אני זוכרת את היום הזה שרוני (ידיד טוב שלי) אמר לי:
אתמול הילדים שלי סיפרו לי שהמשפחה של אשתי הזמינה אותם לסופ"ש לבית מלון ושאני לא מוזמן
ואז הוא הוסיף ואמר:
אולי תבואי אלי באותו יום שישי, נראה סרטים בTV ונעשה מזה יום כייף
אז אמרתי סבבה, זה נשמע לי כמו משהו נחמד לעשות
מה גם שלא ממש יצא לנו להיפגש בתקופה האחרונה אז דבר כזה יכול להיות ממש נחמד ומרענן
נניח בצד את מה שאני חושבת על מה שהוא אמר לפני כן
אז
ביום שישי כלשהו אחרי שסיימתי עם הלימודים (יש לי קורס בשישי בבוקר שאני
רואה את ההרצאות בשידור חי אונליין). סיכמנו שהוא יבוא לקחת אותי אחרי שהשיעור
שלי יסתיים.
הוא התנגד לזה שאלך לעשות קניות, אמר שיש לו הכל בבית
נשבעת לכם שבחיים לא ראיתי בית ריק (מבחינת מצרכים) כמו הבית שלו (שלהם)
מההיכרות
שלי עם המשפחה שלו אני יודעת שהם לא אוכלים את הדברים שאני אוכלת, אין שם
ירקות, אין תבלינים, הייתי חייבת לקנות משהו (בכל זאת אני שם מהצהריים בערך בלי
שאכלתי בבוקר).
רק כדי לסבר את האוזן, מה היה שם במקרר: (ויש להם בבית מקרר ענקי של 4 דלתות)
ביצים, כמה עגבניות ומלפפונים שראו ימים טובים יותר
חסה שנראית במצב שבו היא צריכה להיות מושלכת לפח
כל מיני חצאי סלטים מוכנים (לא מבינה אנשים שקונים את הדברים האלה).
מעט דברי חלב והמון בקבוקי שתיה למיניהם (בעיקר קולה)
כל מיני רטבים מוכנים כאלה עתירי סוכר וחומרים שאני לא יודעת מי שפוי לאכול אותם
היו בסלסילה מחוץ למקרר כמה בצלים ותפוחי אדמה שהתחילו כבר לנבוט
על השולחן הייתה סלסילה שהיו בה כמה תפוחים, תפוזים בננות וכמה לימונים.
כמובן שהוא לא הפשיר עוף או בשר כלשהו כדי שאפשר יהיה להכין, אז היה צריך לקנות את זה
גם אין שם כמעט תבלינים, ומה שיש מינימלי ביותר אי אפשר באמת להכין עם זה משהו
אז הוא נתן לי כרטיס אשראי לקנות דברים בסופר
התעצבן שהייתי שם יותר מדיי זמן לטעמו ושקניתי יותר מדיי לטעמו
אבל שם המחזיק מפתחות שלי נפל ונעלם לי מפתח
ועסקתי לא מעט זמן בלחפש את המפתח הזה
עיצבן אותי שלא מצאתי
למרות שהוא אמר לי שאין מה לדאוג כי לא אמרתי לאף אחד מי אני ומאיפה אני
הוא רצה לבטל את כל היום הזה כי הייתי עצבנית
אמרתי לו מה אתה רוצה, אני לא עצבנית עלייך תן לי להירגע
על ארוחת צהריים דילגנו, לא היה לי חשק לאכול וגם לא תיאבון
אבל מאז כל ההתנהגות שלו הלכה והתדרדרה
אז הגענו אליו הבייתה
הבן אדם לא יודע לארח בשיט!
עזבו את זה שכרגע אין סלון נורמלי בבית כי הם בדיוק קנו חדש והם מחכים שיגיע
הוא לא עשה עבורי כלום חוץ מלהביא לי כוס מים
ישבנו לראות את הסרט רפסודיה בוהמית - הוא לא נהנה
הטענה
שלו שהמשחק של השחקן הראשי היה גרוע, אמרתי לו שהשחקן הזה זכה באוסקר על
התפקיד הזה שלו בסרט, הוא אמר שהוא שחקן כל כך גרוע שהוא לא מבין איך הוא
זכה ושלא מגיע לו (נו טוב).
אחר כך רציתי להכין ארוחת ערב, הוא כל הזמן אמר לי שאני מכינה יותר מדי ושהוא רוצה להשאיר את זה פשוט
עכשיו עבורי כל מה שהכנתי זה פשוט
וראבק ארוחת שישי, אני רוצה לאכול ארוחה נורמלית, לא סתם לאלתר משהו
זה כבר היה ממש מעליב
אמרתי
לו בקול נעלב ומעט רועד, שאם הוא רוצה להתכלב בשישי בערב הוא יכול לעשות
את זה לבד ואם זה ככה שייקח אותי הבייתה, לפחות אני יכולה לאכול ארוחת שישי
נורמלית עם המשפחה שלי, אבל להתכלב ממש לא בא לי.
וכל מה שהיה לו להגיד שהשכנים שלו עלולים לשמוע אותי ככה (כאילו שאכפת לי)
אמרתי לו שאם יש לו בעיה עם זה הוא יכול לסגור את החלונות שהוא פתח
ואז המשיך ואמר שאני מכינה יותר מדיי ושבכלל קניתי יותר מדיי ושהוא לא יודע מה הוא יעשה עם כל האוכל הזה
ושאני אצטרך לקחת את זה כי הוא לא זורק אוכל (כאילו WTF)
הכל מהפחד שאשתו תראה שוואלה הוא הלך וקנה לעצמו דברים בסופר והכין לעצמו לאכול
הגיוני שבן אדם יכין לעצמו משהו לאכול אם הוא נמצא בבית לא?
היא לא השאירה שם שומדבר בשבילו.
ואז הוא שינה את הטון (בדיוק לכמה דקות) ושאל אותי אם אני צריכה עזרה ומה הוא יכול לעשות ונתן לי לבשל
ושהכי הרבה יגיד שהוא היה אצל אמא שלו וקיבל ממנה דברים
הבן אדם לא מבשל ברגיל ואין לו מושג מה יש או אין אצלו בבית
הכנתי מרק עוף עם ירקות, הוא ניקה את הכנפיים, אין לו מושג בשיט איך מנקים כנפיים (נאכל יחד עם הנוצות הוא אמר, כן... בטח...)
אח"כ כבר שלחתי אותו שילך להתעסק במשהו אחר
בעוד אני חיפשתי את הקרש חיתוך אצלם בבית, ועוד כמה דברים שפשוט לא קיימים שם ממש
וסכין שאפשר לחתוך איתה
אין להם דברים בסיסיים בבית שקשורים למטבח
צלחות אוכל רגילות - אין
הוא הוציא מהארון של הכלים ה"מיוחדים"
צלחות מקרמיקה שזמנן עבר (יש עובש בתוך הקרמיקה) ומקומן בפח!
כל הסירים וכל המחבתות שרופים!!! ברמה שמסוכן לבשל בהם
אותו כנ"ל גם לגבי תבניות אפיה, יש שם תבנית אחת ממש עם פחם שלא יורד כבר
אין סכינים נורמליות כדי לחתוך אוכל כמו שצריך (בשלבי ההכנה)
וגם לא סכום נורמלי לאכול איתו
אין להם מתקן לייבוש כלים
אין כלי הגשה לסלט גדול או סלטים קטנים
ואה כן שכחתי, הכיסאות שעליהם הם יושבים לאכול
ברמה שהם כל כך מתנדנדים שמפחיד לשבת עליהם שמא הם ישברו
אמרתי לו שהוא צריך לחזק אותם, הוא אמר שצריך להחליף את כולם
לא הבנתי איך מגיעים למצב שכיסאות שנקנו רק לפני שנה וחצי מגיעים למצב כזה
מה הם כבר עושים עליהם שזה קורה?
כשהייתי אצלו זה היה היה בתקופה שלפני פסח אז אשתו החליטה לעשות סדר בבית
ובאחד החדרים הייתה ערימת נעליים שהם הולכים לתרום
עזבו את זה שזה הזכיר לי את ערימות הנעליים במחנות השמדה
אלה נעליים שרואים שחרשו עליהם, נעליים הרוסות
מי לכל הרוחות יעלה בדעתו ללבוש את זה
אלה נעליים שהן לא במצב טוב, אלא במצב של לזרוק אותם לפח - בשביל מה לתרום את זה?
גם במקום שאליו מגיעות תרומות יזרקו את זה לפח
הוא כל הזמן נידנד לי שהוא לא רעב ושלא בא לו לאכול
הכנתי סלט שומר משני ראשי שומר ענקיים, עוד לפני שסיימתי להכין את כל יתר הדברים הוא פשוט חיסל אותו
לא נשאר שומדבר לארוחת ערב
והוא לטענתו לא רעב
הכנתי מרק עם כנפי עוף בשביל הטעם, והמון ירקות
הוא אכל מזה 2 צלחות
הכנתי שעועית ירוקה ברוטב עגבניות
הוא אכל 2 צלחות מלאות מזה
והכנתי עוף עם חרדל ודבש ופירות יבשים
ואכל מזה גם
ואז התלונן שהוא מלא ומפוצץ (אבל אמר שהיה לו טעים)
כן ככה זה כשאוכלים כמו שני אנשים - העיקר שהוא "לא היה רעב"
מה שהכי שיגע אותי שבזמן שבו ישבנו לאכול ארוחת ערב הוא היה עסוק בלראות סרט בTV
במקום ממש לשבת איתי בארוחת ערב ופשוט להנות מהחברה אחד של השניה
היה אפילו איזה שלב שהוא לקח צלחת עם אוכל לשבת בסלון
כאילו פאק איט! בשביל מה הזמנת אותי לבוא אלייך?
אתה לא מסוגל אפילו לשבת איתי לאכול כמו בן אדם?
כמובן אחרי שהוא סיים לאכול הוא הלך לשבת מול הTV ונרדם שם
בעוד אני מסדרת את המטבח (בבית שלו!), ושוטפת את כל הכלים
כשאמרתי לו את זה הוא אמר שחבל שלא השארתי לו כי הוא היה שוטף את זה מחר
איזה מחר? להשאיר את כל הכלים ככה עם האוכל - מגעיל
לא יכולתי בעצמי להשאיר את זה ככה
את השאריות של האוכל ארזתי בקופסאות ושמתי במקרר
ממש נשארה מנה מהשעועית ומנה מהעוף
מהמרק נשאר לפחות חצי סיר שהכנסתי למקרר
הוא אמר שהוא לא יכול לשמור את זה לכמה ימים כי אשתו תשאל שאלות
לא הבנתי מה הבעיה בלהגיד לה שהוא הכין לעצמו מרק - לגיטימי שבן אדם שנשאר לבד בסופ"ש בבית יכין לעצמו משהו לאכול לא?
אמרתי לו שמבחינתי הוא יכול לזרוק את זה
אז הוא אמר שהוא לא זורק ושיראה מה הוא יעשה עם זה
זה
כמו שהמעט מהירקות והמצרכים שקניתי כדי שאפשר יהיה להכין ארוחת ערב הוא
חייב אותי לקחת אלי הבייתה, שחס וחלילה אשתו לא תראה שיש בבית משהו שלא
היא קנתה
זה היה לגמרי פסיכי!
שעה הייתי במטבח כדי להכין ארוחת ערב
לאחר מכן אכלנו
ואחר כך שעה כדי לנקות ולסדר את הכל
ואז כבר היה משהו כמו 22:30 ורציתי ללכת הבייתה
האמת שבכנות חשבתי שנראה סרטים יחד, נעשה כייף יחד
אבל הוא הרס לי את הכל עם ההתנהגות שלו
פשוט לא רציתי להישאר שם, רציתי להיות בבית שלי לבד
הרגשתי כל כך לא רצויה שם שאני אפילו לא יכולה לתאר את זה במילים
לחשוב שבשביל זה הפסדתי ארוחה משפחתית גם עם אחותי וגיסי (והאחיין החדש) - מבאס רצח
לא רוצה להגיע יותר לבית שלו בחיים
יש שם ווייב לא נעים הבית מכוער ומוזנח (אפילו התמונות שתלויות על הקירות דהויות)
ידיות של דלתות חצי בחוץ או שבורות
שקעים של הדלקה וכיבוי אור חצי בחוץ
יש ממש חתיכת הזנחה וחוסר אכפתיות של האנשים שזה אמור להיות הבית שלהם
זה לא מרגיש כמו בית שנעים לבוא אליו
אין שם תחושה של חמימות ושל בית
העיקר שהם קנו סלון חדש...
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
