לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה




מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוגוסט 2019    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

יום העצמאות הזה


 

יום העצמאות הזה היה לא הכי משהו בעולם

קודם כל זה התחיל מפיצוץ שהיה בין ההורים שלי
אמא שלי צרחה כמו משוגעת על אבא שלי
קיללה אותו ואיחלה לו למות מסרטן ולמות בתאונת דרכים
אבא שלי ממש נפגע מזה
אפילו התקשר אלי באמצע הלילה (הוא היה בעבודה) כדי לספר לי על זה
הוא לא רצה לחזור הבייתה אחרי שהוא מסיים את העבודה בגלל הדברים שהיא אמרה לו

בכלל בתקופה האחרונה הפתיל שלה ממש קצר
והיא מתפוצצת על אבא שלי ועלי בתדירות דיי גבוהה
זה אגב לא משנה באיזה נושא

הפעם זה היה בנושא של אמ"ג
במקור שתיכננו את העל האש המסורתי שעושים ביום העצמאות
תיכננו שזה יהיה במתכונת מצומצמת רק אנחנו אחותי גיסי והאחיין ואמ"ג האנורקטית וסבתא שלי
באיזשהו שלב שבוע לפני גיסי הזמין גם את המשפחה שלו
זה האמת לא קורה הרבה המפגשים המשפחתיים האלה
בעיקר כי ההורים שלי (אמא שלי אם לדייק) נכוו מהחוסר קשר שיש בינם לבין המשפחה של גיסתי

אני חושבת שאי אפשר להשוות המשפחה של גיסתי גרה בצפון הרחוק (רמת הגולן)
הם לא מגיעים כמעט בכלל למרכז, ולנסוע עד אליהם זה חתיכת טירטור
אפילו שאחי וגיסתי נוסעים אליהם זה אף פעם לא ליום אחד והם תמיד נשארים שם כמה לילות
לנו אין איפה להישאר שם ואמא שלי לא מוכנה להתכלב ולישון על מזרונים על הרצפה על ההורים של גיסתי בבית.
עשינו את זה פעם אחת כשהייתה החינה שלהם (לפני החתונה), זה היה סיוט לשמו! ואני מניחה שזה לא יחזור על עצמו

ההורים של גיסי גרים במרחק 20 דקות נסיעה
מניחה שגם להם כל עניין הקשרים האלה חדש
כי הבן הבכור שלהם שנשוי כבר כמה שנים טובות
אז אין שום קשר עם המשפחה מהצד של אשתו
אבל ממש ברמת הנתק
כל משפחה והעניינים שלה

בכל מקרה אמ"ג חסרת הטאקט הודיעה לאמא שלי שהיא מביאה איתה חברה של האנורקטית
כאילו שזה לגיטימי ובסדר לגמרי להביא לאירוע שהוא באמת הפך להיות נטו משפחתי, ילדה אחרת שכמה שהיא נחמדה היא ממש לא קשורה
והאמת גם לא היה מתאים שאמ"ג תהיה שם בגלל ההתנהגות שלה
היא כמובן איחרה והגיעה שעה אחרי כולם (כשאנחנו כבר היינו באמצע האוכל)

אבא של גיסי ואבא שלי היו על האש
יותר אבא של גיסי מאשר אבא שלי
אממה, כל מה שיצא מהמנגל יצא אחרי פעמיים וידוא הריגה
כנפיים שרופות ויבשות, אותו כנ"ל לגבי הפרגיות, וכן עד עכשיו אין לי מושג איך הוא הצליח להרוס את הסטייקים בצורה כזאת. הוא ייבש אותם כל כך שהם היו ממש בלתי אכילים וכמו סוליה
אפילו הקבבים שהוא בעצמו הכין יצאו ממש יבשים
צריך כישרון מיוחד כדי לייבש ככה אוכל
מזל שהיו סלטים ותוספות אחרות עוד הייתי נשארת רעבה...
 
אמ"ג החליטה שסבתא של גיסי דומה לדודה שלה ז"ל (אחותה הגדולה של סבתא שלי)
כן, יש דימיון תווי הפנים דומים וגם גוון העור
אבל למה צריך להגיד את זה שוב ושוב כל כמה דקות?

באופן כללי המשפחה של גיסי מאוד נהנו פה
המסורת שלהם זה לעשות על האש בבית של ההורים של גיסי (יחד עם הסבא והסבתא ההורים של אבא של גיסי), והפעם הם שינו וכולם הגיעו לפה והיה ממש נחמד בקטע החברתי.
 
והאמת מה שהיה חסר לי בכל יום העצמאות הזה זה אחי
הוא, גיסתי והאחיין נסעו לחופשה בחו"ל ולכן לא היו
ואחי הוא מהאנשים שהנוכחות שלו מורגשת (ולכן גם חוסר הנוכחות שלו הורגש)
חוץ מזה שאני לא מכירה הרבה אנשים שעושים טוב על האש כמו שהוא עושה
אז כן הוא היה חסר לי באותו יום
 
ההתנהגות של אמא שלי כלפי אבא שלי ממש מעצבנת
יום לאחר מכן כשיצא לי לדבר איתה על זה
היא טוענת שהוא דפוק לגמרי
מפריע לה שהוא עם הראש כל הזמן בתוך הטלפון
או שהוא רואה דברים מטומטמים בTV (לא כי כשהיא רואה ארץ נהדרת זו ממש סוגה עילית)
שהוא לא שומע טוב (יש לו בעיית שמיעה, נכות מהעבודה שלו) 
לא מרוכז כמו שהיה פעם
אני לא מבינה מה היא רוצה ממנו
נכון הבן אדם לא מושלם, אבל ראבק הוא אוטוטו בן 67
הוא מעשן כבד שנים עם כל המשתמע מבעיות בריאות שיש לאנשים מעשנים
הוא גם נכה צה"ל וגם נכה כתוצאה מהעבודה שהוא עבד בה שנים
יש דברים ספציפיים שמעניינים אותו ויש דברים שלא (כמו אצל כולנו במובן מסויים) 
יש בן אדם, יש לו אופי מסויים take it or leave it

מי ישמע היא מושלמת
אם הייתם שומעים את הצרחות שלה והקללות הייתם חושבים שהיא בעצמה ירדה מהפסים
העיקר שהיא הולכת לטניא, וטוענת שאסור לרכל על אנשים (אבל כשזה על אבא שלי כנראה שזה בסדר).

זה כמו שיש לה נטייה לאחרונה לשקר, כבר הזכרתי את זה בהקשר שלי
אבל יצא לי לאחרונה לשמוע אותה מדברת בטלפון עם אחותי ולשמוע אותה משקרת לה
היא אמרה לאחותי שאמ"ג מתקשרת אליה (לאמא שלי) כל יום כדי לשאול מה שלומה של אחותי
אמ"ג ממש לא מתקשרת לאמא שלי כל יום, היא מתקשרת רק כשהיא צריכה ממנה משהו, ולפעמים יש מצבים שהן לא מדברות כמה ימים ואפילו יותר כי אמ"ג "עסוקה" מדיי
אמ"ג אפילו לא מתקשרת לסבתא שלי (אמא שלה) כדי לשאול אותה מה שלומה, ואם לא היה לה דברים משותפים עם אמא שלי בנידון היא הייתה יכולה להעביר שבועות וחודשים מבלי להחליף עם סבתא שלי מילה.
לאמ"ג לא אכפת מאף אחד חוץ מעצמה.
 
מדהים איך אמא שלי תמיד מגינה על אמ"ג, ואיך זה שהיא תמיד בצד שלה
אפילו שאמ"ג רחוקה מלהיות טובה עבור אמא שלי
שנים היא לא השתינה לכיוון שלה
וגם היום, זה רק כשהיא צריכה ממנה משהו
פשוט הזוי, כל בן אדם אחר שהיה לו אח או אחות שהיו מתנהגים אליו כמו אמ"ג לא היו שומרים על קשר הדוק עם בן אדם כזה. מפגשים של פעם באף פעם (באירועים משפחתיים מחייבים).
אמא שלי דוחפת אותה בכוח למשפחה שלנו כשבפועל אף אחד לא סובל אותה
אפילו לא אחותי וגיסי ואחי וגיסתי (זה גיליתי בהפתעה לא מזמן)

וגם כאן

נכתב על ידי , 29/5/2019 18:10   בקטגוריות אישי, אצל ההורים שלי, דודה אמ"ג, ההורים שלי, המשפחה שלי, חגים  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



ובהמשך לפוסט הקודם...


 

 

בארוחת שישי הקודמת אבא שלי סיפר לי שהאנורקטית באה וביקשה מסבתא שלי שתכין איזה מאכל של העדה שלה. מסתבר שבביה"ס שלה עושים ערב עדות, וכמובן שאמ"ג לא תטרח להכין עבור האנורקטית משהו.
סבתא שלי סירבה להכין לה את המאכל הזה.

אבא שלי אמר שהוא התעצבן על זה שסבתא שלי סירבה לאנורקטית
אני ממש לא מאשימה אותה, ויתרה מזאת הייתי מתנהגת בדיוק כמוה

כדי להבין את העניין הזה צריך להבין את המערכת יחסים בין סבתא שלי לאנורקטית (שהיא גם סבתא שלה)
מבחינת האנורקטית, סבתא שלי היא אוויר
היא לא מתייחסת אליה בכלל, גם כשהיא באה איתם לפה
לא מדברת איתה אף פעם, לא מחבקת אותה אף פעם, לא מנשקת אותה אף פעם
מה שסבתא שלי לא ניסתה היא נתקלה בחומה בצורה מול האנורקטית

עכשיו לסבתא שלי היו חיים לא קלים,  אני לא ארחיב פה
אבל אני חושבת שזכותה של אישה בת 84 להחליט אם היא רוצה או לא רוצה להקדיש שעות כדי להכין תבשיל מאכל מסויים (זה מאכל שמכינים אותו רק לאירועים מיוחדים והוא מצריך המון עבודה, אני הכנתי אותו כמה פעמים וזה לוקח שעות להכין אותו (לא שעות שהוא מתבשל, שעות להכין את החומרים)
וזכותה של אישה בת 84 לסרב גם לאנורקטית שהיא הנכדה שלה שבמשך כל הזמן שמה עליה זין ופתאום באה ומבקשת ממנה שתעשה עבורה משהו.

עכשיו שתבינו, אם אם אחותי אחי או אני, נבוא ונבקש מסבתא שלי משהו נדיר שהיא תסרב לנו
זה הכל עניין של יחס גורר יחס

אני לא יודעת מה עבר בראש של אמ"ג שהיא הפנתה את האנורקטית לסבתא שלי כדי שהיא תכין לה את המאכל הזה. היא יכלה פשוט ללכת לאחת מהמסעדות של העדה ולקנות את זה מוכן.
ההבדל  הוא שאמ"ג לא יכולה לסובב את סבתא שלי על האצבע הקטנה שלה, לא כמו שהיא הייתה עושה לסבא שלי.
וסבתא שלי לא מוכנה לעשות דברים על מי שלא משתין לכיוון שלה
ושהיא קיימת רק אם הוא צריך ממנה משהו

וכן זכותה של סבתא שלי לסרב ולא לעשות משהו שהיא לא רוצה לעשות, עבור בן אדם שבשבילו היא אוויר

סבתא שלי מאוד פגועה מההתנהגות והיחס של אמ"ג אליה כל השנים
וגם מאוד פגועה מההתנהגות והיחס (או יותר נכון החוסר יחס) של האנורקטית אליה כל השנים
והיא לא מוכנה לעשות דברים שהיא לא רוצה לעשות
או איך אמא שלי הגדירה את זה, כל החיים שלה היו אנשים שאמרו לה מה לעשות ומתי (ההורים שלה, ואח"כ סבא שלי), עכשיו סוף סוף היא חופשיה לעצמה ויכולה לעשות מה שהיא רוצה מתי שהיא רוצה בלי שאף אחד יגיד לה מה לעשות.
ובאופן כללי היא לא רוצה להתאמץ בשביל אף אחד

אבא שלי למשל התלונן על זה שאמא שלי תמיד מכינה לסבתא שלי קופסאות של אוכל אבל לאחי וגיסתי לא (מה שלא נכון). ושהיא לא מארחת אותנו יותר לארוחות משפחתיות ואומרת לאמא שלי שאם היא באה שהיא תכין אוכל ותביא איתה או שתבוא לבשל אצלה.
בארוחות שישי אמא שלי מכינה במיוחד אוכל שסבתא שלי אוהבת כדי שהיא תיקח איתה
הסיבה שאמא שלי עושה את זה, זה בגלל שסבתא שלי בקושי מבשלת גם לא בשביל עצמה.
אני לא יודעת אם זה חוסר חשק, או העניין שזה מבאס לבשל לבן אחד אחד, אבל זה המצב
אחי וגיסתי יכולים לבשל בשביל עצמם, נכון שזה הרבה יותר נחמד כשמישהו מבשל בשבילך
ואמא שלי אפילו לפעמים נוסעת אליהם כדי לבשל אצלם בבית, או אם היא יודעת שהיא מגיעה לשם באמצע השבוע היא תכין אוכל ותיקח אליהם (והאמת שגם אני הכנתי להם אוכל לא פעם ולא פעמיים)
לאחותי וגיסי אמא שלי גם לא שולחת איתם אוכל
לא מבינה למה אבא שלי נדבק לדברים האלה
זה לא שאמא שלו, סבתי ז"ל הייתה עושה דברים כאלה למי מהנכדים כשהיא הייתה בגיל הזה
הוא שוכח שהייתה לה כבר מטפלת בגיל הזה, ובלי שום קשר הבנזוג שלה היה אחראי על האוכל והבישולים בבית כי היא פשוט הפסיקה לבשל.
שלא לדבר על זה שארוחות משפחתיות אצלה בבית לא היו מאז שהייתי ילדה קטנה ממש.
סבתא שלי (אמא של אמא) כל עוד סבא שלי חי הייתה מארחת אותנו בבית שלה.

ארוחת שישי האחרונה
שעה אחרי שסיימנו לאכול סבתא שלי אמרה לאמ"ג בואי נצא אמרת שאת רוצה לחזור הבייתה מוקדם
ואמ"ג מושכת את הזמן יושבת מול הטלוויזיה מתעסקת בטלפון שלה
ואז שניה לפני שמתחילה התוכנית שסבתא שלי רוצה לראות
פתאום אמ"ג קופצת כאילו הכיש אותה נחש ואומרת בהיסטריה עכשיו הולכים
חס וחלילה שאמ"ג תאפשר לסבתא שלי לראות את הסדרה שהיא אוהבת
נשבעת לכם שתוך דקות היא התקפלה והייתה מחוץ לבית עם האנורקטית וסבתא שלי
אפילו בלי לקלח את האנורקטית בבית של ההורים שלי
לא שאכפת לי שהיא יצאה מוקדם
מפריע לי היחס שלה לסבתא שלי
הפעם אפילו אבא שלי העיר לה שהיא כל הזמן מעירה לה
בשישי הנוכחי זה ממש ממש היה מוגזם העניין הזה

והעניין הזה שהיא קפצה שהיא חייבת עכשיו ומייד לנסוע הבייתה
שניה לפני שהסדרה שסבתא שלי אוהבת לראות
זה ממש היה נראה כאילו היא באה להעניש את סבתא שלי
איכס על אמ"ג ההתנהגות שלה מגעילה אותי ברמות!

מקווה שבשבוע הבא לא אצטרך לסבול את הנוכחות שלה שוב
4 שבועות ברצף זה הרבה יותר מדיי

 

 

 

וגם כאן

נכתב על ידי , 23/2/2019 15:47   בקטגוריות אנשים מעצבנים, דודה אמ"ג, ההורים שלי, אצל ההורים שלי, המשפחה שלי, מעצבן!  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



האחיין הראשון


 

אז בשבת 20.10
ממש בסוף שבוע 41
גיסתי ילדה את הבן הבכור שלה ושל אחי (האחיין שלי)
הם החליטו על השם בעצם רק ביום של הברית (התלבטו בין 3 שמות) ונקרא תינוקי :)

אחי יצא בשבוע 42 כך אמא שלי סיפרה
ובצד של גיסתי אמא שלה סיפרה שאת כל האחים היא ילדה בשבוע 42 (הם 6 אחיות ואח)
ככה שאמרתי לעצמי כנראה שתינוקי גם יצטרך לצאת בערך בזמן הזה

הרופאים היום נורא מלחיצים נשים שעוברות שבוע 40
לוחצים עליהן לעשות זירוז או קיסרי
ומי שמחליטה לחכות צריכה להגיע כל יומיים לבדיקות בבי"ח

גיסתי בחרה ללדת בחדר של אפס הפרדה בלידה טבעית
אבל אחרי 20 שעות של צירים ופתיחה של 3
היא ביקשה אפידורל כדי שתוכל לנוח (מהצירים)
ולאחר 3 שעות קיבלה זירוז
זה עבר מפתיחה של 3 לפתיחה של 10
גיסתי אמרה שכל החלק של הלידה מהרגע שהקטנצ'יק נכנס לתעלה לקח חצי שעה וזהו

אנחנו באנו לבקר ביום  אחרי
הבית חולים מאוד מסודר בעניין חדרי הלידה
יש פרטיות וגם האבות יכולים להישאר
הם גם מקפידים שהמבקרים ילכו בזמן

כשהיינו שם חברה של גיסתי השתלטה על התינוק ולא נתנה לאף אחד להחזיק אותו
זה היה קצת מעצבן כי לא יצא לי להחזיק אותו בכלל
במהלך השבוע ההורים שלי הגיעו אליהם לבית כמה פעמים
אבל כל אחד מתי שנוח לו, והיות ועבדתי לא יצא לי להגיע

הם לא עושים אירוע גדול
הברית זה רק למשפחה הקרובה
וחודש אחרי הם יעשו אירוע של פדיון הבן שזה כבר יהיה למשפחה היותר מורחבת

את הברית הם רצו במקור לעשות בבית שלהם
ואז אחות של גיסתי אמרה מה אנחנו יותר מדיי אנשים (30) איך תעשו את זה בבית שלכם?
ואז ההורים שלי הציעו את הבית שלהם בתור מקום לאירוע
שבאופן כללי זה לא אמור להפריע אבל במקרה של ההורים שלי big mistake
יש איזשהו אירוע שמארחים בבית שלנו, אבא שלי הופך היות סופר לחוץ לגבי זה

כמובן שאחי וגיסתי מתים מעייפות כי תינוקי חדש והם לא ממש ישנים כמו שצריך
וגם מגיע אליהם לבית מבול של אורחים ככה שבמקום ללכת לישון כשתינוקי ישן הם ערים
ככה שכל העניין הזה היה מבולגן
התיאומים ההזמנה של הקייטרינג הכל לא מסודר ונעשה בדקה ה-90
למעשה במוצ"ש ההורים שלי הלכו לקנות כלים חד פעמיים בשביל האירוע כי לא היה כלום בבית

ביום של הברית כמובן שהכל לא עבד כמו שצריך
דודה אמ"ג האנורקטית וסבתא שלי איחרו - בגלל דודה אמ"ג
וגם המוהל איחר
אחי וגיסתי החליטו שאוכלים אחרי שעושים את הברית
שזה יצא בסביבות 2 בצהריים
כולם היו מתאים מרעב והילדים כל הזמן נישנשו דברים שהיו על השולחן
הם הזמינו קייטרינג כי הם לא רצו להטריח אף אחד עם אוכל
ובנוסף אמא שלי הכינה גם סלמון בתנור (וטוב שכך) וגם הכנו פסטה

אחי וגיסתי החליטו להזמין כירורג שהוא גם מוהל
והאמת זו הפעם הראשונה שאני חושבת שראיתי את התהליך הזה נעשה בצורה הומנית יחסית
התינוק היה רגוע, הכל נעשה עם הרדמה ובאמצעים סטריליים
וגם אחרי, האיזור לא היה נפוח לא היה דם והכל היה נראה דיי בסדר

המשפחה של גיסתי משפחה גדולה ורועשת יחסית
בדיעבד אין מצב שכולם היו נכנסים בתוך הבית של אחי וגיסתי
גם אצל ההורים שלי חלק היו במרפסת וחלק בסלון והילדים בכלל שיחקו בחוץ על הדשא

וגם כולם נשארו עד שעה דיי מאוחרת, חלקם הלכו בסביבות 17:00 והיתר כשעה אחרי
היה נחמד, ממש נחמד
הם אנשים מאוד נחמדים וחמים וכייף להיפגש איתם
רק שהם הרבה אנשים בבת אחת

וזהו, עכשיו זה סוג של חזרה לשגרה
אמא של גיסתי אמורה להישאר אצלם עד הסופ"ש הבא (סה"כ שבועיים)
ולאחר מכן אנחנו שגרים קרוב יותר ניכנס יותר לעניינים
בעזרה בכל מיני דברים קטנים שאפשר לעזור בהם
וגם כדי לבקר אותם ולראות את תינוקי גדל :)

 

 

 

 

וגם כאן

נכתב על ידי , 1/11/2018 17:03   בקטגוריות אצל ההורים שלי, המשפחה שלי  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של n_lee ב-2/11/2018 00:42
 




דפים:  
Avatarכינוי: 

בת: 43




הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , סטודנטים , 30 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לn_lee אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על n_lee ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)