באחד האמשים כשהייתי בסידורים, הלכתי לחנות הספרים הקרובה לקנות את הספר תגובת שרשרת של הספור גל אמיר (שיש לו גם בלוג כאן בישרא)
האמת שתיכננתי לקנות את הספר, הוא היה לי ברשימת קניות שהכנתי לעצמי, כך שזה לא היה כל כך ספונטני.
במקרה תפסתי את הספר האחרון שנשאר באותה החנות
יחד איתו קניתי עוד 2 ספרים (מה לעשות היה מפתה ואני אוהבת ספרים)
בכלל אסור לי להיכנס לחנויות ספרים אני עוד עלולה לקנות חצי חנות לפחות.
מעטים הם הדברים שמשאירים אותי ערה ומרוכזת באמצע הלילה
למרות ששעות הלילה היו בעבר השעות הכי טובות שלי ללימודים
אבל מאז ימי בית הספר העליזים לא זכור לי למידה לתוך הלילה
ובכל מקרה לא בלמידה עסקינן אם כי בספר
וכבר המון זמן לא היה ספר שקראתי אותו ברצף
בלי להפסיק ובלי להשאיר משהו למחר
קצת קשה לספר על ספר בלי לחשוף מתוכנו ומהרעיון שעומד מאחוריו
אבל אני באמת אשתדל לא להרוס לכם, כי את הספר הזה באמת כדאי לכם לקרוא
אחד הדברים שהכי נהניתי מהם זה העברית בספר
השפה קולחת ונעימה מאוד לקריאה
ואני כותבת את זה בעיקר בגלל שבשנים האחרונות יוצאים ספרים של סופרים ישראלים או תרגומים שהעברית שם פשוט איבדה כל קשר למציאות
זו אגב אחת מהסיבות שבגינן אני קונה ספרים באנגלית, אם העברית לא נראית לי באנגלית לרוב זה יותר טוב
ותאמינו לי שאני מעדיפה לקרוא בעברית
הנאה צרופה לקרוא עברית אמיתית כמו שצריך
הסיפור בספר סוחף, ואישית לא רציתי לעזוב את הספר
גם לא עזבתי, כאמור 3 שעות של קריאה מהנה
העלילה מעניינת ואין אף רגע של שיעמום בספר
ויש בו כמה משפטים שהם ממש פנינים שאפילו גרמו לי לצחוק (למרות שהספר נחשב מתח)
הדמות הראשית בסיפור, עו"ד, והעולם הזה מאוד זר לי באופן אישי
אז היה מאוד מעניין לקבל הצצה קטנה לעולם הזה.
שתמיד חשבתי אותו למשעמם ואפרורי משהו.
ועכשיו קצת ביקורת
החלק היחיד שלא התיישב לי בסיפור, זה היותו של העו"ד שהוא הדמות הראשית - בתור גיי.
לי אישית, אולי בגלל שיש לי היכרות עם העולם של הקהילה הלהט"ב
זה הרגיש שאם לא היה מצויין בספר, הוא בקלות היה יכול להיות סטרייט לכל דבר ועניין
עבורי זה היה דיי מורגש בכל אופן, ההתנהגות ה"לא הומואית" של הדמות הראשית
לא שיש משהו ספציפי שאפשר להצביע עליו אצל גייז' אבל יש ניואנסים קטנים שעושים את ההבדל ופה הם פשוט לא היו
בכל מקרה זה לא פוגם כהוא זה מההנאה בקריאת הספר, כי ההתמקדות היא לא בזה אלא בעניין אחר
יש התמקדות בעלילה ובדברים שקורים והרבה פחות בדמויות
משהו שלא תמיד רואים בספרים, שהדמות הראשית היא לא דמות כל כך בולטת
למעשה זה נראה שכל הדמויות בסיפור שם בשביל להעצים את העלילה
אני הרגשתי מחסור ברגש, של הדמות הראשית, וגם של הדמות המשנית הדומיננטית
לי בתור קוראת היה קשה להזדהות איתן
זה הרגיש לי כאילו הפעולות שלהן הן על אוטומט
זה בא לידי ביטוי גם בדמויות הנוספות בסיפור, אבל הסיפור לא מתמקד בהן
אני חושבת שבכל ספר שאנחנו קוראים יש לנו איזשהי הזדהות עם הדמויות
הבנה של המצוקות שלהן, הרגשות שלהן, הפחדים שלהן, הצרכים שלהן
וזה משהו שהיה חסר לי לאורך כל העלילה
כי הדברים האלה לא היו שם, לא עבורי לפחות
ונסיים בכמה ממתקים מהספר:
"ואז נזכרתי שמישהו רוצה להרוג אותי, ושאקדח זמין זה בטח רעיון טוב. התחלתי את הנהיגה לעט ובזהירות לכיוון המשרד. הדלקתי את הרדיו דיסק. אייל גולן מארבעה כיוונים. מי שמאמין לא מפחד"
(עמוד 48)
"מעט מאוד אנשים בציבור הרחב שמעו את השם הזה, אבל מי שהבין משהו היה מתחלחל רק מעצם הזכרת השם. הוא היה מין לורד וולדמורט כזה. נמנעת מלהכיר את השם הזה אלא אם כן היית באמת צריך."
(עמוד 78)
"גם כאן פעל הכלל האוניברסלי לפיו כל 'יפה' היא המכוערת בכיתה, כל 'שלוה' היא היפראקטיבית, 'חדוה' ו'שמחה' הן דיכאוניות על סף התאבדות, ועל כל 'ברכה' שרויה קללת עולם"
(עמוד 89)
"הצצתי על מלוא היקפה של ממלכי האדירה, הננסית, ונשמתי מלוא ראותייי את אווירו של הגליל. היה במקום משהו קסום. טוב, לעשרים וארבע שעות אולי, מקסימום בנופש עם דייט רומנטי. לא לגור כאן, חלילה. בטח לא חודשיים. שלושה ימים אני לא אשרוד כאן. אם הגורביצ'ים לא יירו בי, אני אירה בעצמי מרוב שיעמום"
(עמוד 113)
"הרגשתי כמו נידון למוות היושב על הכיסא החשמלי ולפתע אירעה הפסקת חשמל. מצד אחד די ברור שהחשמל יחודש מתישהו. מצד שני, זה לא הולך לקרות בדקה הקרובה"
(עמוד 164)
לסיכום + המלצה,
לא קל לכתוב ביקורת על ספר של מישהו שאתם מכירים (ויכול בהחלט לקרוא את מה שכתבתי כאן)
זה הספר הראשון של גל אמיר שאני קוראת
בדר"כ אני לא קוראת ספרי מתח, הפעם הסתקרנתי - הסקרנות משתלמת
הספר כתוב טוב, העלילה מעניינת, ועצם זה שלא עזבתי אותו באמצע (ולו כדי ללכת לישון) כבר אומר הרבה
בהחלט ספר ששווה להוסיף לספרייה שלכם (אם יש לכם אחת כזאת)
הוא בהחלט קנה לו מקום בספרייה שלי
תגובת שרשרת | גל אמיר
205 עמודים
הוצאת סלע