לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה




מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוגוסט 2019    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

רוח צפונית


 

האמת שאת הספר הזה קניתי ממש במקרה (יחד עם עוד 4 ספרים)

הסתובבתי בקניון ואפילו לא נכנסתי לחנות ספרים, הדוכן פשוט היה בחוץ ולא התאפקתי

 

זה הספר השני של הסופר גל אמיר שאני קוראת, הראשון היה תגובת שרשרת

בלתי אפשרי שלא להשוות בין הספרים במידה מסויימת

בכל זאת הספר האחרון דיי חדש, ורוח צפונית שהיה לפניו קיבל לא מעט מחמאות

 

מבחינתי היה הבדל

קודם כל את תגובת שרשרת סיימתי תוך כמה שעות בערב אחד, לרגע לא חשבתי להניח אותו

ואת רוח צפונית, לקח לי כמה ימים לסיים עם הפסקות, כולל אחת של יותר מ24 שעות

ההבדל בעברית ובצורת הכתיבה

העברית בתגובת שרשרת הייתה ממש מהנה, והיו שם גם לא מעט משפטים שנונים ומצחיקים

ברוח צפונית, זה הרגיש כמו לשבת עם מישהו שמספר לך סיפור בעברית מאוד יומיומית

ואני מחפשת יותר מזה בספרים שאני קוראת

שוב רק אני

 

מה ששוב היה חסר לי זה אי ההתפתחות של הדמויות בספר

מה שעבורי עושה ספר מתח לספר טוב, והאמת לא רק ספרי מתח כל ספר

זה היכולת של הקורא להזדהות עם הדמויות (או לפחות דמות אחת) שיש בספר

ובשני הספרים זה לא קורה

אין מספיק פיתוח של הדמויות בסיפור והן נשארות שטוחות, הספר נצמד לעלילה

הוא לא מרגיש מספיק

הוא לא נותן אופציה להזדהות עם הדמויות

עם הפחדים שלהן, הרצונות שלהן המאווים שלהן, הכעסים שלהם

 

ההתחלה של הספר הייתה טובה, האמצע קצת פחות (אבל ממש חלק קצר יחסית).

החלק הכי מעניין בכל הספר היו ה-70 עמודים האחרונים (בערך) אבל זה לא חוכמה כי זה הפאנצ' של הספר והוא אכן היה טוב.

לא מפתיע מדיי, אבל בהחלט טוב.

 

כשסיימתי את הספר, הרגשתי שהיה לי חסר משהו

זה לא שהספר לא היה טוב, הסיפור היה מעניין, העלילה מעניינת (אם כי אני מודה שהיה שלב מסויים בספר ששיעמם אותי קלות).

פשוט היה חסר לי דברים שאני כן מוצאת בספרים ששייכים לז'אנר המתח האחרים

לא מן הנמנע שאני אשווה בין הכתיבה של הסופר גל אמיר לסופרי מתח אחרים שאני אוהבת לקרוא, גם אם הסגנון כתיבה שלהם שונה

זה פשוט היה קליל לי מדיי, ולא הרגשתי שהוא סוחף אותי

ומה לעשות כשאני קוראת אני אוהבת להיסחף בקריאה

להתרגש עם הדמויות, לפחד איתן, להרגיש.

 

מאוד אהבתי את זה שהספר מתרחש בארץ, שאפשר ממש לדמיין מקום כמו הר-פז (עיירת פיתוח אי שם בצפון).

אפשר לדמיין את המזג אוויר, ההרים, העצים הצמחים האנשים, הריחות אלה דברים שקרובים לנו למרות שלא כולנו גרים בצפון.

 

בנוסף אחד הדברים שאני מאוד אוהבת בכתיבה של גל כל זה שיש לו משפטים שנונים שמופיעים פתאום out of the blue וגורמים לי לחייך.

ברוח צפונית היה אותם הרבה פחות מאשר בתגובת שרשרת. ועדיין הם העלו חיוך על פני.

 

ועכשיו כמה ממתקים מהספר:

 

"הרחוב היה נטוש. בהר-פז של ילדותי, תמיד היה מישהו ברחוב. ילדים משחקים, אמהות בדרך לקניות, בטלני הר-פז מחפשים משהו לעשות עם עצמם. אבל משהו כאן לא בסדר. זה נראה כמו עיירת רפאים בסרט מערב פרוע, דקה לפני הדו-קרב בין האקדוחן הטוב לאקדוחן הרע."

[עמוד 22]

 

"אלברטו היה הומו צבעוני שניהל חיים מאוד גלויים ומאוד פומביים במקום הכי הומופובי והכי שמרני מחוץ לטהרן."

[עמוד 90]

 

"מישהו פתח תחנת רדיו על תחנה מקומית, כנראה פיראטית, ששידרה רק שירים של אנשים ששם משפחתם פרץ."

[עמוד 99]

 

"חנאן החנתה את המכונית במרחק של מאה מטר מההתקהלות, ברוורס מושלם, אחרי חמישה ניסיונות, אבל מי סופר"

[עמוד 178]

 

 

אני מודה שבשנים האחרונות אני קוראת יותר ספרים ששייכים לז'אנר שנקרא Novel ופחות ספרי מתח

אבל פעם ספרי מתח היו נדבך לא קטן בקריאה שלי. שספר טוב הוא משאיר טעם של עוד.

ברור שאי אפשר לצפות מכל ספר להיות כזה.

במקרה הנוכחי עבורי באופן אישי הספר לא עשה את זה

הוא היה מעניין וכתוב טוב, אבל לא התחברתי אליו

עכשיו הוא יושב ליד האח שלו בספרייה שלי

 

 

רוח צפונית | גל אמיר

236 עמודים

הוצאת זמורה ביתן

 

נכתב על ידי , 28/1/2014 14:33   בקטגוריות ביקורת ספרים/סרטים/הצגות, ספרי מתח, ספרים רבותי, ספרים...  
32 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של The Shawshank Redemption ב-7/2/2014 09:18
 



תגובת שרשרת


 

באחד האמשים כשהייתי בסידורים, הלכתי לחנות הספרים  הקרובה לקנות את הספר תגובת שרשרת של הספור גל אמיר (שיש לו גם בלוג כאן בישרא)

האמת שתיכננתי לקנות את הספר, הוא היה לי ברשימת קניות שהכנתי לעצמי, כך שזה לא היה כל כך ספונטני.

במקרה תפסתי את הספר האחרון שנשאר באותה החנות

יחד איתו קניתי עוד 2 ספרים (מה לעשות היה מפתה ואני אוהבת ספרים)

בכלל אסור לי להיכנס לחנויות ספרים אני עוד עלולה לקנות חצי חנות לפחות.

 

מעטים הם הדברים שמשאירים אותי ערה ומרוכזת באמצע הלילה

למרות ששעות הלילה היו בעבר השעות הכי טובות שלי ללימודים

אבל מאז ימי בית הספר העליזים לא זכור לי למידה לתוך הלילה

ובכל מקרה לא בלמידה עסקינן אם כי בספר

וכבר המון זמן לא היה ספר שקראתי אותו ברצף

בלי להפסיק ובלי להשאיר משהו למחר

 

קצת קשה לספר על ספר בלי לחשוף מתוכנו ומהרעיון שעומד מאחוריו

אבל אני באמת אשתדל לא להרוס לכם, כי את הספר הזה באמת כדאי לכם לקרוא

 

אחד הדברים שהכי נהניתי מהם זה העברית בספר

השפה קולחת ונעימה מאוד לקריאה

ואני כותבת את זה בעיקר בגלל שבשנים האחרונות יוצאים ספרים של סופרים ישראלים או תרגומים שהעברית שם פשוט איבדה כל קשר למציאות

זו אגב אחת מהסיבות שבגינן אני קונה ספרים באנגלית, אם העברית לא נראית לי באנגלית לרוב זה יותר טוב

ותאמינו לי שאני מעדיפה לקרוא בעברית

הנאה צרופה לקרוא עברית אמיתית כמו שצריך

 

הסיפור בספר סוחף, ואישית לא רציתי לעזוב את הספר

גם לא עזבתי, כאמור 3 שעות של קריאה מהנה

העלילה מעניינת ואין אף רגע של שיעמום בספר

ויש בו כמה משפטים שהם ממש פנינים שאפילו גרמו לי לצחוק (למרות שהספר נחשב מתח)

 

הדמות הראשית בסיפור, עו"ד, והעולם הזה מאוד זר לי באופן אישי

אז היה מאוד מעניין לקבל הצצה קטנה לעולם הזה.

שתמיד חשבתי אותו למשעמם ואפרורי משהו.

 

ועכשיו קצת ביקורת

 

החלק היחיד שלא התיישב לי בסיפור, זה היותו של העו"ד שהוא הדמות הראשית - בתור גיי.

לי אישית, אולי בגלל שיש לי היכרות עם העולם של הקהילה הלהט"ב

זה הרגיש שאם לא היה מצויין בספר, הוא בקלות היה יכול להיות סטרייט לכל דבר ועניין

עבורי זה היה דיי מורגש בכל אופן, ההתנהגות ה"לא הומואית" של הדמות הראשית

לא שיש משהו ספציפי שאפשר להצביע עליו אצל גייז' אבל יש ניואנסים קטנים שעושים את ההבדל ופה הם פשוט לא היו

בכל מקרה זה לא פוגם כהוא זה מההנאה בקריאת הספר, כי ההתמקדות היא לא בזה אלא בעניין אחר

 

יש התמקדות בעלילה ובדברים שקורים והרבה פחות בדמויות

משהו שלא תמיד רואים בספרים, שהדמות הראשית היא לא דמות כל כך בולטת

למעשה זה נראה שכל הדמויות בסיפור שם בשביל להעצים את העלילה

 

אני הרגשתי מחסור ברגש, של הדמות הראשית, וגם של הדמות המשנית הדומיננטית

לי בתור קוראת היה קשה להזדהות איתן

זה הרגיש לי כאילו הפעולות שלהן הן על אוטומט

זה בא לידי ביטוי גם בדמויות הנוספות בסיפור, אבל הסיפור לא מתמקד בהן

אני חושבת שבכל ספר שאנחנו קוראים יש לנו איזשהי הזדהות עם הדמויות

הבנה של המצוקות שלהן, הרגשות שלהן, הפחדים שלהן, הצרכים שלהן

וזה משהו שהיה חסר לי לאורך כל העלילה

כי הדברים האלה לא היו שם, לא עבורי לפחות


 

ונסיים בכמה ממתקים מהספר:

 

"ואז נזכרתי שמישהו רוצה להרוג אותי, ושאקדח זמין זה בטח רעיון טוב. התחלתי את הנהיגה לעט ובזהירות לכיוון המשרד. הדלקתי את הרדיו דיסק. אייל גולן מארבעה כיוונים. מי שמאמין לא מפחד"

(עמוד 48)

 

"מעט מאוד אנשים בציבור הרחב שמעו את השם הזה, אבל מי שהבין משהו היה מתחלחל רק מעצם הזכרת השם. הוא היה מין לורד וולדמורט כזה. נמנעת מלהכיר את השם הזה אלא אם כן היית באמת צריך."

(עמוד 78)

 

"גם כאן פעל הכלל האוניברסלי לפיו כל 'יפה' היא המכוערת בכיתה, כל 'שלוה' היא היפראקטיבית, 'חדוה' ו'שמחה' הן דיכאוניות על סף התאבדות, ועל כל 'ברכה' שרויה קללת עולם"

(עמוד 89)

 

"הצצתי על מלוא היקפה של ממלכי האדירה, הננסית, ונשמתי מלוא ראותייי את אווירו של הגליל. היה במקום משהו קסום. טוב, לעשרים וארבע שעות אולי, מקסימום בנופש עם דייט רומנטי. לא לגור כאן, חלילה. בטח לא חודשיים. שלושה ימים אני לא אשרוד כאן. אם הגורביצ'ים לא יירו בי, אני אירה בעצמי מרוב שיעמום"

(עמוד 113)

 

"הרגשתי כמו נידון למוות היושב על הכיסא החשמלי ולפתע אירעה הפסקת חשמל. מצד אחד די ברור שהחשמל יחודש מתישהו. מצד שני, זה לא הולך לקרות בדקה הקרובה"

(עמוד 164)

 

 

לסיכום + המלצה,

לא קל לכתוב ביקורת על ספר של מישהו שאתם מכירים (ויכול בהחלט לקרוא את מה שכתבתי כאן)

זה הספר הראשון של גל אמיר שאני קוראת

בדר"כ אני לא קוראת ספרי מתח, הפעם הסתקרנתי - הסקרנות משתלמת

הספר כתוב טוב, העלילה מעניינת, ועצם זה שלא עזבתי אותו באמצע (ולו כדי ללכת לישון) כבר אומר הרבה

בהחלט ספר ששווה להוסיף לספרייה שלכם (אם יש לכם אחת כזאת)

הוא בהחלט קנה לו מקום בספרייה שלי

 

 

 

תגובת שרשרת | גל אמיר

205 עמודים

הוצאת סלע

 

 

נכתב על ידי , 8/11/2013 03:26   בקטגוריות ביקורת ספרים/סרטים/הצגות, ספרי מתח, ספרים רבותי, ספרים...  
14 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של n_lee ב-10/11/2013 14:37
 



Firestarter


 

למה?

 

כי אחרי שהתאכזבתי משורה של  ספרים חדשים יחסית

רציתי לקרוא ספר שהוא באמת טוב,

ומה יותר טוב מלקרוא ספר שכבר קראתי פעם ונהניתי ממנו

וגם בחינה קטנה, האם מה שעניין וריתק אותי לפני 15 עדיין תופס גם היום

 

התשובה - בהחלט כן!

 

Firestarter או כפי שתרגמו לעברית - אש זרה - זה הספר הראשון של סטיבן קינג שקראתי בתור נערה

הוא יצא לעברית בשנת 1996 ואני מניחה שקראתי אותו באותה שנה

זו הייתה מה שנקרא מכת הפתיחה לקראת עוד ספרים רבים של סטיבן קינג שתורגמו לעברית

טוב, לפחות עד שסיימתי תיכון (שזה היה בשנת 1999)

הספר יצא לאור באנגלית בשנת 1980

 

הרבה אנשים מסווגים את הספרים של סטיבן קינג לספרי אימה

יש לציין שיש מעט מאוד ספרים שהוא כתב שנחשבים באמת אימה

אלה ספרי מתח, משולבים בסוג של מדע בדיוני, או יותר נכון לומר דברים שאינם בהכרח קיימים במציאות שלנו (ואולי כן, לכו תדעו)

באופן כללי רוב הספרים שלו הם ספרי מתח מאוד יצירתיים

ואכן סטיבן קינג בחור מאוד יצירתי

 

בספר אש זרה מסופר בעצם על אנדי ובתו צ'רלי

חלק מהספר עוסק בבריחתם מסוג של חברה מודיעינית שנקראת "העסק" משהו כמו ה-FBI  או ה-CIA אבל לא  בדיוק כזה

חלק מהספר עוסק במה שעובר עליהם בעת שהם נמצאים במתקן הכליאה של "העסק"

אבל מאיפה כל זה התחיל

התחיל למעשה כשאנדי וויקי היו סטודנטים תפרנים ורצו להרוויח 200 דולר (שכנראה זה היה הרבה כסף)

ולכן הלכו והשתתפו בניסוי פסיכיאטרי שבו הזריקו להם חומר שנקרא לוט-שש

במהלך הניסוי שארך 48 קרו שם כל מיני דברים

חלקם הם זכרו וחלקם לא

כל מי שהשתתף בניסוי נשאר עם משהו ממנו

וכך גם אנדי וויקי

רק שבניגוד לכל האחרים אנדי וויקי התחתנו והביאו ילדה ביחד

והילדה (צ'רלי) ירשה משניהם תכונות שהם קיבלו בניסוי

ומה שמעניין את "העסק" שעקב אחריהם כל השנים - זו הילדה והיכולות שלה

לכן הם עוקבים אחרי המשפחה

לכן יום בהיר אחד שכצ'רלי הולכת לישון אצל חברה הם חושבים שהם הבריחו אותה

 

מפה מתחילה הבריחה

וההתמודדות של אנדי וצ'רלי עם המציאות אליה נקלעו

 

ו"העסק" שלא יודע מהן יכולתיה של צ'רלי

וכשהוא מכיר אותן הוא מפחד ממנה

ו"העסק" לאנשים שם אין אלוהים

הם יכולים לסמן קו על אנשים בלי להניד עפעף

כך עשו עם ויקי (אמא של צ'רלי), כך עשו עם ד"ר ווינלס (שעשה במקור את הניסוי בלוט-שש)

כך הם עשו עם אנשים שרצו להעלים אותם מהמפה, להשתיק אותם לנצח

 

ציטוטים מהספר:

 

משהו אירע שם, חשב. יותר ממה שסיפרו לנו או הניחו לנו לשער. אבל מה זה היה?

(עמוד 43, אנדי מקגי חושב על הניסוי שעבר, האם מה שהוא ראה קרה או שהכל היה סתם הזיה אחת גדולה)

 

שנים עשה נערים קיבלו לוט-שש באותו יום. שניים מהם מתו - זה שליבו פסק מלפעול ונערה שמתה שישה ימים לאחר מכן במעונות הסטודנטים, ככל הנראה משטף דם במוח. שניים אחרים, דעתם נטרפה עליהם ללא תקנה - אחד מהם היה הנער שניקר לעצמו את העיניים והשניה נערה, שבשלב מאוחר יותר לקחתה בשיתוק מוחלט מהצוואר ומטה.

(עמוד 47, האמת על מה שקרה באמת בניסוי של הלוט-שש)

 

הוא יכול היה לדחוף אנשים. לא היה לזה בעצם שם של ממש, אולי היפנוזה-עצמית היה המושג הקרוב יותר. והוא לא יכול היה לעשות זאת לעיתים קרובותת, משום שהדבר גרם לו כאבי ראש.

(עמוד 57, היכולות שאנדי קיבל מהניסוי)

 

ניסוי הלוט-שש נערך אותה פעם אחת ויחידה בלבד. התוצאו היו כה הרות אסון, עד כי החיפוי היה כבד, מוחלט וגם... יקר

(עמוד 63, מסביר מדוע לא היה המשך לניסוי הלוט-שש שאנדי וויקי עברו).

 

אבל בינתיים, צ'רלי, את מוכרחה להבטיח לנו, שאם רק תוכלי אף פעם אף פעם אף פעם לא תתרגזי בצורה כזאת. בצורה הזאת שגורמת לך להצית אש.

(עמוד 84, הוריה של צ'רלי מנסים להסביר לה על השליטה באש)

 

לעולם אל תאמר דבר כזה אנדי. אלוהים אוהב להביא אדם לידי הפרת שבועתו. כך הוא דואג להזכיר לאדם מה צנוע הוא מקומו בעולם ומה דלה יכולת השליטה העצמית שלו.

(עמוד 162, סבו של אנדי מסביר לו מדוע אין להגיד את המשפט "לעולם לא אעשה")

 

 

 

אש זרה - סטיבן קינג - הוצאת מודן - 354 עמודים

 

בהחלט ממליצה לקרוא

 

 

 

נכתב על ידי , 26/11/2012 05:16   בקטגוריות ביקורת ספרים/סרטים/הצגות, ממליצה על..., ספרים רבותי, ספרים..., סטיבן קינג, ספרי מתח, ספרי פנטזיה ומדע בדיוני  
10 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של n_lee ב-29/11/2012 15:14
 



Avatarכינוי: 

בת: 43




הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , סטודנטים , 30 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לn_lee אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על n_lee ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)