לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה




מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוגוסט 2019    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

הפסקת אש?


 

 

קשה לי לקרוא לדבר הזה הפסקת אש, מבחינתי זה יותר כמו דחיית אש למועד אחר שיהיה נוח לחמאס.

 

מפריע לי היחס של הממשלות בישראל לאיזור הדרום

צריך לגור שם כדי להבין, שהחיים שם הם לא כמו החיים במרכז

(בלי שום קשר לירי הטילים על הדרום, הכוונה היא בכלל)

יש הזנחה של איזור הדרום, הזנחה פושעת

עצם זה שירי טילים על ערי הדרום הפך להיות שגרה זה בכלל לא לעניין

 

החלק האירוני הוא שלמרות התקיפות של צה"ל על עזה באותו הזמן בדיוק

טורי המשאיות של ישראל לעזה מתייצבים כרגיל, החשמל זורם, המים מפכים בעליזות לעזה ולחמאס, כן, חמאס שותה את המים שלנו, והשקלים זורמים עם משאיות הברינקס לרצועה.
אנחנו המקרה הראשון בהיסטוריה שבו צד מממן ומכלכל את האוייב, אפילו בזמן מלחמה איתו.

 

 

 



 

אני רוצה להביא פה חלק מטור שקראתי לפני כמה ימים, של שאול רוזנפלד:


"איך יכולתם להיות כה טיפשים ולחתום על הסכם עם הנוכל והמושחת הזה? הוא ידפוק אתכם כפי שדפק כל מי שעשה עמו הסכם", קונן בכיר פלסטיני באוזני קציני צה"ל ב-14 בספטמבר 1993, יום לאחר חתימת הסכם אוסלו. אלא שבאותם ימי התרוממות רוח וזחיחות דעת לא היה סיכוי רב לקול זה, כמו לקולות אזהרה דומים אחרים, לחדור מבעד למסכי ההדחקה וההכחשה שהורמו כאן בעיוורון מפואר.

חודשים ספורים אחר כך, החלה חרושת פיגועי ההתאבדות להיכנס למלוא הקיטור. ההסתה הפלסטינית נגד ישראל הפכה למצוות פרטנרים מלומדה, יו"ש התמלאה חוליות טרור בעידוד ובברכת הראיס הראשון לפלסטין. עזה - שעד להסכם אוסלו לא הצריכה יותר מחצי מחלקת חי"ר לשמור על יישובים כמו כפר דרום ונצרים - התחילה להידמות יותר ויותר לקן צרעות חמאסי וג'יהאדיסטי.


מצוידים במיטב חלומות האספמיה ובכישרון מופלא של ראיית הנולד כשל סומא בארובה, הכשירו במחנה השלום הישראלי את הקרקע העזתית לאותם זרעי פורענות, שיהפכו לימים את חייהם של יותר ממיליון ישראלים לגיהינום. "הרי הבטיחו לנו גם קטיושות מעזה. לא הייתה עוד אף קטיושה ולא תהיה קטיושה", השתבח באותם הימים יצחק רבין בראיית הנולד שלו ושל הוגי אוסלו. זה היה קדימון למהדורת הבלים שנייה, עשור אחר כך, עם תוכנית ההתנתקות. אותה תוכנית, שקברניטיה ושוחריה לא חדלו ערב מימושה לקשור לה כתרים ולבטל בבוז כל טענה על הסיכון בהחמרת הירי הרקטי על ישראל או על השתלטות גורמים עוינים על הרצועה לאחר שניסוג ממנה.


"אומרים לי כי הנסיגה תגביר את מתקפת הטרור. אני דוחה על הסף את האמירה הזאת", ביטל אז אריאל שרון באחת את חששם של רבים מהרעה שעתידה להיפתח מעזה. "זהו הסיכוי היחיד לחיים נורמליים", קבע אז הטרום-פוליטיקאי יאיר לפיד. "שיהיה איום על יישובי הנגב? אני עוד לא שמעתי טענה מגוחכת כזאת", לגלג אז מאיר שטרית מקדימה על אותם ספקנים עיקשים שבינינו. אלא שהשלושה לא היו יותר מחוליות ספורות בשרשרת הוויה מדומיינת גדולה של ישראלים, שהתקשו לראות מה מצוי מעבר לחוטמם, ובעיקר היו חלק ממנגנון משומן להפליא - לא פחות מחבורת אופוריית אוסלו - שהפיץ באותם ימים את ההזיה שהעזתים מבינים היטב שיש להם הרבה מה להפסיד אם יפנו את נשקם כלפינו, ולכן לא יעשו זאת.

 

עתה, 19 שנה מיום זריעת הרוח הראשונה באוסלו, ושבע שנים מהזריעה השנייה עם ההתנתקות מהרצועה, קוצרת ישראל את הסופה הכה צפויה, תוך שהיא נאלצת להכריע בין כמה אופציות פעולה, שהטובה שבהן תבטיח לה לא יותר מחודשים ספורים עד שנים מעטות עד לסבב האלימות הבא. ארבעת הקסאמים הראשונים אי פעם שנורו ב-2001 בחסות אוסלו הפכו ברבות השנים, תחת מטריית ההתנתקות, למבול רקטי, שמיגורו ב-2012 הופך למשימה קשה מנשוא ללא השתלטות קרקעית על הרצועה.

 

 


 

 

שלא תבינו אותי לא נכון

אני לא בעד לצאת למלחמות

ברור שעדיפה הידברות

ברור שעדיפה דרך השלום

 

רק שלצערי הרב קשה לממש דרך זאת עם ארגון טרור שהאידואולוגיה שלו מושתת על השמדת היישות הציונית (כך הם קוראים למדינת ישראל).

 

 

המון פוליטיקאים התראיינו ברשתות החדשות השונות

בישראל, וגם ברשתות זרות

לא מבינה למה כל פוליטיקאי צריך להגיד מה הוא חושב על הלחימה

אני לא ידעתי מה יותר נורא

לשמוע את אלי ישי מדבר דברים הזויים על להחזיר את עזה לימי הביניים

או

לשמוע את זהבה גלאון, נטולת כל קשר למציאות

מציעה בפשטנות קיצונית "הידברות", בלי להתייחס עניינית למורכבות יחסי הכוחות בין חמאס לפתח ובלי להתייחס למעורבות של איראן או לאג'נדה השורשית המוצהרת של חמאס להשמדת ישראל.

 

אפילו דב חנין שנחשב יותר קיצוני מגלאון, לא דיבר בצורה כזאת.

למרות שגם הוא תומך בהידברות ומאמין כי ניתן לנסות לדבר להיגיון של החמאס

 

באמת אני אומרת לכם בתור מצביעת מרצ לשעבר

חבל לי כל כך על המפלגה הזאת

הדברים שאמרה יו"ר המפלגה הופכים את מרצ לפחות רלוונטית יותר ויותר.

לפי הדברים של גלאון הם שמים את טובת הפלסטינאים לפני טובתה של מדינת ישראל

וזה  אני בטוחה מפריע אפילו ללא מעט שמאלנים

 

היה יותר הגיוני לדעתי להגיד שצריך להפריד בין המטרות הרצחניות והקיצוניות של חמאס לעומת המטרה של הפלסטינאים שרק רוצים מדינה משל עצמם, לחיות בכבוד לעבוד בכבוד וכו'.

אבל לצערי זהבה לא חשבה להגיד את הדברים האלה.

 

 


 

 

ההפסקת אש הזאת נובעת מאוד מהלחץ האמריקאי על ישראל

והלחץ של המצרים על חמאס

אני לא זוכרת מתי בפעם האחרונה נשלח לפה כ"כ מהר מזכ"ל האו"ם ומזכירת ארה"ב

למעשה אני חושבת שהייתה פה התערבות אמריקאית מאוד בוטה

כי מכל מה שקראתי והבנתי כן התכוונו בשיא הרצינות להיכנס לרצועה

(לא סתם גוייסו כ"כ הרבה חיילי מילואים)

 

אובמה תמך בישראל מסיבה מאוד פשוטה

לא הייתה לו סיבה טובה להגיד לנתניהו לא לצאת לתקיפה הזאת

היה ירי טילים על ערי ישראל מרצועת עזה - זו עובדה ואי אפשר לערער עליה

וזכותה של ישראל להגיב - זו גם עובדה שאין לערער עליה

לא הייתה שום סיבה לאובמה להגיד לא למבצע הזה

לכן הוא תמך, וגם אמר כל הזמן שצריך לעשות הפסקת אש

(נו טוב, הוא מקבל נקודות על התמיכה, למרות שלי זה לא נראה מכל הלב, הוא היה מעדיף שלא)

 

רוב האנשים שדיברתי איתם, חלקם תושבי הדרום, חלקם חיילים שיצאו למילואים עקב המבצע הזה

אמרו לי שהכעס הגדול שלהם בעיקר הוא על נתניהו וברק שהתקפלו

 

אנשים לא ציפו להפסקת אש, לא באמת

אנשים ציפו ליותר,

לא לזה

לא למה שקורה היום

רוב תושבי הדרום מרגישים מופקרים לאור הפסקת האש הזאת

והחיילים, מרגישים החמצה וכעס רב

 

אני מקווה שיהיה שקט

תקווה היא אחד הדברים הכי טובים שיש לנו

אבל אני לא חיה בחלומות באסמפיה

אני יודעת שכל זה רק זמני

 

זו לא הפסקת אש זו דחיית אש למועד אחר שיהיה נוח לחמאס

 

והבעיה הכי גדולה זה שאנחנו לא נדע מתי תהיה הפעם הבאה

אבל סביר להניח שהפעם הבאה תהיה חזקה יותר, קשה יותר והרסנית יותר

אחרי הכל, עכשיו הם יכולים לשלוח טילים גם לגוש דן וירושלים

זה איזור הרבה יותר אטרקטיבי מהדרום (יותר אוכלוסיה)

מי ימנע את הירי בפעם הבאה?

 

 

 

 

 

 


נכתב על ידי , 23/11/2012 00:43   בקטגוריות בנימין נתניהו, דב חנין, פוליטיקה, רוחות מלחמה, אקטואליה  
12 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של n_lee ב-30/11/2012 21:57
 



אז למה לי פוליטיקה עכשיו? - פוליטיקאים - חלק 1


 

 

בפוסט הקודם סקרתי את מפלגת חד"ש

ציינתי שם את ח"כ (ד"ר) דב חנין, בתור הח"כ הבולט יותר ממפלגת חד"ש

אי לכך ובהתאם לזאת הפוסט הנוכחי יעסוק בפועלו של דב חנין

 

דב חנין מאוד פעיל באינטרנט

יש לו דף בפייסבוק עם מידע אינפורמטיבי

יש לו גם אתר אינטרנט משלו בו הוא פורש את משנתו

ויש לו גם טוויטר

הוא לא מסתיר מי הוא, מה הוא ומה הוא חושב

 

אז מי הוא דב חנין?

דב חנין הוא חבר כנסת מטעם רשימת חד"ש, יו"ר הסיעה המורחבת של תנועת עיר לכולנו בתל אביב יפו, משפטן, דוקטור למדע המדינה, פעיל איכות סביבה ופעיל למען שוויון חברתי-כלכלי.

כחבר כנסת יזם והוביל חקיקה בנושאי זכויות אדם, זכויות עובדים ואיכות הסביבה.

 

הפרטים היבשים:

דב חנין, יליד שנת 1958, פתח תקווה, ישראל

נשוי + 3

 

השכלה:

1982 - תואר ראשון במשפטים, הפקולטה למשפטים האוניברסיטה העברית

2000 - דוקטורט במדעי המדינה, אוניברסיטת תל-אביב

2002 - פוסט דוקטורט במדעי המדינה, אוניברסיטת אוקספורד

 

החלק הפוליטי:

משנת 1990 דב חנין הוא חבר הנהגת המפלגה הקומוניסטית הישראלית (מק"י)

משנת 2006 הוא מכהן כחבר כנסת מטעם חד"ש בכנסת ה-17 וה-18.

 

בנוסף הוא נמנה עם מייסדי תנועת עיר לכולנו (שהוקמה ב-2008), הפועלת לקידום רפורמה סביבתית-חברתית במטרופולין תל אביב.

 

בשנים שקדמו לחברותו בכנסת עמד דב חנין בראש התכנית לצדק סביבתי בפקולטה למשפטים והיה עמית מחקר בבית הספר ללימודי הסביבה ע"ש פורטר באוניברסיטת תל אביב. כמו כן, במסגרת הפוסט דוקטורט, היה עמית מחקר באוניברסיטת אוקספורד באנגליה ותחום עיסוקו שם היה הפוליטיקה של הסביבה.

 

בשנת 2002 נבחר לתפקיד יושב-ראש ארגון הגג של הארגונים הסביבתיים, "חיים וסביבה" המרכז את פעילותם של למעלה מ-100 ארגונים סביבתיים, והיה פעיל במאבקים סביבתיים רבים (הוא פרש מתפקיד זה בשנת 2006).

 

כמו כן הוא פרסם מאמרים רבים בנושאי סביבה חברה ופוליטיקה.

והוציא שני ספרים:

מקום לתיקון: שיחות על כלכלה חברה וסביבה (יחד עם אריה ארנון) - 2004

גלובליזציה - 2007

 

לדב חנין יש נוכחות גבוהה במשכן הכנסת ובוועדות

הוא הציע עד כה 529 הצעות חוק, מתוכן אושרו סופית 27 הצעות בלבד (כך לפחות לפי האתר כנסת פתוחה)

 

דב חנין פעיל מאוד בועדות שונות ובשדולות

 

ועדות (תפקידים נוכחיים בלבד):

יושב-ראש ועדה משותפת לנושא סביבה ובריאות
חבר בוועדת הפנים והגנת הסביבה
חבר בוועדת הפירושים
חבר בוועדת משנה לנושא בטחון פנים

 

שדולות (תפקידים נוכחיים בלבד):

יושב-ראש השדולה הסביבתית-חברתית
יושב-ראש השדולה למען העסקה ישירה
יושב-ראש השדולה למען הדיור הציבורי
חבר בשדולה לקידום תעסוקת אקדמיות ערביות
חבר בשדולת התרבות
חבר בשדולה למען העיר תל-אביב - יפו
חבר בשדולה לקידום התחבורה הציבורית בישראל
חבר בשדולה לבריאות הציבור
חבר בשדולה למען אנשים עם מוגבלויות
חבר בשדולה להצלת ים המלח
חבר בשדולה למען חיזוק הפריפריה
חבר בשדולה להתמודדות עם מחלות גנטיות נדירות
חבר בשדולה לטיפול בילדים ובבני נוער בסיכון
חבר בשדולה למען המשפחות החד-הוריות בישראל
חבר בשדולה למאבק בגזענות
חבר בשדולה למען נכי מלחמת העולם השנייה
חבר בשדולה לקידום פתרון של שתי מדינות והפרדה בין ישראל והפלסטינים
חבר בשדולה לקידום המיחזור בישראל

 

למי מכם שלא בקיא ברזי הפוליטיקה (כמוני) הנה הסבר קצר מהן שדולות בכנסת:

שדולה בכנסת היא קבוצה של חברי כנסת המבקשים לגייס תמיכה בקרב עמיתיהם ובקרב בעלי תפקידים בממשל לטובת עניין מסוים, לטובת פרט או קבוצה של פרטים, כנגד אחרים או לטובת מדיניות אחת כנגד אחרות. פעילות של שדולה של חברי כנסת נוגעת בדרך כלל בנושא ספציפי ולא בקשת רחבה של נושאים.

 

דב חנין רואה בחברותו בכנסת כחלק מהמאמץ לבנות מחדש שמאל ראדיקלי ואפקטיבי בחברה הישראלית.

שינוי החברה דורש גם שינוי בשמאל, ושינוי כזה דורש מעורבות פוליטית.

 

עקרונות היסוד לפיהם צריך להיבנות השמאל מחדש (לדעתו של דב חנין):

 

* מעורבות פוליטית החלופה לפוליטיקה המושחתת איננה הינתקות מפוליטיקה אלא פוליטיקה אחרת. עשייה בחברה האזרחית היא חיונית – אך איננה מצדיקה הימנעות ממעורבות בזירה הפוליטית-מפלגתית.

* מעורבות בפוליטיקה נדרשת כדי לשנות את החברה. הפוליטיקה של השינוי איננה הסתגלות לעמדות קונצנזוס לאומני וגם לא הסתגרות בדיבור פנימי של קבוצה רדיקלית – אלא חתירה להשפיע שמאלה על הציבור בישראל.
* צריך להחזיר ביקורת חברתית וסביבתית רדיקלית לפוליטיקה של השמאל. אי השוויון (הכלכלי, הלאומי, העדתי והמגדרי) וההרס הסביבתי מעוגנים עמוק בשיטה החברתית הקיימת אצלנו. שמאל איננו “תורת שלבים” הדוחה שינוי חברתי וסביבתי ל”יום שאחרי השלום”. השקפת עולם סוציאליסטית וחזון סביבתי רדיקלי חייבים להגדיר את הפוליטיקה שלנו בהווה.

* שמאל בישראל הוא שותפות יהודית-ערבית בפוליטיקה – הן בדרך והן בהרכב האנושי. שמאל הוא התנגדות לכל דחיקה של המיעוט הלאומי הערבי החוצה מן הזירה הישראלית וגיוסו המרבי למאבק על דמותה השוויונית.

* חיוני להגן על הדמוקרטיה וגם להרחיב אותה. איומים גזעניים וימניים על הדמוקרטיה מתרחבים. במקביל, ההון משתלט על השלטון, נכסי החברה ושטחי הציבור. המרחב האזרחי נשחק בחברה שצבאיות תופסת בה מקום כה מרכזי. מול כל אלה, שמאל הוא הגנה על חירויות אזרחיות וזכויות קבוצתיות אבל גם חתירה אל מעבר להן, לדמוקרטיה חברתית והשתתפותית.

* אסור לוותר על חתירה להסדר מדיני. שמאל הוא חלופה הן לשיגעון כוח אימפריאלי והן לייאוש המוותר על הסיכוי להסדר. שמאל הוא סירוב לשליטה על עם אחר. אם ישראל לא תחסל את הכיבוש – הכיבוש יחסל את ישראל. את מעגל האלימות של דיכוי וטרור חיוני לפרוץ בהסדר של שתי מדינות לשני העמים, על בסיס הקו הירוק.

 

 

בנוסף חלק מתפיסתו של דב חנין היא נגד הגלובליזציה התאגידית (גידול ללא מעצורים) ובעד קיימות (מתוך ספרו גלובליזציה 2007)

לפי דבריו אנו מתבקשים לצרוך יותר ולקנות יותר כדי לייצר יותר, והכול כדי שבסופו של דבר אפשר יהיה להרוויח יותר.

אולם בסופו של דבר הרווחים מתרכזים בקודקוד הפירמידה ולא מתחלקים בין כולם.

כתוצאה מכך אי השיוויון הכלכלי הולך ומעמיק, ואיתו מוקצנים גם המתחים החברתיים.

בנוסף הגידול הכלכלי מכוון למטרות רווח בלבד, ואינו מתחשב במערכת האקולוגית הסגורה הקיימת בכדור הארץ.

 

החלופה שפותחה לגלובליזציה, היא קיימות Sustainability.

ראשיתה של קיימות באה מן המושג פיתוח בר קיימא "פיתוח העונה לצורכי הדור הנוכחי שלא על חשבון יכולתם של הדורות הבאים לספק את צורכיהם".

אולם קיימות היא תפיסה ראדיקלית יותר, היא שוללת את רעיון הגידול לשם רווח (הגלובליזציה התאגידית), ומציעה צמיחה נכונה ומאוזנת יותר. היא מציעה פרידה מתרבות ה"השתמש וזרוק", מעולם שבו המוצרים מתוכננים מראש לאורך חיים מצומצם וקצר מאוד, מעולם שבו כבר לא מתקנים אלא רק מחליפים בחדש.

קיימוּת משמעה שימוש יעיל ונכון במשאבי הסביבה, ייצור מה שבאמת אפשר וצריך לייצר, תוך חלוקה צודקת של המשאבים הבסיסיים בין בני-האדם בעולם שלנו.

 

כדי שרוב בני-האדם יוכלו להיות ולעשות יותר בחיים שלהם, צריך לצמצם את שלטון התאגידים, צריך לנתק את התאגידים מהפוליטיקה, צריך לצמצם את זכויות היתר של התאגידים ואת ההגנה המוחלטת על מי שעומד מאחוריהם ומרוויח מפעולתם; צריך לבטל את חובות הענק של המדינות העניות לתאגידים, צריך להבטיח שכר מינימום, זכויות סוציאליות, הגנה סביבתית, גם בעולם הראשון וגם בעולם השלישי. דרושה מדיניות מסים הממוקדת נגד פעילויות הרסניות מבחינות חברתית וסביבתית. צריך למסות את הזיהום ולא את העבודה. כל אלה הם שינויים כלכליים פוליטיים חברתיים חיוניים ביותר. הם המסד למהלך של שינוי גלובלי.

 

מתברר, למשל, שמעבר לרמת מינימום של הכנסה, אין קשר ישיר בין הכנסה וצריכה לבין אושר. קשר בין רמת הכנסה לבין תחושת שביעות רצון מהחיים מתקיים רק עד לרמה של סיפוק הצרכים הבסיסיים של מגורים, מזון וביטחון בסיסי. המרוץ הצרכני הוא מרוץ של גירוי מתמיד של צרכים, כך שסף הגירוי עולה בהתמדה, ללא כל אפשרות להשיג סיפוק יציב.

 

הביקורת הסביבתית-חברתית מציעה האטה של המרוץ לטובת איכות חיים; איכות איטית במקום כמות מהירה.

 

תיאור האדם כיצור אגואיסטי שכל הזמן רק חותר להרוויח יותר, הוא קריקטורה חד-ממדית שרק משרתת את המערכת שהרווח הוא האל היחיד שלה. במציאות אנשים דואגים לעצמם, דואגים לבריאותם, דואגים לעתידם, דואגים לילדיהם, דואגים למי שהם אוהבים. למרבית האנשים בהחלט אכפת מאחרים. אנשים מוכנים לוותר במעגל הכללי ובמעגל האישי כשהם משתכנעים שהוויתור חיוני. במהותם של דברים, אנשים פועלים לא כדי להרוויח יותר אלא כדי לחיות ולהרגיש טוב יותר.

 

חלק (קטן) מהחוקים שהעביר דב חנין בכנסת (שהתקבלו בקריאה שניה ושלישית):

 

איסור גביית תשלום בכניסה לגנים ציבוריים - תיקון לפקודת העיריות, האוסר על הרשויות המקומיות לגבות תשלום בכניסה לגנים ציבוריים.

צמצום חובת חבישת קסדה ברכיבה באופניים – החוק מצמצם במידה ניכרת את החוק מהכנסת ה-17, שקבע שנסיעה באופניים ללא קסדה הינה עבירה פלילית. לפי החוק תוגבל החובה רק לנסיעה אתגרית וספורטיבית מחוץ לעיר וכן לילדים ובני נוער.

מניעת פיטורים מחזוריים – מונע העסקת עובדים בהתקשרות לתקופה קצובה, ופיטורין מחזוריים, ובעקבותיהם העסקה מחודשת – שיטת התחמקות של המעסיקים מחוב הבטחת התנאים הסוציאליים ופיצויי פיטורים.

הכללת איסור על אפליה בגין נטייה מינית, הורות או הריון בשירות התעסוקה – החוק מרחיב את איסורי האפליה הקיימים בשירות התעסוקה.

הארכת חופשת הלידה ל-14 שבועות – חנין הוא היוזם הראשון של החוק אשר האריך את חופשת הלידה ל-14 שבועות.

מענק הסתגלות לנשים ביציאה ממקלט לנשים מוכות.  כיום נשים אשר עוזבות מקלט בו הן שהו עקב חשש לחייהן וחיי ילדיהן לא יכולות לחזור לביתן, ולכן הצעת החוק תעניק להן את הזכות למענק הסתגלות להן ולילדיהן.

חוק מסירת מידע להורה – מעגן את זכות שני הורים החיים בנפרד לקבל מידע לגבי ילדיהם.

חוק איסור מכירת כרטיסי הגרלה לקטינים – החוק בא למנוע מכירה של כרטיסי הגרלה למי שטרם מלאו לו 18 שנים, כדי להגן על קטינים מהתמכרות להימורים ומבזבוז של כסף רב.

חוק המזהם משלם – חוק רוחבי המעדכן ומתקן את כלל החוקים הסביבתיים בישראל. החוק כולל מנגנונים מתקדמים של ענישה כלכלית – מנהלית ופלילית – נגד מזהמים. החוק מחמיר את הענישה על גורמים המזהמים ללא רישיון וקובע מנגנון גבייה גם מגורמים המזהמים בהתאם לחוק. מנגנון זה אמור לתמרץ מפעלים לעבור לטכנולוגיות נקיות יותר

חוק אוויר נקי – זהו חוק מקיף המסדיר, לראשונה בישראל, באופן כולל את שאלת פליטת המזהמים לאוויר, תוך הידוק הטבעת סביב התעשייה המזהמת.

חוק איסור נהיגה בחופים – קובע איסורים ברורים והגדרות לנהיגה בחופים, מחדד את הענישה ומייצר מנגנוני אכיפה אפקטיביים ומודרניים לאיסור הנהיגה בחופים.

איסור ייבוא מוצרי קוסמטיקה וחומרי ניקוי שנוסו על בעלי חיים – החוק אוסר ייבוא לארץ של מוצרי קוסמטיקה ניקיון, שאינם לצרכי בריאות, וחומרי ניקוי שתהליך ייצורם היה כרוך בניסויים בבעלי חיים.

איסור עקירת ציפורני חתולים שלא למטרות רפואיות – עקירת הציפורניים עליה אוסר החוק מתבצעת לרוב עקב רצונם של בעלי חתולים להגן על הריהוט הביתי. זהו ניתוח בלתי הפיך, הגורם לכאב רב לחיה.

חוק עיקור/ סירוס כלבים - מטרת החוק היא להתמודד באופן אנושי עם תופעת אלפי הכלבים משוטטים שמומתים מדי שנה בייסורים או חווים התעללות קשה. ע"פ החוק, מי שיעביר את כלבו סירוס או עיקור יחזיר בתוך שנתיים את ההשקעה בזכות ההנחה שיקבל על האגרה.

 

 

 

 

 

הדף של דב חנין באתר כנסת פתוחה

הדף של דב חנין באתר כנסת ישראל

דף הפייסבוק של דב חנין

האתר של דב חנין


 


 

 

סיכום שלי:

 

דב חנין הוא חבר הכנסת היחידי ברשימה של חד"ש שהוא מאוד פעיל

סוג של סופרמן פוליטי-חברתי-שיוויני-סביבתי

במעטה של שפן אנרגייזר

לקרוא עליו גרם לי לתהות מתי יש לו זמן להספיק את כל מה שהוא עושה

ומתי יש לו זמן לישון

ועלי להוסיף גם הערכה רבה מאוד על זה שהוא לא מוכן לוותר

על מדינת ישראל

ושואף תמיד לעשות אותה מדינה יותר דמוקרטית, יותר שיוויונית ויותר צודקת

 

האני מאמין של דב חנין (העקרונות שהובאו למעלה) מראה למה הוא מייחס את החשיבות הגדולה ביותר בפעילותו בכנסת, וכן מה הוא חושב שהשמאל צריך לייצג.

קשה היה לא לשים לב שנושא השלום, היה במקום האחרון מבין העקרונות לבניית שמאל חדש בהם הוא דוגל

ואכן לדב חנין חשוב יותר לטפל בעניינים הפנימים שקורים במדינת ישראל

הוא פועל במרץ לשינוי, הוא מעורב פוליטית בהמון דברים, הוא תורם את חלקו בתור חבר כנסת שהלוואי שכל חברי הכנסת המכהנים היו תורמים ולו מחצית ממה שהוא עושה. חברתית, כלכלית, סביבתית.

דב חנין לא נכנס לפוליטיקה כדי להיות תמונה יפה על הקיר של הכנסת (כמו שלא מעט חברי כנסת נוטים לעשות)

הוא בא כדי לשנות, כדי להפוך את המדינה שלנו למדינה טובה יותר

והוא נלחם בכל כוחו, גם אם לבד לפעמים, על מנת לשנות ולשפר את המצב הנוכחי.

 

אנשים כמו דב חנין הם ההוכחה שאפשר לשנות גם מהאופוזיציה

בניגוד לאנשים אחרים שיושבים באופוזיציה, מתלוננים, חובקים ידיים ולא עושים יותר מדיי

 

אם לאחר הבחירות הקרובות הוא לא יגיע לכהן בתור חבר כנסת זה יהיה הפסד  עצום לכולנו

 

 

 

הערה קטנה: אני מכבדת את תרבות הדיון והשיחה, אולם תגובות נאצה, קללות ושפה לא נאותה ימחקו לאלתר

נכתב על ידי , 9/11/2012 08:21   בקטגוריות פוליטיקאים, אז למה לי פוליטיקה עכשיו, דב חנין, פוליטיקה  
9 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של n_lee ב-17/11/2012 00:14
 



Avatarכינוי: 

בת: 43




הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , סטודנטים , 30 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לn_lee אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על n_lee ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)