל אותי למה אין שום דבר ביני לבין השותף שלי. נו באמת הוא שותף שלי למה שיהיה ביננו משהו? ובכלל הוא לא הטיפוס שלי (ילד טוב של אמא ואבא כזה).

אני חושבת שאור הוא אחד מהאנשים היחידים שמצליחים לגרום לי לצחוק בימים אלה, שחסר בהם הרבה, אבל אין בהם מקום לכלום.

 

עד כאן להפעם...

שיהיה לכם המשך שבוע מדהים!

 

 

נכתב על ידי , 8/3/2005 15:55   בקטגוריות כל מיני, המתרגל מהמכינה, החיים בבאר שבע, התולעת, ענייני עבודה  
9 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של Chu ב-10/3/2005 22:56
 



אהבה בלתי אפשרית


 

אני לא יכולה להפסיק לחשוב עליו, פשוט לא יכולה. אף פעם לא הייתי איתו, אני גם לא יודעת מה הוא מרגיש אלי. והאם הוא מרגיש כמוני?

 

קוראים לו דור, האיש שהתאהבתי בו, האיש שאני בקושי מכירה. הוא מרצה שלי באוניברסיטה, שם ראיתי אותו לראשונה. בהתחלה הוא נראה מפוזר כזה, אבל אחרי שהכרתי אותו קצת, גיליתי שיש בו הרבה ממה שאני מחפשת בגבר.

 

דור בן 35 בערך, אני יודעת גם שהוא התגרש לא מזמן, גירושים כואבים מאוד שנמשכו כמה שנים וגם עלו לא מעט כסף. הוא תפס את אשתו בוגדת בו, אני אפילו אל רוצה לתאר לעצמי את ההרגשה. מלבד זאת יש לו ילדה מתוקה בת 5. גם יש לו חברה.

 

המחשבה הראשונה שבטח עוברת לכם בראש היא, מה בחורה צעירה בת 23 מחפשת בגבר כזה? הרי לא חסרים גברים פנויים, רווקים.

גם לי זה עבר בראש ועדיין, ההיגיון אומר דבר אחד והרגש משהו אחר לגמרי.

 

בהתחלה הוא היה סתם עוד מרצה, שאל אותי שאלות פה ושם, מתעניין. יום אחד היה לי חלום עליו, החלק היחידי שאני זוכרת מהחלום הזה הוא שהתנשקנו במשך כמה דקות וכשהפסקתי הוא ביקש עוד. זה כל הזיכרון שלי מהחלום, מאז המחשבות שלי החלו התגלגל.

 

שבוע לפני המבחן הראשון ביקשתי ממנו שיעזור לי עם החומר, כולם ביקשו ממנו. בסוף הוא מצא זמן לשבת איתי ל בד על החומר באחת הכיתות באוניברסיטה. ת'אמת שיותר דיברנו מאשר למדתי משהו. הוא שאל אותי המון שאלות, על המערכת יחסים שלי עם חבר שלי, כמו איך הכרנו? כמה זמן אנחנו יוצאים? שאלות כאלה.

לא ציפיתי לזה, אבל אני טיפוס דיי פתוח, אז שברנו את הדיסטנס בין מרצה וסטודנטית בשיחה הזו. הוא שאל אותי כל כך הרבה שאלות על המערכת יחסים שלי עם חבר שלי, שבמשך השיחה תהיתי לעצמי למה דווקא הוא שואל כל כך הרבה ומתעניין.

 

באחד הימים יצאתי מהכיתה מוקדם והוא היה בחוץ, שאל אותי מה קורה איתי ועם חבר שלי. אמרתי שהכל בסדר ושיכול להיות יותר טוב, מהרבה סיבות.

אמרתי לו שמפתיע אותי מאוד שהוא מתעניין ככה, שלא ציפיתי לזה ושאלתי למה. הוא אמר לי שאני מזכירה לו את חברה שלו, באופי ובעוד כל מיני דברים.

אני שאלתי אותו על חברה שלו, הוא אמר שיש-אין לו חברה, אמר שיש להם קצת בעיות ביחסים. באותה שנייה צלצל הנייד שלו.

 

הוא ענה לנייד מקשיב ואומר לי, חברה שלי הרגע נפרדה ממני בהודעה קולית. לא ממש ידעתי מה להגיד, רק אמרתי שאני מצטערת. הוא הלך להתקשר אליה. אני לא הבנתי איך הוא הצליח לעשות את ההרצאה אחרי זה, איך אפשר?

 

אחרי שעה של הרצאה המשכנו לדבר, משום ה נראה לי שנוח לו לדבר איתי, שזה יותר מסתם שיחה, שהוא באמת מתעניין. רק מה עוד לא ממש הבנתי את הכוונות שלו, ואני לא יודעת אם מה שהוא אומר ושואל זה באמת רק זה.

 

כל השיחות שלנו איכשהו סובבות סביב הקשר שלי עם חבר שלי. באותה תקופה חשבתי שהקשר הזה  הוא לא הדיוק מה שאני רוצה. והוא, מנסה לשכנע אותי שזה אחרת.

 

מאז עבר כמה זמן, הוא כבר הספיק לחזור לחברה שלו. לפעמים יוצא לנו לדבר המון, לפעמים כמעט ובכלל לא. לאחרונה אנחנו מדברים יותר.

זה התחיל בפסח, שלחתי לאנשים ברכת חג שמח, ובסוף היה כתוב אוהבת...

גם לו שלחתי ברכה כזו ב-SMS  . הוא לא ידע מי שלח לו את ההודעה (לא כתבתי שם), יום אחרי זה הוא התקשר לבדוק מי השולח, דיברנו קצת וזהו.

 

אחרי שחזרנו מהחופש הוא שאל אותי על זה, התפלאתי בכלל שהוא זוכר ומייחס לזה חשיבות כזו. התחמקתי מלענות לו במפורש למה כתבתי את זה.

באותו יום הוא ניסה לשאול אותי הרבה שאלות, עד שמישהו בכיתה אמר לו, דור רד ממנה יש לה חבר.

הוא אמר בתגובה שבדיוק עליו הוא שואל שאלות. האם יכול להיות שבמה שנאמר בצחוק על ידי ידיד מהכיתה שלי יש שמץ של אמת?

אולי הדמיון שלי מתעתע בי....

 

השבוע שוב שאלתי אותו למה הוא כל כך מתעניין בי ובחבר שלי, הוא אמר שהוא רוצה שהקשר הזה יצליח.

הוא כל הזמן שואל אותי שאלות רק בנושא הזה. אני לא יודעת למה ואיך זה הפך להיות נושא לעניין, הרי באף זוג אחר הוא לא מתעניין ככה.

בכל פעם שאני מנסה לשאול אותו על זה הוא מתחמק מתשובה, או שהוא עונה לי תשובות מתחמקות ולא מספקות.

השבוע הוא אמר לי שקשה לו ל דבר איתי על דברים. בגלל הקשר של מרצה-סטודנטית, אני חשבתי שכבר מזמן עברנו את זה, אבל שיהיה, השנה עוד מעט נגמרת.

 

בשבוע האחרון לא יכולתי להפסיק לחשוב עליו. אני לא יודעת למה, אבל אני רוצה אותו כל כך, שיהיה שלי. אני לא יכולה להפסיק לתהות האם הוא מרגיש כמוני, או שזו רק אני...

 

ואז יום אחד זה קרה, ישבנו יחד, הוא החזיק לי את היד והסתכל לי בעיניים. היה לו מן מבט כזה, כמו שהוא תמיד הסתכל עלי, מלא תשוקה.

הרגשתי את הנשימות שלו, הלב שלי פעם בחוזקה, והרגשתי התרגשות כזו. הוא התקרב אלי, הצמיד את שפתיו אל שפתיי ונישק אותי. נשיקה פשוט מדהימה, עדינה ורכה ועם זאת חושנית כל כך, מעוררת, מגרה.

הוא הפסיק לרגע, מתסכל על פני, כלא מאמין שזה באמת קורה, הוא ואני, כל כך הרבה זמן חיכינו לרגע הזה, להיות יחד, להרגיש אחד את השניה.

התקרבתי אליו, מרגישה את חום גופו, הבל פיו, שומעת את נשימותיו, את הלמות ליבו. הוא מחבק אותי, מנשק לצווארי, בעדינות, ברפרוף, מגרה.

ואז חוזר אל שפתיי ומנשק אותי, טועם כל פינה בפה שלי. הידיים שלו מחבקות, נוגעות לא נוגעות במקומות שונים.

אנחנו עומדים, מחובקים, צמודים, מתנשקים בתשוקה, ונוגעים, מחבקים מלטפים. הסרתי לו את החולצה, עם ידי אני מלטפת לו את הגב ומשלחת בו צמרמורות מענגות בכל הגוף.

הוא מפשיט אותי בעדינות, מסתכל על כל חלק מגוף שלי כאילו זה אוצר יקר. אני מרגישה את ידיו הנעימות על גופי, שפתיו על שפתיי, עורו על עורי, מנשק אותי, מצית בי אש ומניח אותי בין מצעים רכים.

הוא נשכב על ידי, ידו נוגעת בחזי, רק נוגעת. זה נעים. אני עוצמת את עיניי, ומרגישה אותו מוצץ לי פטמה אחת, יונק, מהתל בה ומגרה אותה. נשמתי נעתקת, זה מעביר בי זרמים בכל הגוף. גם את הפטמה השניה הוא לא מזניח, יונק, מוצץ, נושך אותה קלות.

הוא מנשק אותי והוא מעלי, מרגישה את כובדו, את זכרותו מלאה ונוקשה, אבל עוד לא, הוא רק התחיל.

מנשק אותי ומלטף, גורם לי לרצות אותו כל כך. חוזר לפטמות שלי, משחק בהן בלשונו, סיבובים סיבובים, ויונק אותן, מוצץ אותן, נושך אותן קלות. הוא אוהב לשמוע שנשמתי נעתקת מפי, ואז הוא מפסיק לרגע קט, מסתכל עלי ומחייך...

 

 

24/4/04  

 

 

 

נכתב על ידי , 6/3/2005 19:41   בקטגוריות סיפורים/שירים, המתרגל מהמכינה  
19 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של n_lee ב-8/3/2005 19:27
 



יום של מנוחה


 

נחתי

זה מה שעשיתי כל היום

עשיתי כביסה

ניקיתי את הבית (טוב את החדר שלי ואת המקלחת והשירותים שנראו זוועה ממש)

וגם בישלתי לעצמי לכמה ימים

אלה היו כמה רגעים של שקט

השבוע מתחיל לי הקורס בפיזיקה כל שני וחמישי

חשבתי שסוף סוף יהיה לי הזמן ללמוד כמו שצריך

מכיוון שהמבחן שהיה לי במתמטיקה לא הלך לי כמו שרציתי, התקשרתי לביה"ס הפרטי שלמדתי בו כדי לבדוק מה הנוהל בעניין. ובכן, כדי לא לשלם על הקורס שוב, אני חייבת לעשות מועד עוקב, קרי לגשת למועד קיץ. מה שאומר שאני הולכת ללמוד גם פיזיקה וגם מתמטיקה. לא יודעת איך אני אעשה את זה. אם אני אגש למועד חורף הבא אני אשלם 1/2 מחיר שזה 2800 ש"ח בערך, זה כל עוד לא העלו את המחירים של הקורסים. בלאגן.

כנראה שאני אמצא את עצמי לומדת גם למתמטיקה וגם לפיזיקה בו זמנית, מה שאומר ששום דבר לא השתנה משנה שעברה.

ופיזיקה, יש רק במועד קייץ, ככה שאני לא יכולה אפילו לדחות את הקורס הזה.

אלה היו 6 ימים של פסק זמן מלימודים, מיום חמישי הלחץ חוזר.

מה שאומר שאין לי חיים מעבר לעבודה וללימודים.

במתמטיקה יש לי את האופציה לקחת קורס חד שבועי (קרי יום שישי בבוקר) או קורס דו שבועי. נראה לי שאני אלך על החד שבועי ולו מהסיבה היחידה שאני לא אעמוד בלעבוד בקרים בלבד. אפילו שאני ממש לא אוהבת לקום מוקדם ביום שישי, זו נראית לי האופציה היחידה הנורמלית (וכן שהרש"צ שלי לא יתן לי את המבט הזה שיהיה לו כשנתתי לו את האילוצים שלי לפני כשבועיים).

ומה עם פסיכומטרי? גם זה בתכנון, אבל לא עכשיו, עכשיו אין לי זמן לנשום, אם יהיה משהו זה רק אחרי יולי.

 

אבא שלי רצה להתפטר מהעבודה שלו.

אבא שלי רפתן (כן יש אנשים שעובדים בזה), והרפת עוברת ליישוב אחר. מכיוון שלאבא שלי אין רשיון נהיגה (על רכב) זה ממש לא מתאים לו. ובנוסף הבוס שלו הוא טיפוס מגעיל במיוחד שמתעלל בכל העובדים שלו. אז אבא שלי החליט שהוא מתפטר. תוך שבוע כבר הצליחו לשכנע אותו לחזור לעבוד, וכן לוחצים עליו שיוציא רשיון. למה? כי הרפת היא של המושב (מושב שיתופי, היה פעם אבל הרפת עדיין של המושב) וההנהלה של המושב רוצה שיהיה מישהו מהמושב (חבר מושב) שיעבוד ברפת במקום החדש (3/4 שעה נסיעה מהמושב של ההורים שלי).

אבא שלי החליט להישאר, אבל הוא הוציא ימי מחלה לשבועיים (כבר שבוע שהוא לא עובד) והוא סתם נמצא בבית ונח, ואה כן הוא לומד תיאוריה. לפחות אם יהיה לו רישיון, אז הוא יוכל להתחלק עם אמא שלי בנסיעות (ומי יודע אולי ייתנו לו רכב מהעבודה?)

אני לא יודעת מה יותר טוב,לפני שבוע שאמא שלי סיפרה לי שהוא התפטר, או עכשיו שהיא סיפרה לי שהוא חוזר לעבודה. אני מניחה שעדיף שהוא עובד, למרות שהוא סובל מהבוס שלו, ולמרות שאין שם שעון שמעיד על שעות נוספות שהוא עושה בכמויות. אבל זו החלטה שלו, ולא שלי...

 

היום הייתה לי שיחה עם ג', מהשיחות המוזרות האלה.

הוא אמר לי שהוא מבולבל, מהפגישה האחרונה שלנו.

לא אלאה אתכם בכל הפרטים הקטנים (שאגב לא ממש מעניינים, כי לא קרה שום דבר מיוחד, סתם ישבנו יחד וראינו סרט ואה כן יצא לנו לישון יחד, רק לישון בלי שום דבר מסביב).

אבל אמרתי לו שראשית כל אנחנו חברים וככה טוב לי.

ושנית אמרתי לו שהפגישה הזו רק הראתה לי שאני באמת לא מרגישה אליו מה שהרגשתי לפני כמה חודשים (זה שאני נמשכת אליו זה משהו אחר לגמרי).

אז אנחנו יכולים לשבת על כוס קפה ולדבר על כל נושא שבעולם, וזה טוב ככה, זה לא רע בכלל.

היום קראתי את כל מה שכתבתם לי על הרעיון של לצאת איתו, שהוא יהיה לי בן זוג. כמה אנשים כתבו לי באופן פרטי. ולא להאמין כמה הדברים שכתבתם היו נכונים. רק שאז הייתי מאוהבת בו והיה קשה לי לראות את כל זה. והיום מנקודת מבט אחרת לגמרי אני מבינה שהוא ממש לא בשבילי. למרות שכן אני אוהבת אותו מאוד בתור בן אדם, הוא אחד מהאנשים הכי מיוחדים ומקסימים שיצא לי להכיר.

זה פשוט מדהים איך החשיבה שלי השתנתה מלפני כמה חודשים.

וזכיתי בחבר טוב ((:

 

זהו עייפתי מחוסר המעש שלי היום

אבל הימים הבאים יהיו מלאים בעבודה ולימודים (כרגיל)

ואני צריכה למצוא לעצמי חיים

 

שיהיה לכם המשך שבוע מדהים!

 

נכתב על ידי , 1/2/2005 20:38   בקטגוריות עדכונים, החיים בבאר שבע, לימודים, ההורים שלי, המתרגל מהמכינה  
29 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של שדות ב-5/2/2005 20:22
 




דפים:  
Avatarכינוי: 

בת: 43




הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , סטודנטים , 30 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לn_lee אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על n_lee ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)