לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה




מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוגוסט 2019    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

הזמן הכי ארוך והזמן הכי קצר


 

הזמן הכי ארוך

כשסיימתי לעבוד בצינור אי שם בינואר
לא חשבתי לעצמי שהעניינים יתגלגלו כפי שהם התגלגלו

קודם כל מהפן האישי, הריגשי הנפשי שלי
חשבתי לעצמי שאני אנוח חודש בבית
ובום
נתחיל לחפש עבודה בשיא הכוח

צחוק הגורל
כי גם אחרי חודש לא הייתי במצב של מסוגלות לזה
מכירים את זה שאתם נמצאים במקום, יודעים שרע לכם, אפילו רע מאוד, אבל לא יודעים מה תהיה ההשפעה של זה עליכם?
זה היה בדיוק זה

אני לא חושבת שאף מעסיק צריך להתנהג למי מהעובדים שלו כפי שהתנהגו אלי בצינוק
אבל החלק שהיה יותר פוגע, זה שהייתה לי היכרות עם ריבלין ואריאל מלפני כן
הם קראו לעצמם חברים שלי
והאמת שאני מאמינה שהם עדיין מגדירים את עצמם ככה
הם לא מבינים מה הם עשו לא בסדר
כשזה מגיע ממקום כזה, של אנשים שמכירים אתכם
אנשים שאתם חושבים שהם חברים/ידידים שלכם
זה יותר פוגע הרבה יותר פוגע
במיוחד היחס מאריאל

זה היה משפיל
זה היה מקטין
זה היה מאוד מאוד מאוד פוגע

זו הייתה גם עבודה שלא קידמה אותי כלכלית
למעשה כשסיימתי לעבוד שם הייתי במצב כלכלי יותר גרוע ממה שהיה שהתחלתי
ולהזכירכם התחלתי לעבוד שם אחרי שנתיים וחצי שלא עבדתי
התכלבתי לאורך כל התקופה שעבדתי שם
לעבוד לקבל משכורת, אבל לא לחיות, לא באמת

לא מזמן כשהייתה לי יום הולדת
הבן אדם הראשון שקיבלתי ממנו הודעת מזל טוב הייתה מאריאל
הוא אף פעם לא היה אומר לי מזל טוב ליום הולדת (ואנחנו מכירים כעשור)
טוב חוץ מכאשר עבדתי אצלם
וגם פה זו הייתה הודעת מזל טוב לקונית דרך הוואטסאפ
גם מריבלין קיבלתי הודעת מזל טוב דרך הפייסבוק

כבר עבדתי בלא מעט מקומות בחיים
היו לי בוסים קשים עם דרישות בשמיים
היו מקומות שעבדתי שעות על גבי שעות ולא היו לי חיים
אף פעם לא היה לי מצב כזה שבו עזבתי מקום עבודה
והרגשתי כאילו אני אחרי תאונה, אישית, ריגשית נפשית
הרגשתי ממש שבר כלי

אחרי שעברו קצת יותר מחודשיים וחזרתי לעצמי
התחלתי לחפש עבודה ואז קרה הבלאגן עם אחותי
האשפוז בבי"ח, הדיבורים שמשהו לא בסדר עם התינוק
הכנסה עצומה לסטרס של כל המעורבים בדבר
שבוע שחרור מהבית חולים ואז הלידה
קיסרי חירום
אישפוז ממושך בבית חולים
הילד שנולד פג (שבוע 36) במשקל 4 קילו (משעשע עד היום)
הבדיקות הרציניות שאחותי עשתה עוד כשהייתה בהריון הגיעו כבר אחרי שהיא ילדה
הכל היה תקין
התינוקי בסדר גמור
במעקב עד ספטמבר
מתפתח בהתאם לגילו (ולא כמו פג), ומתוקי כזה
כזה חייכן כייפי ומתפנק

ואז הגיעו החגים, זאת אומרת פסח
ואחריו יום השואה, יום הזיכרון, יום העצמאות
וכל עניין הגיוסים נכנס לסוג של הקפאה בזמן הזה

מודה שלקחתי לעצמי את הזמן
כי לחפש עבודה כשבקושי יש גיוסים זה כמו לטחון מים
זה נחמד שיש ראיונות טלפוניים, אבל אלה שהיו לא הובילו לשומדבר
הבטחתי לעצמי שאחרי היום הולדת שלי אני אכנס בזה בכוח
וככה באמת זה היה


הזמן הכי קצר

זה הזמן הכי קצר שלקח לי לחפש עבודה
זאת אומרת מהרגע שנכנסתי לזה ברצינות
והלכתי לכמה וכמה ראיונות בשבוע
עד לשלב שבו אמרו לי ברוכה הבאה לצוות
עברו בערך שבועיים
עברו עוד כמעט שבועיים עד שחתמתי את החוזה
והתחלת עבודה

5 ראיונות עבודה + מבחנים טכניים - לאותו מקום
סוף סוף תפקיד כמו שרציתי
סוף סוף לא חברה קטנה
סוף סוף מקום שאפשר ללמוד בו ולהתפתח בו מבחינה מקצועית
מקום שבו לא צריך להתחנן לתנאים נורמליים
כי זה לגיטימי לגמרי פשוט לקבל אותם
מקום שמטפח את העובדים שלו
מאפשר להם ללמוד ולהתמקצע


סוף סוף אפשר לנשום לרווחה....

 

 

וגם כאן....

 

 

 

 

נכתב על ידי , 12/7/2019 20:56   בקטגוריות אישי, חיפוש עבודה, יומן מובטל  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של n_lee ב-19/7/2019 09:55
 



יום העצמאות הזה


 

יום העצמאות הזה היה לא הכי משהו בעולם

קודם כל זה התחיל מפיצוץ שהיה בין ההורים שלי
אמא שלי צרחה כמו משוגעת על אבא שלי
קיללה אותו ואיחלה לו למות מסרטן ולמות בתאונת דרכים
אבא שלי ממש נפגע מזה
אפילו התקשר אלי באמצע הלילה (הוא היה בעבודה) כדי לספר לי על זה
הוא לא רצה לחזור הבייתה אחרי שהוא מסיים את העבודה בגלל הדברים שהיא אמרה לו

בכלל בתקופה האחרונה הפתיל שלה ממש קצר
והיא מתפוצצת על אבא שלי ועלי בתדירות דיי גבוהה
זה אגב לא משנה באיזה נושא

הפעם זה היה בנושא של אמ"ג
במקור שתיכננו את העל האש המסורתי שעושים ביום העצמאות
תיכננו שזה יהיה במתכונת מצומצמת רק אנחנו אחותי גיסי והאחיין ואמ"ג האנורקטית וסבתא שלי
באיזשהו שלב שבוע לפני גיסי הזמין גם את המשפחה שלו
זה האמת לא קורה הרבה המפגשים המשפחתיים האלה
בעיקר כי ההורים שלי (אמא שלי אם לדייק) נכוו מהחוסר קשר שיש בינם לבין המשפחה של גיסתי

אני חושבת שאי אפשר להשוות המשפחה של גיסתי גרה בצפון הרחוק (רמת הגולן)
הם לא מגיעים כמעט בכלל למרכז, ולנסוע עד אליהם זה חתיכת טירטור
אפילו שאחי וגיסתי נוסעים אליהם זה אף פעם לא ליום אחד והם תמיד נשארים שם כמה לילות
לנו אין איפה להישאר שם ואמא שלי לא מוכנה להתכלב ולישון על מזרונים על הרצפה על ההורים של גיסתי בבית.
עשינו את זה פעם אחת כשהייתה החינה שלהם (לפני החתונה), זה היה סיוט לשמו! ואני מניחה שזה לא יחזור על עצמו

ההורים של גיסי גרים במרחק 20 דקות נסיעה
מניחה שגם להם כל עניין הקשרים האלה חדש
כי הבן הבכור שלהם שנשוי כבר כמה שנים טובות
אז אין שום קשר עם המשפחה מהצד של אשתו
אבל ממש ברמת הנתק
כל משפחה והעניינים שלה

בכל מקרה אמ"ג חסרת הטאקט הודיעה לאמא שלי שהיא מביאה איתה חברה של האנורקטית
כאילו שזה לגיטימי ובסדר לגמרי להביא לאירוע שהוא באמת הפך להיות נטו משפחתי, ילדה אחרת שכמה שהיא נחמדה היא ממש לא קשורה
והאמת גם לא היה מתאים שאמ"ג תהיה שם בגלל ההתנהגות שלה
היא כמובן איחרה והגיעה שעה אחרי כולם (כשאנחנו כבר היינו באמצע האוכל)

אבא של גיסי ואבא שלי היו על האש
יותר אבא של גיסי מאשר אבא שלי
אממה, כל מה שיצא מהמנגל יצא אחרי פעמיים וידוא הריגה
כנפיים שרופות ויבשות, אותו כנ"ל לגבי הפרגיות, וכן עד עכשיו אין לי מושג איך הוא הצליח להרוס את הסטייקים בצורה כזאת. הוא ייבש אותם כל כך שהם היו ממש בלתי אכילים וכמו סוליה
אפילו הקבבים שהוא בעצמו הכין יצאו ממש יבשים
צריך כישרון מיוחד כדי לייבש ככה אוכל
מזל שהיו סלטים ותוספות אחרות עוד הייתי נשארת רעבה...
 
אמ"ג החליטה שסבתא של גיסי דומה לדודה שלה ז"ל (אחותה הגדולה של סבתא שלי)
כן, יש דימיון תווי הפנים דומים וגם גוון העור
אבל למה צריך להגיד את זה שוב ושוב כל כמה דקות?

באופן כללי המשפחה של גיסי מאוד נהנו פה
המסורת שלהם זה לעשות על האש בבית של ההורים של גיסי (יחד עם הסבא והסבתא ההורים של אבא של גיסי), והפעם הם שינו וכולם הגיעו לפה והיה ממש נחמד בקטע החברתי.
 
והאמת מה שהיה חסר לי בכל יום העצמאות הזה זה אחי
הוא, גיסתי והאחיין נסעו לחופשה בחו"ל ולכן לא היו
ואחי הוא מהאנשים שהנוכחות שלו מורגשת (ולכן גם חוסר הנוכחות שלו הורגש)
חוץ מזה שאני לא מכירה הרבה אנשים שעושים טוב על האש כמו שהוא עושה
אז כן הוא היה חסר לי באותו יום
 
ההתנהגות של אמא שלי כלפי אבא שלי ממש מעצבנת
יום לאחר מכן כשיצא לי לדבר איתה על זה
היא טוענת שהוא דפוק לגמרי
מפריע לה שהוא עם הראש כל הזמן בתוך הטלפון
או שהוא רואה דברים מטומטמים בTV (לא כי כשהיא רואה ארץ נהדרת זו ממש סוגה עילית)
שהוא לא שומע טוב (יש לו בעיית שמיעה, נכות מהעבודה שלו) 
לא מרוכז כמו שהיה פעם
אני לא מבינה מה היא רוצה ממנו
נכון הבן אדם לא מושלם, אבל ראבק הוא אוטוטו בן 67
הוא מעשן כבד שנים עם כל המשתמע מבעיות בריאות שיש לאנשים מעשנים
הוא גם נכה צה"ל וגם נכה כתוצאה מהעבודה שהוא עבד בה שנים
יש דברים ספציפיים שמעניינים אותו ויש דברים שלא (כמו אצל כולנו במובן מסויים) 
יש בן אדם, יש לו אופי מסויים take it or leave it

מי ישמע היא מושלמת
אם הייתם שומעים את הצרחות שלה והקללות הייתם חושבים שהיא בעצמה ירדה מהפסים
העיקר שהיא הולכת לטניא, וטוענת שאסור לרכל על אנשים (אבל כשזה על אבא שלי כנראה שזה בסדר).

זה כמו שיש לה נטייה לאחרונה לשקר, כבר הזכרתי את זה בהקשר שלי
אבל יצא לי לאחרונה לשמוע אותה מדברת בטלפון עם אחותי ולשמוע אותה משקרת לה
היא אמרה לאחותי שאמ"ג מתקשרת אליה (לאמא שלי) כל יום כדי לשאול מה שלומה של אחותי
אמ"ג ממש לא מתקשרת לאמא שלי כל יום, היא מתקשרת רק כשהיא צריכה ממנה משהו, ולפעמים יש מצבים שהן לא מדברות כמה ימים ואפילו יותר כי אמ"ג "עסוקה" מדיי
אמ"ג אפילו לא מתקשרת לסבתא שלי (אמא שלה) כדי לשאול אותה מה שלומה, ואם לא היה לה דברים משותפים עם אמא שלי בנידון היא הייתה יכולה להעביר שבועות וחודשים מבלי להחליף עם סבתא שלי מילה.
לאמ"ג לא אכפת מאף אחד חוץ מעצמה.
 
מדהים איך אמא שלי תמיד מגינה על אמ"ג, ואיך זה שהיא תמיד בצד שלה
אפילו שאמ"ג רחוקה מלהיות טובה עבור אמא שלי
שנים היא לא השתינה לכיוון שלה
וגם היום, זה רק כשהיא צריכה ממנה משהו
פשוט הזוי, כל בן אדם אחר שהיה לו אח או אחות שהיו מתנהגים אליו כמו אמ"ג לא היו שומרים על קשר הדוק עם בן אדם כזה. מפגשים של פעם באף פעם (באירועים משפחתיים מחייבים).
אמא שלי דוחפת אותה בכוח למשפחה שלנו כשבפועל אף אחד לא סובל אותה
אפילו לא אחותי וגיסי ואחי וגיסתי (זה גיליתי בהפתעה לא מזמן)

וגם כאן

נכתב על ידי , 29/5/2019 18:10   בקטגוריות אישי, אצל ההורים שלי, דודה אמ"ג, ההורים שלי, המשפחה שלי, חגים  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לפעמים צריך לזכור לנשום


 

החלק המעצבן שהכל מתעכב
כל עניין רישיון הנהיגה מתעכב
מסתבר שהמדינה העבירה בשנה שעברה רפורמה
ככה שיש שלבים מסויימים שחייבים לעבור לפני שמגיעים לעשות תיאוריה
קודם כל יש להוציא טופס ירוק ולעשות בדיקת עיניים
ואז צריך להחתים רופא על הדבר הזה
ולאחר מכן צריך חותמת של משרד הרישוי!
רק אחרי זה אפשר לגשת לתיאוריה ולהתחיל ללמוד נהיגה

השבוע סוף סוף סיפרתי לאבא שלי שאני לא עובדת
הלכתי לעשות קניות עם אמא שלי
היא אמרה לו שלקחתי שעתיים חופש מהעבודה - שזה לכשעצמו מעצבן, הרי דיברתי איתה ואמרתי לה שאני לא רוצה לשקר לאף אחד יותר לגבי זה שאני לא עובדת. מה הבעיה לכבד את זה?
ואז כמובן הוא שאל אם לקחתי שעתיים חופש מהעבודה
אז אמרתי לו שאני לא עובדת כי התפטרתי
הוא היה בשוק ישר נלחץ שאל למה
כאילו לא היה מספיק ברור כל החודשים האלה שסבלתי
אמרתי לו שהוא לא היה מוכן לעבוד במקום שבו המנהלים שלו צועקים עליו כל יום, מתנהגים אליו לא יפה, לא משלמים לו שעות נוספות (הם לא שילמו) ועוד ועוד.
בשביל מה להישאר במקום כזה?
לא כי לקבל משכורת זה יותר חשוב מזה שבן אדם מרגיש כאילו הוא בעונש בצינוק
זו התפיסה של אבא שלי
בכל מקרה לא אכפת לי אמרתי את זה ושיתמודד
ואמרתי לאמא שלי לא להגיד לאף אחד שומדבר
שלא תגיד מתי סיימתי לעבוד ולא כלום
מי שרוצה לדעת פרטים שידבר איתי
רק בגללה הסתבכתי בעניין השקרים המטומטמים האלה
(והיא הייתה בשוק כשאמרתי לה שסיפרתי לאבא שלי)

ידיד שלי שהבטיח לעזור לי לחפש עבודה בחברה שהוא עובד בה (חברת הייטק גדולה)
אמר לי שהוא לא יכול יעזור לי כי אין לי (בינתיים) רישיון נהיגה
לטענתו כל התפקידים שם דורשים רישיון נהיגה (נשמע לי כמו בולשיט)
אמרתי לו שאני לא אוכל לחכות עוד חודש וחצי - חודשיים (שזה המינימום זמן הגיוני כדי לעשות רישיון מהר) עד שאני אתחיל לחפש עבודה אין בזה שום היגיון
הוא אמנם הסכים איתי שזה לא הגיוני אבל נשאר בשלו עם העניין של רישיון הנהיגה ועבודה בחברה בה הוא עובד.
שוב לי זה נשמע כמו בולשיט אחד גדול
במיוחד לאור זה שבמהלך החודשיים האחרונים הוא כל הזמן זימר מזמור אחר (ונידנד לי שאתחיל לחפש עבודה כדי שהוא יוכל להפעיל קשרים).
אתה לא רוצה לעזור תגיד שאתה לא רוצה לעזור אל תמציא תירוצים מטופשים (ומעצבנים).
בחיי שזה היה מעצבן לשמוע את זה ממנו השבוע

 

 

 

 

וגם כאן

 

נכתב על ידי , 28/2/2019 03:58   בקטגוריות אישי, דברים קטנים ומעצבנים, ההורים שלי, מעצבן!  
7 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של אוגניה ב-5/3/2019 13:39
 




דפים:  
Avatarכינוי: 

בת: 43




הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , סטודנטים , 30 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לn_lee אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על n_lee ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)