רוב אזרחי ישראל לא מודעים לזה שקיימת שביתה בדואר ישראל

פשוט מהסיבה הפשוטה כי השביתה לא נוגעת להם

או בגלל שהם לא עובדים בדואר

או שהם לא נמצאים ברשימת היישובים בהם מתקיימת השביתה

יישובי הפריפריה בשבילכם

יש פריפריה בצפון, יש פריפריה בדרום ותתפלאו גם יש פריפריה במרכז

המושב שאני גרה בו, וגם המושבים הסמוכים הם חלק מתמשך מהאפלייה שיצר במו ידיו ועד העובדים של דואר ישראל

אמנם אנחנו לא בקצה הצפוני או הדרומי של המדינה

הפריפריה שלי היא 20 דקות מכל עיר בגוש-דן, 30 דקות מירושלים, 10 דקות מנתב"ג ומודיעין ויריקה מכבישים 1 ו-6

ועדיין שבועיים אין דואר, לא יוצא ולא בא

לא רק שליישובים שלהם יש דואר נע (כי אין ולו סניף דואר אחד ביישוב) שמגיע רק פעם ביום

והדואר ברגיל לא מגיע בימי שישי וגם לא בערבי חג

גם לא נתנו לנו אלטרנטיבה אחרת, לקחת את דברי הדואר שאנחנו מחכים להם

אם זה מכתבים, הודעות מהבנק, צווים, תשלומים שצריך לשלם, משכורות, חומרים מהאוניברסיטה, קנסות וכו'

כמיליון איש שגרים ביישובי הפריפריה (מושבים וקיבוצים) לא מקבלים דואר

ואת אף אחד במדינה זה לא מעניין

וכולם שמים עלינו ז** אחד גדול

ולא אין אלטרנטיבה אחרת מלבד דואר ישראל

ולא זה לא משנה אם אני חושבת שהשביתה מוצדקת או לא

מה שמפריע לי זו האפלייה

האפלייה שעובדי דואר ישראל בחרו לעשות בין אנשים שגרים ביישובים אליהם מגיע דואר נע לבין כל יתר המדינה

אנחנו לא מבקשים יחס מיוחד, אנחנו כן רוצים שהשירות הבסיסי הזה של דואר שצריך להגיע אלינו פשוט יגיע

אם השביתה הזאת הייתה כוללת על כל יישובי מדינת ישראל לא הייתי אומרת מילה

אבל מה שמפריע לי זו האפליה, וכן שלא נותנים לי שום אלטרנטיבה אחרת לקבל את השירות הבסיסי הזה

לא לי ולא לאף אחד מהאנשים שחיים ביישובים בהם בשבועיים האחרונים לא מגיע דואר

זו תעודת עניות לדואר ישראל! וכן אני מאשימה את הועד עובדים של דואר ישראל כי הם בחרו בדרך הזאת, הם בחרו לעשות אפליה!

וסתם לידע כללי האפליה שדואר ישראל יוצרים בין אנשים שגרים ביישובים מסויימים לבין אנשים שגרים ביישובים אחרים

היא בגדר עבירה על החוק במדינת ישראל

בחיי שלא מפריע לי שישבתו

בכייף שישביתו את כל המדינה אם הם רוצים

שיערבו את ההסתדרות כמו שהם אמרו שהם יעשו אחרי שבועיים - אבל לא שמעתי בשום מקום בחדשות שהיום (ראשון) בבוקר יש שביתה איפשהו

אבל האפלייה הזאת לא מקובלת עלי

למה מי שגר בעיר מקבל דואר ושירותי דואר בלי בעיה ואני שאני גרה במושב, ועוד אנשים כמוני, לא מקבלים את השירות הבסיסי הזה של קבלת דואר?

מה צריך לעשות כדי שאנשים יתעוררו במדינה שלנו? לעבור לדואר יונים?

(חבל שיונים לא יכולות להעביר חבילות)

 חברת סופרבוס היא חברה הנותנת שירותי תחבורה ציבורית באזור מודיעין, לוד ורמלה. בתור תושבת של האזור יוצא לי להשתמש באופן יומיומי בשירותיה של חברה זו.

לאחרונה חברת סופרבוס החליטה לעשות שינויים על דעת עצמה בשעות של הקווים.
בתאריך 21-7-2013 חברת האוטובוסים סופרבוס החליטה לשנות את זמני הנסיעות של כל הקווים שנוסעים מבני ברק למודיעין עילית לטובת שירותי הסעות מיוחדים לתושבי העיר החרדים שגרים במודיעין עילית.

שינוי זה בוצע מבלי לעדכן את הנוסעים המשתמשים בקווי התחבורה הציבורית של חברת סופרבוס למעט תושבי מודיעין עילית.
חברת סופרבוס משתמשת בחברת קבלן על מנת להחליף את הקווים אותם לקחה לטובת שירותי ההסעות המיוחדים לתושבי מודיעין עילית אולם אם נוסע רוצה לעלות על אחד מהקווים האלה שאמור להחליף קו רגיל של חברת סופרבוס, והוא אינו יורד במודיעין עילית, הוא לא יכול לנסוע בקו - היות והתשלום נעשה אך ורק במודיעין עילית.

העניין נבדק גם מול שירות הלקוחות של חברת סופרבוס ונציגת השירות אישרה לי את הדבר, שכן זו חברה קבלנית, וכרטיסן עולה במודיעין עילית בלבד לגבות תשלום, כך שרק מי שנוסע למודיעין עילית יכול בעצם לעלות על הקו, ומי שיורד ביתר התחנות שבדרך כמו צומת גמזו, מתקן אדם, שילת וכו' לא יכול לעלות על הקו על אף שבאתר החברה מצויין שהקו המסויים עוצר בתחנות אלה (זה תופס על כל הקווים של חברת הקבלן שלקחה חברת סופרבוס כדי שיחליפו את האוטובוסים המקוריים שלה).

כשהתקשרתי למוקד השירות לברר את הנושא, הנציגה אמרה לי שאין שעה קבועה לקווים שעושה החברה הקבלנית.

בתור דוגמא אתמול (23-7) גיליתי שקו 230 (אחד משני הקווים בהם אני משתמשת) בין השעות 17:00 ל18:00 יש שירות רק של חברת הקבלן, מה שאומר שאינני יכולה להשתמש בשירות של הקו. היום בבוקר (24-7) התקשרתי כדי לבדוק איזה קווים יהיו בין שעה 17:00 ל18:00 (אלה השעות שאני יוצאת מהעבודה) והנציגה אמרה לי שהיא לא יכולה להגיד לי כי היא לא יודעת.
איך אני ולמעשה כל בן אדם אחר אמור לתכנן את חייו וסדר יומו שהוא לא יודע אם הוא יוכל או לא יוכל לנסוע באוטובוס לביתו או עיסוקיו האחרים?

יש לא מעט אנשים שהם אינם תושבי מודיעין עילית שנוסעים בקווים האלה, והם נקלעים למצב בו הם לא יכולים להגיע לעבודתם בזמן, או מאחרים להגיע ליעדם בין אם זה ביתם או עבודה נוספת או לימודים, או לעיסוקים האחרים שלהם. מדובר באנשים עובדים למחייתם שזקוקים לתחבורה הציבורית ולא יכולים להרשות לעצמם להחזיק רכב. זה גורם לכך שאנו למעשה תלויים בתחבורה הציבורית שמספקת חברת סופרבוס

אינני חושבת שזה הגיוני שחברת תחבורה ציבורית תשנה את שעות הקווים אותם היא מפעילה ללא הודעה מראש לנוסעים. פרסום באתר האינטרנט לא מספיק שכן אף אחד לא מעלה על דעתו שחברה תחליט פתאום לשנות את השעות של הקווים שלה.
בטח ובטח לא להתקשר כל יום למוקד שירות הלקוחות כדי לברר אם האוטובוס שאני צריכה לקחת, באמת יעבור בתחנה בה אני יורדת או לא. 
התחנות צריכות להיות קבועות הקווים אמורים להיות קבועים ובשעות קבועות ולא להשתנות חדשות לבקרים.

השינויים הנ"ל התחילו ביום ראשון 21-7-2013 ואמורים להימשך כך 3 שבועות!
נוצר פה למעשה מצב של אפליה, נוסעים שלא יורדים במודיעין עילית לא יכולים לנסוע באוטובוסים של החברה הקבלנית שמחליפה את האוטובוסים של חברת סופרבוס.
מי שנפגע פה אלה האנשים היצרניים, העובדים, משלמי המיסים.
בעוד רוב תושבי מודיעין עילית הם אנשים שחיים על קצבאות למחייתם.

השינויים שחברת סופרבוס מבצעת בקוויה והשירותים שהיא מציעה הם עבירה על חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, תשס"א – 2000.

~~~~~ובינתיים העולם שותק~~~~~

זה מה שקורה בישראל שנת 2013, מדינה שמתיימרת להיות מדינה דמוקרטית ולהתייחס לכל אזרחיה כשווי זכויות

השבוע התפרסמה כתבה באחד העיתונים על היעדרותן של נשים ממקצועות הייטק

אפשר לומר שהתופעה הזאת נפוצה בעיקר בישראל

אפשר למנות לתופעה הזאת מספר סיבות (לא בהכרח לפי הסדר הנ"ל):

1. חינוך

בישראל לא מחנכים בנות לכיוון טכנולוגי

גם אם תיכנסו לפקולטות למדעים מדוייקים והנדסה, תמצאו רוב של גברים על פני הנשים

זו עובדה מוכחת בשטח, לא איזו המצאה.

וזה לא שנשים לא יכולות ללמוד את התחומים האלה, פשוט אף אחד לא מכוון אותם לתחום הזה

גם רוב הנשים ששירתו איתי בצבא (ביחידה טכנולוגית) לא המשיכו במקצוע אותו רכשו בצבא, ולא התפתחו איתו, אלא הלכו לכיוון אחר לגמרי.

2. סדר עדיפויות בחיים

תחום ההייטק הוא תחום שיש לו דרישות גבוהות.

זה אומר במילים אחרות, לא מעט שעות עבודה

נשים בשלב מסויים או שהן רוצות שיהיו להן חיים עשירים יותר (ולא רק עבודה)

או שהן מביאות ילדים והן באמת רוצות לגדל אותם ולא שאיזו גננת ו/או מטפלת ו/או סבתא תעשה את זה במקומן

זו התפשרות, אין מה לעשות - לא כל החברות ידידותיות לאמהות ו/או הורים בכלל

ותחום ההייטק מאוד תובעני מבחינת שעות עבודה (יעדים, פרוייקטים וכו' וכו')

3. שוביניזם

אין מה לעשות בישראל השובינזם בתחום הזה עדיין שולט

אמנם לא בכל מקצועות ההייטק. למרות שגם במקצועות שרואים בהם יותר נשים, עדיין ברוב המקרים יש רוב גברי. אם כי לא תמיד הוא כל כך בולט.

נשים אפשר למצוא לא מעט במקצועות התמיכה למיניהם (שזה סוג של שירות לקוחות לכל דבר ועניין), ובבדיקות תוכנה (מה שאנחנו קוראים לו QA)

תחום הפיתוח יחסית ידידותי לנשים, אבל עדיין יש בו רוב גברי

והתחום שבו מוצאים הכי פחות נשים זה תחום ה-IT - ואם להיות ספציפיים כל מה שקשור לתשתיות מחשוב (תקשורת, שרתים, מחשבים אישיים/ניידים ואבטחת מידע).

אגב, בכוונה אני אומרת מקצועות ההייטק, כי זה שבן אדם מחזיק במקצוע הייטקיסטי לא אומר בהכרח שהוא עובד בחברת הייטק.

בישראל, יש לא מעט מקרים בהם אישה וגבר באותו המקצוע לא ירוויחו את אותה המשכורת

בישראל מעסיקים מסויימים יעדיפו גבר בתפקיד על פני אישה (למרות שהם לא יגידו את זה בריש גלי כי אסור)

בישראל מעסיק לא יציע לגבר לעבוד במשרה חלקית, אבל לנשים כן

בישראל שאישה מגיעה לראיון עבודה בתחום המקצועי שלה, מגיעה פתאום לראיון בתחום התמיכה - כי המעסיק חושב שרק בזה נשים טובות, וזה שיש לך לא מעט שנות ניסיון לא משנה לו בכלל

בישראל, מעסיקים מרשים לעצמם לשאול אישה אם היא במערכת יחסים ו/או נשואה ו/או יש לה ילדים ו/או אם היא מתכננת ילדים בקרוב, בעוד גבר לא ישאל שאלות מהסוג הזה.

לכן ברוב התחומים רואים יותר מנהלים מאשר מנהלות

ורואים יותר גברים מאשר נשים

ועד שהתפיסה הזאת לא תשתנה

שגברים ונשים שווים לכל דבר ועניין

הוא יישאר כך

לא הוגן בעליל