לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה




מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ינואר 2004    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
1/2004

עצוב...


 

והנה שיר שמאפיין את המצב רוח שלי עכשיו

 

חורף / בוטן מתוק בקרקס (מילים: גדי אלטמן)

 

את הסוף שאת בחרת לי

השמש לא תזרח יותר

זה החורף האנטרקטי

הדם קופא בתוך הלב

 

כזאת עצבות שלא ידעתי

כל כך פחדתי לחיות

וכשאני לא מסוגל להרגע

אז אני לא יכול לבכות

אני הופך למשוגע

 

אני אקדח טעון

יורה לכל כיוון

מחר אני אמות

הדם שלי יהיה עדות

לאהבה ששיקרה אותי

הדמעות שלי ימשיכו להדהד

 

 

כל זה בגלל שחבר שלי הפסיק להרגיש, אמר לי שזה לא כמו שהיה בהתחלה...

אמר לי ובכה לי בטלפון, ביקשתי ממנו שיבוא אלי, 40 דקות נסיעה, הוא בא.

כל הלילה בכינו יחד, ניסינו להירדם, מחובקים, הדמעות כבר זלגו כל הזמן מעצמן.

יום שישי היינו יחד כל היום, סידורים, בערב הלכנו למסעדה צרפתית רומנטית כזו.

נראינו כמו זוג מאוהב שנמצא במשבר, לא כמו זוג שעכשיו הולך להיפרד.

חזרנו אלי, ישנו מחובקים, היינו מתים מעייפות. בבוקר הוא חזר לבית של ההורים שלו.

אמר לי שבכה להורים שלו בבוקר, על מה שקרה, על זה שהחיים קשים.

כועס על אחיו הגדול, שמתייחס אליו בחוסר כבוד, הם כבר חודש לא מדברים.

הוא דיבר איתי עוד, אמר שעצוב לו, שהוא לא רוצה לפגוע בי...

ואז סיפרתי לו שלפני כמה חודשים הרגשתי בדיוק אותו הדבר, וחבר טוב שלי אמר לי שלא בגלל דברים קטנים מפסיקים לאהוב. שזה משהו שלוקח הרבה זמן, ולא ככה פתאום. שצריך להיות בטוחים במה שעושים ולא לעשות דברים בפזיזות.

הוא שמע, והחלטנו יחד לתת לזה הדזמנות נוספת, הפעם שנינו יחד, נחשוב בשניים, נעשה דברים בשניים, נחייה כמו שזוגות חיים, נחלוק הכל יחד...

 

ועכשיו, אחרי שהצלחתי סוף סוף לנגב את כל הדמעות שירדו לי היום ואתמול, אני אוציא את עצמי מהמיטה ואתחיל הכל מחדש....

 

נכתב על ידי , 31/1/2004 11:54   בקטגוריות אישי, החיים בבאר שבע, התולעת, יחסים וזוגיות, מלנכוליה, עניינים שבינו לבינה, עצבות  
7 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של עמית המכשף ב-2/4/2004 00:28
 



מוזיקה!


 

אז נכון, לא כולנו אוהבים אותה מוזיקה. ועל טעם וריח אין להתווכח פה.

רציתי להמליץ לכם לשמוע להקה חדשה יחסית שקוראים לה בוטן מתוק בקרקס. נכון אולי שמעתם את השם הזה פעם, וזה נשמע כמו עוד סתם להקה קיטשית (מאלה שקמות לאחרונה), אבל פה, בכל פעם ששמעתי שיר אהבתי את המילים, אהבתי את הלחנים. ובכלל גיליתי שחלק ניכר מהשירים אני מכירה (כי יש אותם ברדיו ובערוץ 24).

 

חוץ מזה מצאתי אתר של מילים לשירים אבל אני לא יודעת איך עושים קישור לאתר, אז אני פשוט ארשום פה את הכתובת:

http://www.shiron.net/

 

אסוציאציות

אז הנה לכם מה שאני לומדת בפסיכומטרי, שאלת אסוציאציות מה שנקרא. יש זוג מילים שיש ביניהם קשר ואתם צריכים למצוא זוג מילים נוספות בעלי אותו ההקשר. מוכנים?

 

כיס-אוויר : טיסה

1) הרשעה : כליאה

2) רעש : ריכוז

3) קמט : גיהוץ

4) מחשב : וירוס

 

מהי האסוציאציה?

 

נשתמע...

 

 

נכתב על ידי , 27/1/2004 18:46   בקטגוריות מוזיקה, לימודים  
5 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של n_lee ב-31/1/2004 11:44
 



איזו עייפות!


 

כל השבוע הזה אני עייפה, היום במיוחד, לא יודעת למה...

המזג אוויר הזה, כל השבוע היה בב"ש מזג אוויר ממש יפה ועכשיו הכל נעשה אפרורי כזה.

 

החיים עם שותפים

השכרתי דירה בב"ש, למי שלא יודע אני סטודנטית באוניברסיטת בן גוריון. יש שתי אופציות לסטודנטים, או לגור מבעונות או להשכיר דירה. המעונות למי שלא יודע עולים כסף, עם שמירה זה יוצא 700 ש"ח לחודש. המעונות פה נראים ממש זוועה (בכל אוניברסיטה זה ככה) אנשים ממש לא שומרים על המקום בו הם גרים. בכל אופן, בהתחלה נראה כאילו המעונות הם אופציה לא רעה, עד שהגעתי לראות אותם, וזה נראה זוועה! בצבא היו לי תנאים יותר טובים, עדיף לישון באוהל. ואני חושבת כשלומדים, צריך להיות במקום שהוא הכי נוח, אז החלטתי לחפש דירה ובב"ש דירות הן דיי זולות יחסית לערים אחרות (בין 150$ ל-200$ לחדר בערך). אז באמת מצאתי דירה, שהיא באמת במצב טוב, ובאמת ראיתי כמה וכמה דירות שאלוהים יודע איך אנשים חיים שם.

אז אני גרה בדירה עם עוד 2 שותפים בנים שניהם לומדים שנה רביעית הנדסת חשמל. בהתחלה חשבתי טוב נעשה קניות יחד. big mistake בנים אוכלים יותר! זו עובדה, הקניות בכל שבוע הגיעו לרמה של 400 ש"ח בערך אז החלטתי לעשות קניות לבד (ויוצא לי בהגזמה 100 ש"ח). החשבון טלפון בזק מגיע למקומות שההורים שלי לא חלמו, איך יש להם זמן לדבר כ"כ הרבה בטלפון (700 ש"ח לחודשיים לפחות) אז העברתי את הקו בזק שלי מהבית של ההורים שלי לפה.

אחד השותפים שלי הוא בררן באוכל, יש המון דברים שהוא לא אוכל כי הוא לא אוהב. שמעתם על בן אדם שלא אוכל מלפפונים בסלט? יש דבר כזה. בכלל הוא לא אוכל המון דברים. שותף שני שלי הוא סופר מפונק, נורא קשה לו להדיח כלים. גם אני לא אוהבת להדיח כלים אבל אני לא אשאיר ערימה של כלים מלוכלכים במשך שבוע בכיור... הבן אדם כ"כ מפונק שאמא שלו מבשלת לו במיוחד אוכל ושולחת לפה את אבא שלו כדי שיביא לו את זה...

אני סתם מתלוננת, יש דברים גרועים יותר, הרבה יותר...

למזלי לי יש חדר עם שירותים ומקלחת, ככה שדיי נקי אצלי המקלחת שלהם נראית לא משהו, אני לא יודעת מתי הם ניקו אותה בפעם האחרונה. השותף שאמרתי עליו שהוא מפונק גם לא טורח לנקות את החדר שלו, עכשיו כשיש לו חברה אז הוא מנקה פעם בחודש...

רק שתבינו, החיים בתור סטודנטים לא הכי קלים שבעולם, יש שעות לימודים מוטרפות, יש המון שיעורים בית ותרגילים (במיוחד בהנדסה ומדעי הטבע) ויש גם מבחנים. ובדרך צריך לחיות קצת, לספוג תרבות, לאכול משהו, לישון קצת...

הנה משהו חיובי שמצאתי, אני לומדת לבשל, לא רע אפילו. וזה לכשעצמו דיי טוב, הרי אי אפשר להתקיים מכריכים כל השבוע (למרות שאני לפעמים משקיעה בכריכים שווים).

 

הקהילה

מי שלא יודע מה זו הקהילה, זו לא קהילה, פורומים וכד', זה למעשה הקיצור של הקהילה ההומולסבית בישראל.

אחד החברים הכי טובים שלי שייך לקהילה, בן אדם מקסים. תמיד אנחנו מדברים בפתיחות על כל נושא שבעולם. בת"א הקהילה הרבה יותר פתוחה מאשר בב"ש (עדיין לא ראיתי פה אנשים מהקהילה, שמעתי שהם דיי בארון), יש שם המון מועדונים של גייז. אחד המועדונים שאני יוצאת אליהם נקרא ה-Pop Ring; וזה נמצא במועדון התיאטרון ביפו. אחד המועדונים שעדיין משמיעים מוזיקה טובה שאני אישית אוהבת לרקוד (ולא לצלילי טרנסים דאנסים ושות'). חוץ מזה שזה ממש כייף לרקוד עם גברים שאין להם שום כוונות כלפיי, כייף טהור. הבעיה היא שכרגע אין לי זמן ללכת לשם )-:

בפעם האחרונה שהייתי שם ראיתי את שכן שלי, מישהו שאני מכירה מילדות רוקד שם צמוד עם מישהו. דיי הופתעתי בהתחלה, כי לא ידעתי שהוא כזה. חוץ מזה אם אני לא ידעתי את זה סימן שהוא בארון ואני הבן אדם האחרון שיוציא אותו משם. פשוט לא ציפיתי... בכ"ז שכן שלי גדלנו באותו לול יחד...

 

סופ"ש

בסופ"ש הזה אני סוף סוף חוזרת לבית של ההורים שלי אחרי שבועיים של לימודים בב"ש. לנוח קצת מכל הבלאגן, ללמוד לבשל דברים חדשים. וכן בסופ"ש כזה אני סוף סוף לא צריכה לבשל, לנקות... סידור לא רע, רק שאני מעדיפה להגיע להורים שלי פעם בשבועיים ולא כל שבוע. בכ"ז הכי נוח לי לישון במיטה שלי בב"ש...

 

שיהיה לכולנו סופ"ש מדהים

נכתב על ידי , 21/1/2004 17:09   בקטגוריות החיים בבאר שבע, השותפים המעצבנים שלי, קיטורים  
18 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של n_lee ב-27/1/2004 18:46
 



לדף הבא
דפים:  

Avatarכינוי: 

בת: 43




הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , סטודנטים , 30 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לn_lee אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על n_lee ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)