יוצאת עם מישהו

נכנסים לרכב שלו

פתאום הוא מקבל הודעה בוואטסאפ

הוא עונה לה, כשאני רואה מה הוא כותב

רואה שהוא גם קורא לה מאמי

שואלת מי זו

הוא עונה מישהי שהיה לי איתה קטע מזמן

בחיי

קודם כל לא לעניין לענות להודעות בוואטסאפ שאתה איתי

שנית, אם זו לא אמא שלך, או אחותך אין לך מה לענות

שלישית, לענות להודעות של מישהי שהיה לך קטע איתה ועוד להגיד לי את זה?

באמת אתה חושב שהייתי צריכה לדעת את זה?

דאגתי להשאיר אותו חם כל הנסיעה (לא שהוא היה שה תמים כל כך...)

וכשהגענו לבית שלי הוא לא רצה לבוא אז הוא נשאר עם זה...

יום אחר כך הוא אמר לי שהנסיעה הייתה מהנה, אבל הדרך לבית שלו ככה ממש לא

כשאמרתי לו שיבוא ללמוד אצלי, הוא אמר לא הוא ישב וילמד בשקט בבית

כששאלתי אותו בסופו של יום בערב אם הוא סיים לעשות את העבודה בהתנהגות ארגונית

הוא אמר לי שלא, ושכל הזמן מפריעים לו

כמה צפוי זה היה

לפעמים כשאני מדברת איתו זה נראה כאילו הוא שם מקלות בגלגלים של עצמו

הסביבה שבה הוא חי לא מאפשרת לו להתקדם, לא מעודדת אותו ללמוד

בגלל זה כבר שנים הוא תקוע באותו המקום באותה העבודה באותה שחיקה יומיומית

המעט דברים קטנים שהוא עושה בשביל עצמו, הם ממש מינוריים והם יותר כדי לא להיות בבית

שיהיו לו את הכמה שעות לבד שהוא לא בבית לא בעבודה עושה משהו שכייף לו לעשות

הלימודים, בשיעורים הוא נהנה

אבל כשהוא מדבר איתי הוא אומר שאין לו כוח גם לזה ואם זה לא היה הכרחי הוא לא היה לומד

לפעמים אני תוהה עד כמה פתאטי הוא יכול להיות

למשל בתוכנית רדיו שלו, שחבר שלו עושה לו את כל הפלייליסט

איתי כל פעם הוא רב על הפלייליסט, שינה לי שירים ושם דברים לא קשורים

ועכשיו חבר שלו עושה לו את הפלייליסט הוא מחליט  על כל השירים, המוזיקה בסדר עד משעממת

אחרי הכל כמה פעמים אפשר לשמוע את אותו סגנון מוזיקלי ברצף?

ורואים את זה ברייטינג של התוכנית שלא ממריא לשומקום

הבחור התחיל לספר סיפורים על בעיות זוגיות של אנשים בתוכנית

מנהלי התחנה רוצים שהוא יעשה תוכנית דיבורים סטייל מה שעשה פעם יוסי סייאס

קודם כל יוסי סייאס יש רק אחד, ושנית הפורמט הזה לא ממש עובד היום

אחרי אחת הפעמים שהוא הקריא עוד סיפור, שאלתי אותו "נכון שאתה ממציא את כל הסיפורים האלה ואף אחד לא באמת כותב לכם?"

הוא אמר לי שכן, אפילו שהם פירסמו כתובת מייל שאנשים יכולים לשלוח לשם מיילים ואפילו שאפשר להתקשר אליהם בזמן השידור - והם גם אומרים ומבקשים שיכתבו או יתקשרו

אף אחד לא פונה, אף אחד לא מתקשר, אף אחד לא מספר שומדבר

אפילו הד"שים שהיו בהתחלה כבר ירדו כמעט לאפס

במקום שזו תהיה תוכנית שלו שבה הוא מדבר ומגיש את עיקר התוכנית

מי שמדבר רוב הזמן זה חבר שלו, שאומר דברים על השירים

לפעמים זה מעניין ולפעמים לא

וזהו

מעניין אם חבר שלו ימשיך לבוא לתוכנית איתו אחרי שאשתו תלד את הילד השלישי שלהם

לפעמים קצת מפריע לי

שאני לא מקבלת ממנו את אותה תמיכה שאני נותנת לו

נכון שאני בוחרת לתת, או כמו שכמה אנשים כתבו לי, שאני משקיעה בו הרבה מהזמן שלי

או שלפעמים הוא מעצבן אותי בכוונה

כדי לראות את התגובה שלי

אני לא מבינה אנשים כמוהו

לא בגלל היחסים בינו לביני באופן ספציפי

אלא את ההתנהגות הכללית

של להיות תקוע בלופ שבו לא טוב לך, לא ברמה האישית, לא ברמה התעסוקתית

להתלונן על זה, אבל לא לעשות שומדבר כדי לשנות את המצב

כאילו שהמצב ישתנה לבד (אולי כן ואולי לא אבל לרוב זה לא משתנה לבד)

ומי שלא בוחר את הדרך שלו

א. נתקע במקום

ב. אחרים מחליטים בשבילו מה יהיה

בגלל זה הוא נמצא במקום שבו הוא נמצא בחיים

והוא מסרב לראות כל דבר אחר, מסרב להתאמץ כדי לשנות, אפילו לדעתי גם מפחד לשנות

באחת הפעמים שיצא לי לשבת עם הבחור ודיברנו על מערכות יחסים מהעבר

הוא הזכיר את זה שהייתה לו מערכת יחסים נוראית שהוא הגיע למצב שבו הוא לא רוצה להיות בכלל עם אישה

זה השאיר לו כזאת טראומה, שהוא לא רואה את עצמו במערכת יחסים

מעלה לי את התהייה למה הוא יזם את מה שהוא יזם ביננו

מי שלא רוצה מערכת יחסים לא יוזם דברים עם מישהי

גברים טובים בלדבר על דברים כאלה, הם קצת פחות טובים בחלק של הביצוע בדרך כלל

(או במילים אחרות אני לא מכירה הרבה גברים שבחרו להישאר לבד והתמידו בזה לאורך זמן, כולם מחפשים להיות בזוגיות).

כמובן שיצא לי להזכיר גם אנשים שאני יצאתי איתם

ויצא שהזכרתי את המרצה שיצאתי איתו (מזמן)

ואז הבחור אמר שהוא לא רוצה להישאר אצלי בתור זיכרון גרוע

וניסיתי להסביר לו שגם מה שהיה לי אז עם המרצה, לא נשאר לי בראש בתור זיכרון רע

זה פשוט לא התאים באותו רגע, והאמת שנשארנו בקשר עוד כמה שנים אחר כך

וגם עכשיו יוצא שאנחנו מדברים פעם בשנה

והוא שואל אותי למה עוד לא התחתנתי והבאתי 10 ילדים

ואני אומרת לו ש-10 זה יותר מדיי

וטוב הוא טיפוס מאוד ציני כזה

והוא גם מכיר את אותי הקודמת

זו שרוצה להיות במערכת יחסים זוגית (הוא אפילו יודע איך זה להיות איתי באחת כזאת)

ולא את אותי הנוכחית שדיי מתרחקת מדברים מהסוג הזה

לא שאני לא יוצאת עם גברים

אני חושבת שככל שאנחנו מתבגרים גם ההיצע של מי שאנחנו יכולים להכיר קטן

וגם אנחנו יודעים בדיוק מה אנחנו לא רוצים ועל מה אנחנו לא מוכנים להתפשר

והאמת, שני האנשים היחידים שנשארו לי בראש בתור זיכרון גרוע

אחד אקס מיתולוגי - שכשהוא עזב הוא פשוט נעלם לי ואפילו לא אמר מילה

ממצב של "אני רוצה שנגור ביחד" ולי לא התאים לבוא ולחיות על חשבונו כי לא בדיוק עבדתי באותה תקופה

ל"אני לא רוצה שתתקשרי אלי או תדברי איתי בחיים שלך"

ופוף הבן אדם התאדה לו מהחיים שלי

ומישהו אחר שיצאתי איתו לפני כמה שנים ששיקר לי, על כל דבר כמעט

ושעליתי על השקרים שלו, פשוט העפתי אותו מהחיים שלי

אני לא סובלת שמשקרים לי

זה היה מעצבן ומרתיח

אני באמת לא ציפיתי מבן אדם שיבוא וישקר לי ככה במצח נחושה

אבל אנשים אחרים

חלקם אפילו נשארו בחוג החברים שלי ומדיי פעם אנחנו מדברים

יש כאלה שסתם נמצאים אצלי בפייסבוק, ומדיי פעם יש לנו small talks

המערכות יחסים הקצרות שהיו לי איתם לא היו מלאות בריבים או חיכוכים

וגם הפרידות לא היו כאלה

פשוט לא מתאים וכל אחד הולך לדרכו

וזה בסדר ולגיטמי

זו לא חתונה קתולית

ואנחנו אנשים מבוגרים, לא צריך לעשות סרטים אחד לשניה

לא חייבים לסיים מערכת יחסים בפצוץ ולהשאיר טעם רע

הוא אמר לי שהוא רואה אותי בתור חברה טובה

מישהי שהוא יודע שהוא אוהב ומעריך

והוא לא רוצה שמה שיש ביננו ייגמר בפיצוץ

או שהוא יישאר אצלי בתור עוד זיכרון לא טוב

ושהוא לא רוצה לאבד אותי

כשיוצא לנו להיות יחד

זה פשוט כייף

וזה לא כבד

וזה נחמד

והשיחות שלנו זורמות

וכייף לשנינו לדבר אחד עם השניה

או להיות יחד

גם במעבר להגדרה של מה שידידים עושים

והוא זה שיוזם כל הזמן את המעבר

אז אני באמת לא מבינה את הקטע הזה

אומר משהו אחד רוצה באמת משהו אחר לגמרי