לא יודעת, אבל כל העניין של המבצע/מלחמה איך שלא תרצו לקרוא לזה
לא באמת מלחיץ אותי יותר מדיי
אני עובדת בגוש דן
ויש שם אווירה של שאננות וסמיכה על כיפת ברזל
וחוץ מכמה נשים היסטריות הכל בסדר וכולם ממשיכים בחייהם כאילו כלום
חלק מחבריי גוייסו למילואים
אבל חוץ מזה ממש שגרה רגילה
למעט צבע אדום מדיי פעם
פיקוד העורף וח"א חילקו את הארץ למרחבים עם מספרים
כך שהאזעקות צבע אדום פועלות רק במקומות שבהם עלולה להיות פגיעה
רק שתבינו שהיום המערכת של כיפת ברזל יודעת בדיוק מהרגע שהרקטות יוצאות והן יודעות לחשב את המסלול שלהן
לכן גם רק רקטות שאמורות ליפול באיזורים של אוכלוסיה אזרחית מיורטות
השאיפה שלהם להגיע למצב בו תהיה אזעקה לפי שכונה
ככה שפחות אנשים יהיו בחרדות וסטרס
אלגוריתם מתוחכם עושה את כל זה
מעשה ידי אדם
במושב בו אני גרה שמענו צבע אדום רק מאחת הערים בסביבה, אבל פה לא היה כלום
ואת השיגורים של כיפת ברזל אנחנו גם שומעים
הרשת מלאה במידע וצחוקים על דברים שקשורים למבצע הזה
וגם בספקולציות והפחדות שאין להם שום שחר
בהמשך לפוסט הקודם שכתבתי על הבחור
לאחרונה הוא הפך להיות קוטר רציני
ושתבינו הבן אדם לא כזה, לא בדרך כלל
אני מכירה אותו כבר יותר משנה
אבל בשבועיים שלושה האחרונים אני לא יודעת מה עובר עליו
זאת אומרת אני יודעת שיש לו עומס מטורף בעבודה ועוד כמה עניינים אישיים
אבל באמת שזה כבר הגיע למצב שכל יום הוא מקטר לי על משהו
ואיזה יום אחד השבוע הוא אמר לי, את חברה שלי ואני יכולה להגיד לך את זה
"אבל נמאס לי מהחיים האלה נמאס לי מהעבודה הזאת, נמאס לי מהכל"
הוא אפילו אמר לי "אם הייתי את לא הייתי לומד איתי"
בכלל הוא בטוח שאני רואה את הסרטונים לפני שאני באה לשבת איתו
וממש לא, בדר"כ אני רואה אותם שוב רק אחרי (ואז גם מסכמת)
הוא פשוט בא בגישה כל כך שלילית ללימודים (ובכלל הוא בתקופה שלילית כרגע נראה לי)
שהכל הוא רואה דרך משקפיים שחורים
זה לא שאני הבן אדם הכי אופטמי בעולם כן?
אבל אני לא מגיעה למקום הזה שהוא נמצא בו
זה כבר לא סתם באסה כללית
זה משהו שמתבשל בו הרבה זמן כנראה ועכשיו זה יוצא
בשבוע הבא הוא רוצה שנלמד רק יום אחד, וגם זה לא יהיה ביום ראשון שזה היום הקבוע
(הכי נוח ללמוד בתחילת השבוע אחרי שנחים כמו שצריך בסופ"ש)
כי יש לו תור לרופא עיניים
אני מקווה שבאמת יש לו תור לרופא עיניים והוא לא חיפש סתם תירוץ להתחמק מהלימודים בגלל המשחק האחרון של המונדיאל
לבחור יש משקפיים והוא כבר סיפר לי כמה פעמים שכואבות לו נורא העיניים ונראה לו שהוא עלה במספר אבל לא היה לו זמן לטפל בזה
כמו בעוד כמה דברים חשובים שהוא צריך לטפל אבל לא מוצא זמן לזה כי תמיד יש משהו חשוב יותר
והוא תמיד ידחק דברים מהסוג הזה הצידה כי יש משהו "יותר חשוב" לטפל בו
איך בכלל אפשר לעודד בן אדם שמרגיש כמו שהוא מרגיש?
לגרום לו לראות שהדברים שהוא רואה לא כל כך נוראים כמו שהוא חושב
להוציא אותו מהבור הזה שהוא נכנס אליו ומכל השליליות הזאת
הוא לא בן אדם כזה ברגיל, באמת, הוא מצחיק וכייף לדבר איתו
רק לאחרונה (במיוחד בשבועיים האחרונים) זה נעשה אחרת
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
