לאחרונה שמתי לב בפייסבוק על לא מעט הורים שמתלוננים על מחירי החוגים באחת מהערים הקרובות למקום מגוריי
במושב בו אני גרה ההורים התארגנו ודאגו שיהיו חוגים במחיר מוזל לילדיהם
כך יוצא שיש מגוון רחב מאוד של חוגים במחירים שווים לכל נפש 100-200 ש"ח לכל היותר
החלק המצחיק הוא שבשתיים מהערים הקרובות, אותם חוגים עם אותם מפעילים עולים הרבה יותר
בשתי הערים קרובות האלה עלות של חוג לילד היא בין 400 ל500 ש"ח בממוצע
בכל אחת מהן יש גם קונסרבטוריון שעלות הלימודים בו היא 1000 ש"ח לחודש
נפלתי כששמעתי את המחיר!
יש קונסרבטוריונים נוספים ב2 ערים קרובות אחרות שהעלות שם לחודש היא בסביבות 300 ש"ח
אבל היי, יש הורים שמוכנים לשלם 1000 ש"ח בחודש בשביל שהילד שלהם ילמד מוזיקה
אז למה לא לגבות סכום כזה? יש היום הורים שנותנים לילדים שלהם כל מה שהם רוצים לא משנה מה המחיר
השבוע אחד מידידי שגר באחת מהערים בהן יש קונסרבטוריון היקר סיפר לי שהבת שלו לומדת שם מוזיקה
העלות של השכרת הכלי היא 1000 ש"ח לשנה (שזה כמובן עדיף על פני לקנות כלי נגינה במיוחד אם לא ברור אם הילד/ילדה יתמידו בנגינה)
שאלתי אותו, היות ואני יודעת שמצבו הכלכלי לא מזהיר במיוחד, למה הוא שולח אותה דווקא לשם ולמה דווקא לחוג כ"כ יקר
הוא אמר הילדה רצתה - אז היא קיבלה
כאילו שאין בכלל מחשבה על זה שצריך להוציא כל כך הרבה כסף על חוג
אמרתי טוב, ואיך היא מנגנת? בהנחה שאם הורים משקיעים כל כך הרבה כסף בחוג לילדה לפחות יש תמורה להשקעה
אז הוא אמר לי שהיא מנגנת זוועה ואין לה שום חוש מוזיקלי
בעבר כבר כתבתי פה מה דעתי על לשלוח ילדים לחוגים במיוחד כשהמצב הכלכלי קשה ולא מאפשר הוצאות מהסוג הזה
חוג אחד, במחיר שפוי לחודש נגיד 300 ש"ח זה בסדר
אבל חוג שעולה 1000 ש"ח
ובנוסף יש לילדה חוג נוסף שעולה 500 ש"ח
חוץ מהילדה יש להם עוד 2 ילדים - וגם לכל אחד מהם יש 2 חוגים
לא יודעת, זה נשמע לי הוצאות לא הגיוניות ולא הכרחיות (להוציא בסביבות 3500 ש"ח על חוגים לילדים זה המון כסף!)
מה גם שאם בתור הורה אתה יודע שמוזיקה זה לא התחום החזק של הילד שלך, מן הסתם תעודד אותו להתפתח בתחומים בהם הוא טוב
אחרת זה סתם לזרוק את הכסף לפח
אני לא מבינה הורים שנותנים לילדים שלהם כל מה שהם רוצים
מה אם הילד שלכם מבקש דבר מה ואתם לא יכולים להרשות לעצמכם את זה כלכלית
תתנו לו בכל זאת?
איזה היגיון יש בזה?
אם הילד מבקש חוג יקר מאוד שההוצאות עליו מאוד גבוהות - עדיין תסכימו?
לא תחפשו אלטרנטיבות דומות במחירים זולים יותר בערים קרובות/מקומות אחרים?
(לפעמים במרחק של 10-15 דקות נסיעה יש אופציה נוספת במחיר שפוי)
רוב ההורים במושב בו אני גרה שולחים את הילדים שלהם ל2 חוגים בלבד
בכל זאת ברוב המשפחות יש יותר מילד אחד (בדרך כלל 2 או 3 ילדים)
אפילו שהמחיר הוא סביר מאוד (בין 100 ל200 ש"ח לחודש)
אם כי אני מודה שהחוגי מוזיקה יקרים יותר, זה עולה בסביבות 90-100 ש"ח לשיעור של שעה עגולה
(אבל זו שעה עגולה של שיעור פרטי, כאשר בקונסרבטוריון לומדים בקבוצות)
ההתאגדות של ההורים הייתה בכוונה, קודם כל על מנת שיתקיימו חוגים במושב עצמו
זה יותר קל שהילד יכול ללכת לחוג, מאשר שצריך להתארגן ולהסיע ולחכות ולהחזיר
וגם כדי שהמחיר יהיה סביר כך שכל משפחה תוכל להרשות לעצמה לפחות חוג לילד
החלק האירוני בסיפור עם אותו ידיד,
הוא משלם על חוגים לא מעט כסף במשך השנה
אבל בקיץ, הוא לא ישלח את הבת לקייטנה - כי זה יקר מדיי
(לשני הילדים הקטנים יותר יש קייטנה במסגרת של הבית ספר שלהם)
לא פלא שאותו ידיד שלי נמצא בבעיה כלכלית
והוא רק דוגמא למשפחות נוספות שמתנהגות בדיוק באותה צורה
כשאתה מוציא יותר ממה שאתה מכניס
כשאתה מוציא כסף על מותרות
ולמשפחה שנמצאת במצוקה כלכלית, חוגים זה סוג של מותרות
ותסלחו לי חוג שעולה 1000 ש"ח זה האמא של המותרות!
בהתנהלות כזאת אתה יוצר לעצמך בעיה כלכלית מתמדת
או שאתה מגדיל את ההכנסות או שאתה מוריד את ההוצאות
ולקחת הלוואה זה לא פתרון כי זה לא באמת מקטין אתה הוצאות רק מגדיל אותן
ואם לא מתכלכלים נכון המינוס יחזור בגדול
לפעמים אני תוהה על קנקנם של אנשים שחיים בצורה כזאת
במקרה יש לי כמה ידידים קרובים יותר או פחות שנמצאים כל אחד עם משפחתו הוא במצב של מצוקה כלכלית כזו או אחרת
מי גדולה יותר ומי פחות, הנסיבות לא משנות - כי התוצאה היא אחת במקרה של כולם
מינוס גדול, הבנק מתקשר ומחייב לקחת הלוואה, יש רגיעה לכמה זמן, והסבב חוזר על עצמו מחדש
ומדובר באנשים שתופסים מעצמם אנשים משכילים שטוענים שהם יודעים להתנהל כלכלית
הם חס וחלילה לא יפנו לבקש עזרה על מנת להתנהל יותר נכון - כי הם יודעים איך להתנהל
(או שיש להם אגו גדול מדיי בשביל להודות בכך שטעו והם לא יודעים להתנהל נכון)
כשאני שואלת אותם שאלות על ההוצאות המרובות על הילדים אני מקבלת תשובות בסגנון:
"כשיהיו לך ילדים אז תביני"
ו/או "אני נותן לילדים שלי כל מה שלא היה לי בילדות"
ו/או "אני לא חוסך על הילדים שלי"
ו/או "לילדים שלי מגיע כל מה שהם רוצים"
עם התנהלות כזאת עם הילדים אין פלא שמשפחות נכנסות למינוסים
שאלתי פעם חברה על העניין הזה כי במשפחה שלה ההתנהלות עם הילדים שלה אחרת
היא אמרה לי:
"ילדים זקוקים לאהבה שגרה ובטחון. לא צריך כסף בשביל זה.
אני רוצה ללמד אותם דרך ארץ.
בשביל משהו חדש, צריך לוותר על משהו קיים.
כדי לקבל צריך לדעת לתת למי שאין לו.
ככה זה עובד אצלי עם בגדים וצעצועים."
ההבדל בין המשפחה שלה (לדוגמא) למשפחות שמגדלות בנוסף ל2-3 ילדים גם מינוס והלוואות בבנק
הוא עצום!
לא רק בהתנהגות וההתנהלות הכלכלית
אלא גם בצורה בה הילדים מתייחסים להוריהם, משפחתם, לחברים, ולסביבה
ההתנהלות הכלכלית של לחיות ממינוס למינוס היא לא בריאה
אומרת אחת שהייתה באותו המצב כמעט עשור וזה עוד בלי ילדים
כאן אני יכולה להאשים רק את עצמי
ועובדה, למדתי להסתדר אחרת
ואתם קוראים פה אותי נחרדת מלהוציא 600 ש"ח על איפור + תסרוקת לחתונה של אחי
בדיוק בגלל הדברים האלה
למרות שביננו 600 ש"ח ממש לא יגרמו לי להגיע למינוס היום
גם לא כל הכסף שיוצא לי להוציא על החתונה וההכנות וכל המסביב
פשוט מצד אחד זו לא הוצאה הכרחית, מצד שני זה פעם ב... אז למה לא?
בעצם מה שמפריע לי הוא שלא התכוננתי להוצאות האלה (בעיקר לא חשבתי שזה כל כך יקר)
הפכתי להיות בן אדם מתוכנן בהוצאות
ומסתבר שזו הנוסחא להתנהל כלכלית
למרות שלפעמים יש הוצאות לא מתוכננות
אבל כשזה קורה פעם ב... לא נכנסים מזה למינוס
כשאתם במינוס, כל הוצאה לא מתוכננת היא מכה
אם זה טסט לאוטו ישן (שצריך להעביר)
אם זה מקרר/מכונת כביסה שהתקלקלו
ודברים דומים מהסוג הזה
יש הבדל תהומי בין להוציא את הכסף על דברים כאלה ולדעת שאני יכולה לחיות עם זה
לבין להוציא את הכסף (כי אין ברירה) ולדעת שהמינוס גדל מזה, ולתהות מתי הבנק (שוב) יתקשר
מתי אנשים יבינו שהתנהלות כלכלית נכונה תלויה אך ורק בהם?
בשוטף - לא להוציא יותר ממה שמכניסים
לא צריך להיות מדען גרעין בשביל להבין את זה
וזו לא משימה בלתי אפשרית
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
