לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה




מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוגוסט 2019    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

אחרי שבוע...


 

אז סיפרתי על המייל מריבלין לשני אנשים
לאמא שלי ולחבר טוב

החבר הטוב זה אותו אחד שאמר לי שלכל תפקיד בעבודה שלו אצטרך רישיון
לאחרונה בכלל יש דברים שהוא אומר שזה מרגיש לי כאילו הוא קיבל מכה חזקה בראש
באמת, ברמת המאוד מעצבן
בכל מקרה  הוא אחד האנשים הבודדים שיודע בדיוק מה שעבר עלי שם כל יום
הדבר היחיד שהוא לא שמע זה את ההקלטות של הצעקות שלהם עלי
וכשסיפרתי לו על המייל שקיבלתי מריבלין הוא אמר שזה מאוד נחמד מצידו לשלוח לי הצעה כזאת
ואני כאילו WTF?!?!?! מה נחמד מצידו? אתה רציני שאתה חושב שנחמד מבן אדם שצעק עלי ברמה היומיומית, שילם לי משכורת עלובה (לא קיבלתי משכורת כל כך נמוכה בחיים שלי מאז שהתחלתי לעבוד אחרי הצבא), לא שילם לי שעות נוספות, הפר את החוזה שלי, ניצל אותי, השפיל אותי ואתה חושב שזה נחמד מצידו שהוא שלח לי מייל כדי שאני אחזור לעבוד אצלו בפסח? מה עשיתי רע למישהו בחיים שאני צריכה לחזור לשם?
החיים זה לא רק כסף הבריאות הנפשית שלי חשובה יותר מזה
וחוץ מזה יש לי תוכניות

לרגע שכחתי שהבן אדם הזה הוא מהטיפוסים שנותנים לאחרים לנצל אותם
אם זה בעבודה שלו ואם זה המשפחה שלו ואפילו יש לו איזה חבר טוב שמנצל אותו
אבל היי הוא מאפשר את זה, הוא מודע לזה שמנצלים אותו
(שזה אגב אחד הדברים שאני לא אוהבת אצלו - שהוא נותן שינצלו אותו)
אז בעיה שלו, אני לא חייבת להתנהג כמוהו
כסף זה לא הדבר הכי חשוב בחיים יש דברים יותר חשובים

הוא כמובן ניסה לשכנע אותי אבל אז ישר אמרתי לו ששלחתי כבר תשובה שלילית (למרות שעוד לא עשיתי את זה) רק כדי לא לשמוע את החפירות שלו בנושא
זה שהוא נותן לאנשים אחרים לזיין אותו (תסלחו לי על הביטוי אבל לפעמים זה ממש ככה) ולנצל אותו, זה עניין שלו

התגובה של אמא שלי לעניין הזה הייתה דומה
מה לא שווה להרוויח קצת כסף
אז זה גם לא הרבה כסף וגם הבריאות הנפשית שלי חשובה יותר
ואמרתי לה גם למה שאני אבטל את התוכניות שלי לשבוע הזה בשביל לסבול?
אני לא אוכל לענות לטלפונים לראיונות עבודה או ללכת לראיונות בשביל זה?
לא עזבתי את הצינוק כדי לחזור לשם בגלל "בקשה לעזרה" שלהם
לקח לי חודשיים עבודה על עצמי כדי לצאת מהמצב הנפשי הלא בריא שהעבודה בצינוק הכניסה אותי
למה לכל הרוחות לחזור לזה
וגם נתתי לה את האנלוגיה שזה כמו להגיד לאישה מוכה לחזור לבעל המכה
אלימות זו אלימות, זה לא משנה אם היא מילולית או פיזית
ולדעתי זו המילולית אף יותר הרסנית מהפיזית כי היא משאירה צלקות בנפש

חוץ מזה שלא חוזרים על טעות פעמיים
מבחינתי זו הייתה טעות ללכת לעבוד שם מלכתחילה

השבוע הייתה איזו שיחה שאבא שלי היה נוכח בעניין עבודה
כי גיסי נמצא בעבודה שבה הוא מקבל עמלות על מכירות שהוא עושה
הוא התחיל לעבוד במקום ממש קצת לפני שאחותי ילדה ככה שלא יצא לו ממש למכור משהו
אבל על כל עסקה עתידית שהוא יעשה הוא יקבל אחוזים (יפים)
המעסיקים שלו היו ממש בסדר איתו, הוא היה לא מעט עם אחותי, הם פירגנו ודאגו ואפילו שלחו להם איזו מתנה להולדת הבן הבכור (לא כל מעסיק ייתן לבעל להיות עם אשתו אחרי לידה, במהלך החיפושים שלו במקום מסויים שקיבלו אותו כאשר הוא תיאר את המצב אמרו לו שאם אשתך יולדת יש לך יומיים חופש ואז אתה חייב לחזור לעבודה).
אבא שלי אמר שהמשכורת הבסיסית שלו היא כמו שהרווחתי בצינוק אבל הוא גם מקבל רכב חברה עם כל ההוצאות (שזה לבד יכול להיות משהו כמו 2000-3000 ש"ח חיסכון חודשי.
ואז אמרתי לו מה אתה חושב שאני לא הייתי אמורה לקבל עמלות על מכירות שעשיתי? ושילמו לי? לא שילמו לי
ומה לא הייתי עושה שעות נוספות על ימין ועל שמאל ולא ראיתי גרוש מזה?
לא הייתי אמורה לקבל העלאה במשכורת (היה מעוגן בחוזה) ולא קיבלתי?
הוא מבחינתו אמר לי שברגע שלא שילמו לי עמלות הייתי צריכה להפסיק למכור, אבל זה לא היה מוגדר כעמלות אלא כשירותים אקסטרה שלקוחות משלמים עליהם (לא מכירות כמו שמוכרים מוצר) וזה חלק אינטגרלי מהעבודה אני לא יכולתי לא לבצע את זה.
אותו עניין עם השעות נוספות שלא שילמו לי עליהן מעולם
ואמא שלי שהייתה יותר מעורבת בענייני העבודה שלי אז אמרה לו שאפילו כל אחד מהם קנה רכב חדש ויוקרתי אבל המציאו תירוצים למה לא לתת לי העלאה במשכורת.
והקטע שאבא שלי אמר לי שריבלין נראה כמו בן אדם ממש נחמד, אמרתי לו כן הוא בן אדם ממש נחמד הוא איש מכירות ואם אמא שלו הייתה חיה הוא היה מוכר אותה כדי למכור לך את מה שהוא רוצה.

אבא שלי לא יודע על ההצעה שריבלין שלח אלי, לא רציתי לספר לו על זה (וגם לא היה טעם כי החזרתי תשובה שלילית)
זה מאוד עיצבן אותי שהוא שלח לי את ה"בקשה לעזרה" עלק
ריבלין הוא לא אידיוט, אבל אני לא מבינה כמה בן אדם יכול להיות אטום כלפי בן אדם אחר (אלי)
כאילו שהוא לא הבין בכלל למה עזבתי אפילו שבשיחה האחרונה שהייתה לנו (כשהוא בא אלי) אמרתי לו כל מה שמפריע לי.

הפריע לי שחלק ממי שהגיבו לי אמרו לי שכן הייתי צריכה ללכת לעזור לריבלין
בטענה שזו הזדמנות להרוויח כסף להחזיר לעצמי קצת כבוד עצמי, לסכם שאני מוכנה לעבוד רק X שעות ושישלמו לי כך וכך - סיריאסלי? לחזור לאנשים שניצלו אותי והשפילו אותי ברמה היומיומית (שלא לדבר על מסכת השקרים שהם עשו כדי שאבוא לעבוד אצלם), ויותר מזה - הם לא קיימו את החוזה שחתמו איתי! מה יעזור אם אני אגיד שאני רוצה שישלמו לי X אם אחר כך הם עושים גם ככה רק מה שהם רוצים, החוזה שחתמתי עליו לא שווה את הנייר עליו הוא כתוב בכלל. ואיך בדיוק זה אמור להחזיר לי בטחון עצמי?
 
 אבל זה עוד ניחא
אתם קוראים אותי פה אתם לא חווים את מה שחוויתי כמו מי שמכיר אותי בעולם האמיתי (המשפחה שלי, חברים טובים), זה שאמא שלי וחבר טוב שלי הגיבו ככה זה היה עוד יותר מעצבן
אגב, לשניהם אמרתי ששלחתי לו תשובה שלילית עוד לפני ששלחתי אותה בכלל (כדי שלא שלא ינסו לשכנע אותי כן לקחת את זה)
אלה שני אנשים שמאוד קרובים אלי והם ראו אותי קורסת ונעלמת בתקופה שעבדתי בצינוק
מבן אדם שמח, שיוצא להיפגש עם חברים ומשפחה, בקושי יצאתי מהבית, hell אפילו לבית של ההורים שלי (שהוא במרחק 15 צעדים מהבית שלי) לא הייתי הולכת (חוץ מלארוחת שישי). הייתה תקופה שלא יצאתי יותר מחודש מהמושב.
הם ראו אותי נשברת, ראו איך הלימודים באותו סימסטר הולכים פייפן, שניהם שמעו כל מה שעובר עלי ברמה היומיומית, אמא שלי אפילו שמעה את הצעקות של ריבלין ואריאל עלי מהבית שלה.
הפכתי לצל של עצמי. 

אז לבוא ולהגיד לי להגיד כן להצעה של ריבלין אחרי כל מה שהיה
זה היה מאוד מכעיס, וכן זה סוג של חוצפה לדעתי זה שהוא פנה אלי אחרי כל מה שהיה.

אני בחיים לא אחזור למקום עבודה שהיה לי בו רע
לא סתם עזבתי את העבודה שם
אני גם בחיים לא נתקלתי ביחס כזה ממעסיקים.
אתם חושבים שזה לא מפריע? לא עובר יום שאני לא חושבת על זה שאני יכולה להגיע למקום שבו אולי גם יתייחסו אלי ככה, שיחשבו שזה בסדר לנצל עובד ולרמוס אותו ואת הכבוד שמגיע לו עד אפר
שזה בסדר לשקר לעובד כדי שיעשה מה שאתה רוצה

זה שסיימתי את זה איתם יפה ולא בפיצוצים, זה כי ככה העדפתי לסיים את זה.
אני מעדיפה לסיים דברים בצורה יפה.
זה לא אומר שאני חושבת שהם היו בסדר איתי - כי הם לא
וזה בטח ובטח לא אומר שאני ארצה לחזור לעבוד אצלם או להיות איתם בקשר - כי הם שרפו את עצמם מבחינתי בכל המובנים שאנשים יכולים לשרוף את עצמם אצלי.
זה לא רק כמעסיקים, זה כבני אדם, יותר מכל כבני אדם.
גם הבוסים הכי קשים שהיו לי לאורך שנות עבודתי, והיו לי בוסים קשים עם דרישות מפה ועד הודעה חדשה, מעולם לא התייחסו אלי בחוסר כבוד, מעולם לא השפילו אותי ורמסו אותי, מעולם לא שיקרו לי.
פה נשבר משהו שהוא לא רק בין עובד למעסיק, אלא גם בין אדם לאדם.

לא רוצה שום עסק עם אריאל וריבלין יותר
חברים שלי הם לא, חברים לא מתייחסים ככה אחד לשני
שניהם נצלנים אגוצנטריים שלא אכפת להם מאף אחד זולת עצמם
אני מאוד מקווה לא לשמוע מהם יותר בחיים שלי.

 

 

וגם כאן

 

נכתב על ידי , 17/4/2019 03:09   בקטגוריות הצינוק, המשפחה שלי, מעצבן!, שחרור קיטור  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של n_lee ב-23/4/2019 05:02
 



WTF?!?!?! או אין גבול לחוצפה?


 

האמת שחשבתי שאחרי שהתפטרתי אני אסיים עם הסיפורים על הצינוק
אבל כנראה ששום דבר באמת אף פעם לא נגמר כשמדובר באנשים האלה

אז חם חם מהתנור
במוצ"ש אני מקבלת מייל מריבלין בזו הלשון:

"היי,
מה שלומך?
האם תוכלי לעזור לי בחוה"מ פסח? אריאל לא יהיה.
אני מאוד יעריך זאת.
העבודה כמובן בתשלום."


עזבו את זה שהמשכורת לא שווה את זה.
וגם אין סיבה שאני אהרוס לעצמי את החג (מספיק אני צריכה לסבול את אמ"ג בערב חג)
יש לי דברים יותר חשובים לעשות עם הזמן שלי מאשר להיות שם (אני מחפשת עבודה, עוזרת לאחותי עם הקטנצ'יק, יש עבודות שאני צריכה לעבוד עליהן בלימודים ועוד ועוד).
לא סיפרתי להורים שלי כי הם עוד עלולים להגיד לי ללכת על זה - שזה כמובן הדבר האחרון שאני רוצה
אחרי שעוזבים מקום שהיה לכם כל כך רע בו אין שום סיבה בעולם לחזור למקום הזה
והיה לי רע שם, רע ברמות שלקח לי בעצמי אפילו זמן להבין כמה ועד כמה זה פגע בי
העבודה שם הייתה ההחלטה הכי גרועה שקיבלתי מאז... ובכן מאז התקופה שגרתי בבאר שבע ועשיתי כמה  החלטות גרועות שעד עכשיו משפיעות על החיים שלי

גם העבודה בצינוק הייתה התפשרות שהגיעה בגלל שחבר טוב אמר לי ללכת על זה בניגוד לאינסטינקטים שלי, כי מה כבר יכול לקרות (מסתבר שהרבה) ורק השבוע קיבלתי ממנו שטיפה על זה שאני לא מוכנה לקחת כל עבודה (כן כי בפעם הקודמת שהקשבתי לו והתפשרתי על משהו שלא רציתי היה ממש אחלה).
הוא גם אותו אחד שאמר לי שלכל התפקידים בעבודה שלו צריך רישיון נהיגה (ברור שלא) ואחר כך אמר לי שהוא אמר לי את זה כדי שאני אזרז את עניין הרישיון (אחד הדברים היותר מטומטמים שיצא לו להגיד לי, כי זה יצר בדיוק את התופעה ההפוכה).
וזה שהוא מוכן לעבוד בכל עבודה, גם בעבודה שלא מעניינת אותו, במקום שהוא לא אוהב זה עניין שלו.
שום משכורת בעולם לא שווה את הסבל שחוויתי .

לא רוצה לעבוד עם האנשים האלה יותר בשום אופן אף פעם גם לא בעד שום הון בעולם.
+ לא חוזרים על טעות פעמיים


רעיונות איך אני אמורה לענות להצעה ה"מפתה" של ריבלין?

 

 

וגם כאן

נכתב על ידי , 6/4/2019 21:46   בקטגוריות הצינוק, אנשים מעצבנים, מעצבן!  
15 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של n_lee ב-10/4/2019 03:13
 



זה פשוט נראה הגיוני באותו רגע


 

 

עבר חודש מאז שעזבתי את העבודה בצינוק
מרגיש לי כאילו עבר הרבה יותר זמן
אולי בגלל שחלק ניכר מהזמן עבר לי בשינה
פייר, לא חשבתי שאצטרך כל כך הרבה זמן
אבל בכל פעם מחדש הגוף שלי שם לי pause
אני עייפה ברמות שלא הייתי שנים
וזה לא משנה באיזו שעה אני הולכת לישון

השבועיים הראשונים היו לי הכי קשים
אחר כך זה נעשה כבר יותר טוב, יחסית
אבל באופן כללי זה היה שינה וחוסר תפקוד משווע

בשבוע שעבר ריבלין התקשר אלי כדי לברר את פרטי חשבון הבנק שלי כדי להעביר לי את המשכורת
ואכן השבוע קיבלתי ממנו תלוש משכורת על הימים שעבדתי בהם בתחילת ינואר
אבל הוא שוב העביר לי את הסכום לבנק לא בתור משכורת אלא כהעברה בנקאית
מעצבן!

לפחות המעגל הזה נסגר
מקווה שלא אצטרך להיות בקשר איתם יותר לעולם

הרבה מאוד דברים מתעכבים
העניין של הרישיון
לא בגלל דברים שתלויים בי בכלל
אולי כל עכבה היא לטובה?
אני עדיין לא מרגישה כמו עצמי
ייתכן שהעבודה בצינוק השפיעה עלי כל כך לרעה?

עוד מעט מתחיל סימסטר חדש בלימודים
אין לי כוח אליו
עם הלשון בחוץ סיימתי את הסימסטר הקודם
היו 2 גורמים שגרמו לסימסטר הזה להיות גרוע
העבודה וההשפעות של זה עלי
וזה שחצי סימסטר למדתי עם מרצה גרועה ברמות
שבאחד השיעורים היא לימדה חומר שלמדתי בקורס אחר - אבל לא נכון
זה היה היום בו החלטתי לעבור למרצה אחר
אבל זה היה לרוץ סביב הזנב של עצמי כל הזמן
זה היה גרוע ביותר וחבל לי שלא שמתי לב לזה מוקדם יותר
עכשיו אני צריכה ללמוד את כל החומר מאפס

לקחתי 2 קורסים בסימסטר הבא
ויש לי גם את הקורס מהסימסטר הזה
ואני תוהה אם להשאיר את  זה במתכונת 2 קורסים או לדחות אחד מהם (או להחליף למשהו קצת יותר ידידותי)
מצד אחד לא רוצה לדחות, מצד שני לעשות 3 קורסים (כולם מתמטיים) יחד (טוב בזה שעשיתי בסימסטר חורף לפחות אני לא צריכה להגיש עבודות), זה לא בהכרח מתכון מוצלח

אני צריכה בקרוב להתחיל לחפש עבודה
הלחץ מגיע בעיקר מהכיוון של אמא שלי שלא מבינה למה צריך זמן כדי לנוח מהמקום הקודם
היא טוענת ש"הכל בראש" שזה לכשעצמו משפט מעצבן שמראה על חוסר חשיבה מוחלט ובריחה מלקחת אחריות על מצב כזה או אחר שקורה בחיים.
בעצם אף אחד אחר מהסביבה הקרובה לא יודע שאני לא עובדת
חוץ ממנה מי שקורא פה ו2 חברים טובים שלי

אני מתבאסת לרשום שעבדתי בצינוק, אבל אין לי ברירה אלא לציין את המקום הזה
כי אחרי תקופה ארוכה שלא עבדתי, כדאי שיהיה רשום משהו - במיוחד בהתחשב בכך שכן היה
אבל זה עדיין מבאס לרשום את זה

בכלל לחפש בימינו עבודה זה לא כייף
התחרות גבוהה היצע המשרות נמוך יחסית
ובאופן כללי זה עניין דיי מתיש ולא נחמד בעליל

אתמול בלילה חשבתי על העניין הזה, מה שאמא שלי ביקשה ממני
ספק ביקשה ספק דרשה
העניין של לא להגיד לאבא שלי שהתפטרתי מהצינוק
לא להגיד לו זה דבר אחד, הוא לא נמצא הרבה בבית ובאמת לא שם לב
אבל זה דורש ממני להסתיר את זה גם מאנשים אחרים
לאחותי, לאחי ולגיסתי (גיסי לא ממש מראה התעניינות בחיים של אחרים)
ובעצם אתמול נפל לי האסימון כמה מה שהיא אמרה לי הוא לא בסדר כי אני בעצם צריכה להסתיר את זה מכל כך הרבה אנשים (ואם שואלים אותי איך בעבודה מה אני אמורה לעשות? לשקר?)
אולי אמא שלי היא בן אדם שהיה מוכן לסלוח לאחותה (אמ"ג) על כל השנים של ההסתרות וזה שהיא סחטה כספים מאבא שלה (סבא שלי ז"ל) ואם אמא שלי הייתה מבקשת ממנו משהו בדיוק אין כסף וכו'.
אבל רוב האנשים לא סולחים על התנהגות כזאת.
ואני הגעתי למסקנה שאני לא מוכנה להקריב את המערכות יחסים שיש לי עם אחותי, אחי וגיסתי רק בשביל הנוחות של אמא שלי
וגם אבא שלי יידע בסופו של דבר
כי עד עכשיו לא חיפשתי עבודה הייתי בבית, אבל אני בשלב לקראת התחלת חיפושים, אז מה הוא לא יידע? אני צריכה להמציא שקרים כדי שיהיה לאמא שלי נוח שהוא לא יידע?

באופן כללי אני חושבת שמה שאמא שלי ביקשה ממני לעשות - להסתיר את העניין הזה מאבא שלי ולכולם בהתאמה זה מחשבה אגואיסטית (במילים אחרות היא פשוט אמרה לי לשקר לכולם)
כשבאתי ודיברתי איתה על זה היא אמרה לי מה פתאום לא אמרתי לך דבר כזה
ואת בסופו של דבר מחליטה מה לעשות
שזה נכון, אבל במצב בו הייתי לפני חודש וקצת הראש שלי לא עבד כמו שבדרך כלל
לא הייתי עצמי, הייתי במצוקה, אחרי חודשים של מועקה בצינוק
לא חשבתי בהיגיון והאמת שעכשיו בדיעבד אני מבינה כמה לא נכון זה היה להסכים עם זה
הנימוקים שלה, הסיבות ההתמודדויות עם הפחדים של אבא שלי
זה פשוט נראה הגיוני באותו רגע
אבל בעצם זה היה ממש ממש לא נכון ואני לא מבינה איך הסכמתי לזה
(מה לכל הרוחות עבר לי בראש?)

מפריע לי שהיא ניצלה נקודת חולשה שלי שהיא ידעה שהיא קיימת כדי להגיד לי לעשות דבר כזה
ואחר כך עוד להתנער מזה שהיא אמרה לי את הדברים שהיא אמרה בטענה שאני זו שמחליטה בסוף

אמא שלי טוענת שאבא שלי מתנהג כך בגלל שהוא בן לניצולי שואה
אני לא חושבת ככה, עובדה שהיא לא יצאה ככה
עובדה שאחותו (דודה שלי) גם לא כזאת
לכל בן אדם יש את השריטות שלו, וזו השריטה של אבא שלי
כשאחי היה בחופשת לידה עם גיסתי (כולה שבועיים) הוא היה בהיסטריה
אם מישהו מוציא ימי מחלה הוא בהיסטריה ואומר לו שיפטרו אותו אם לא יחזור לעבוד
גיסי לא עבד כמה חודשים והוא היה בחרדות על
ועכשיו הוא גם בהיסטריה לגבי אחותי כי היא עצמאית ומה היא תעשה אחרי שהיא תלד
אבל שוב זה חרדות שלו, בעיות שלו
למה אני צריכה להסתיר דברים מאנשים בגלל שלאמא שלי לא נוח להתמודד עם ההתנהגויות והפחדים של אבא שלי בקשר לזה?
 
שתתמודד
זו לא בעיה שלי אם יש לה בעיות עם ההתנהגות של אבא  שלי
שתשלח אותו לפסיכולוג או שתתעלם מהחפירות שלו בנושא
 
אני עכשיו צריכה להתמודד עם הסיטואציה שאליה היא הכניסה אותי
שבעצם כולם חשבו שאני עדיין עובדת כשאני בעצם כבר חודש לא

 

 

וגם כאן

נכתב על ידי , 13/2/2019 15:16   בקטגוריות אנשים מעצבנים, ההורים שלי, החיים במושב, המשפחה שלי, הצינוק  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של n_lee ב-15/2/2019 02:45
 




דפים:  
Avatarכינוי: 

בת: 43




הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , סטודנטים , 30 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לn_lee אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על n_lee ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)