גם לא סבא שלי,
למרות שהוא אמר לאמא שלי ולדודה שלי שאין לו בעיה עם זה
אף בן אדם לא באמת רוצה למות
וכולנו במובן מסויים מפחדים מהמוות
לא באמת רוצים שהוא יגיע
רוצים עוד קצת זמן בעולם הזה
כן למרות שהוא לא בהכרח מי יודע מה
עוד זמן בחיים לראות את הילדים והנכדים
לראות זריחה או שקיעה
לאכול משהו טעים
פשוט להיות
אני לא מבינה איך דודה שלי ואמא שלי קנו את הבולשיט הזה שסבא שלי אמר להן שלא אכפת לו למות ושהוא לא מפחד
ברור שהוא יגיד את הדברים האלה, סבא שלי הסלע האיתן שהוא היה כל החיים שלהן
שעכשיו הוא שבר כלי בגלל המחלה הארורה הזו שגומרת אותו
ובמקום למצוא פתרונות אחרים שלא קשורים לרפואה המודרנית
שיכולים להקל או לעזור או לעשות משהו
הן פשוט החליטו לא לעשות כלום ולתת לזמן לעשות את שלו
סבתא שלי, אישה בת 79 לא יכולה לטפל בבעלה חולה הסרטן
היא בעצמה לא בדיוק במיטבה, היא משתדלת אבל אין מה לעשות הגיל עושה את שלו
ועכשיו דודה שלי ואמא שלי רוצות שסבא שלי ייכנס להוספיס
למרות שרצו שיישאר בבית אבל זה ממש בלתי אפשרי
הוא צריך השגחה 24/7
כי סבתא שלי לא מסוגלת לטפל בו
והיא גם לא יכולה להיות כבולה לבית
אני תוהה ביני לבין עצמי, למה אבא שלי, שהוא מטפל סיעודי במקצועו
לא אומר לאמא שלי שומדבר בנושא (הוא טען שהיא לא רוצה שיתערב)
או עושה משהו, אפילו כדי לעזור, כי יש לו ידע הרבה יותר נרחב גם במקרים כאלה מתוקף העבודה שלו
כל בן אדם מעדיף למות בבית שלו
אמא שלי טוענת שהבית של סבא וסבתא שלי לא טוב לסבא שלי
הוא מדוכא שם, בנוסף לדיכאון של המחלה עצמה שזה לא בדיוק להיט
והוא לא יכול לצאת להסתובב לבד
לפני כחודש הוא היה מאושפז בגלל לחצים בחזה, והכמה ימים הבודדים האלה בבי"ח עשו לו ממש טוב
הוא היה מטופל, קיבל את התרופות בזמן, הרגיש טוב, בבית שלהם זה לא ככה
לא שאני חושבת שאם הוא ייכנס להוספיס הוא ייצא משם, זו דרך שיש לה דלת אחת בלבד
אבא שלי היה מזועזע מהרעיון של להכניס אותו להוספיס.
ביום שישי האחרון נסענו לבקר אצלם בבית
בדרך כלל הם תמיד באים אלינו, אבל בגלל המזג אוויר ובעיקר בגלל שסבא שלי כבר לא ממש יכול ללכת הרבה נסענו אליהם
לא הייתי אצלם בבית המון זמן
סבא שלי רזה, רזה מאוד וצהוב (ובסך הכל לא ראיתי אותו שבוע)
לובש טרנינג (בחיים שלי לא ראיתי אותו עם טרנינג) שוכב במיטה עם שמיכת פוך (של פריד טאג 12 שיהיה לו חם) ו"מחכה למוות"
זה משהו בלתי נתפס הדבר הזה, לחכות למוות שייקח אותך
בכלל לראות בן אדם נגמר לכם מול העיניים ולדעת שאתם לא יכולים לעשות כלום כדי לעצור את זה
זה לבדו נוראי
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
