לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה




מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ינואר 2014    >>
אבגדהוש
   1234
567891011
12131415161718
19202122232425
262728293031 

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
1/2014

רוח צפונית


 

האמת שאת הספר הזה קניתי ממש במקרה (יחד עם עוד 4 ספרים)

הסתובבתי בקניון ואפילו לא נכנסתי לחנות ספרים, הדוכן פשוט היה בחוץ ולא התאפקתי

 

זה הספר השני של הסופר גל אמיר שאני קוראת, הראשון היה תגובת שרשרת

בלתי אפשרי שלא להשוות בין הספרים במידה מסויימת

בכל זאת הספר האחרון דיי חדש, ורוח צפונית שהיה לפניו קיבל לא מעט מחמאות

 

מבחינתי היה הבדל

קודם כל את תגובת שרשרת סיימתי תוך כמה שעות בערב אחד, לרגע לא חשבתי להניח אותו

ואת רוח צפונית, לקח לי כמה ימים לסיים עם הפסקות, כולל אחת של יותר מ24 שעות

ההבדל בעברית ובצורת הכתיבה

העברית בתגובת שרשרת הייתה ממש מהנה, והיו שם גם לא מעט משפטים שנונים ומצחיקים

ברוח צפונית, זה הרגיש כמו לשבת עם מישהו שמספר לך סיפור בעברית מאוד יומיומית

ואני מחפשת יותר מזה בספרים שאני קוראת

שוב רק אני

 

מה ששוב היה חסר לי זה אי ההתפתחות של הדמויות בספר

מה שעבורי עושה ספר מתח לספר טוב, והאמת לא רק ספרי מתח כל ספר

זה היכולת של הקורא להזדהות עם הדמויות (או לפחות דמות אחת) שיש בספר

ובשני הספרים זה לא קורה

אין מספיק פיתוח של הדמויות בסיפור והן נשארות שטוחות, הספר נצמד לעלילה

הוא לא מרגיש מספיק

הוא לא נותן אופציה להזדהות עם הדמויות

עם הפחדים שלהן, הרצונות שלהן המאווים שלהן, הכעסים שלהם

 

ההתחלה של הספר הייתה טובה, האמצע קצת פחות (אבל ממש חלק קצר יחסית).

החלק הכי מעניין בכל הספר היו ה-70 עמודים האחרונים (בערך) אבל זה לא חוכמה כי זה הפאנצ' של הספר והוא אכן היה טוב.

לא מפתיע מדיי, אבל בהחלט טוב.

 

כשסיימתי את הספר, הרגשתי שהיה לי חסר משהו

זה לא שהספר לא היה טוב, הסיפור היה מעניין, העלילה מעניינת (אם כי אני מודה שהיה שלב מסויים בספר ששיעמם אותי קלות).

פשוט היה חסר לי דברים שאני כן מוצאת בספרים ששייכים לז'אנר המתח האחרים

לא מן הנמנע שאני אשווה בין הכתיבה של הסופר גל אמיר לסופרי מתח אחרים שאני אוהבת לקרוא, גם אם הסגנון כתיבה שלהם שונה

זה פשוט היה קליל לי מדיי, ולא הרגשתי שהוא סוחף אותי

ומה לעשות כשאני קוראת אני אוהבת להיסחף בקריאה

להתרגש עם הדמויות, לפחד איתן, להרגיש.

 

מאוד אהבתי את זה שהספר מתרחש בארץ, שאפשר ממש לדמיין מקום כמו הר-פז (עיירת פיתוח אי שם בצפון).

אפשר לדמיין את המזג אוויר, ההרים, העצים הצמחים האנשים, הריחות אלה דברים שקרובים לנו למרות שלא כולנו גרים בצפון.

 

בנוסף אחד הדברים שאני מאוד אוהבת בכתיבה של גל כל זה שיש לו משפטים שנונים שמופיעים פתאום out of the blue וגורמים לי לחייך.

ברוח צפונית היה אותם הרבה פחות מאשר בתגובת שרשרת. ועדיין הם העלו חיוך על פני.

 

ועכשיו כמה ממתקים מהספר:

 

"הרחוב היה נטוש. בהר-פז של ילדותי, תמיד היה מישהו ברחוב. ילדים משחקים, אמהות בדרך לקניות, בטלני הר-פז מחפשים משהו לעשות עם עצמם. אבל משהו כאן לא בסדר. זה נראה כמו עיירת רפאים בסרט מערב פרוע, דקה לפני הדו-קרב בין האקדוחן הטוב לאקדוחן הרע."

[עמוד 22]

 

"אלברטו היה הומו צבעוני שניהל חיים מאוד גלויים ומאוד פומביים במקום הכי הומופובי והכי שמרני מחוץ לטהרן."

[עמוד 90]

 

"מישהו פתח תחנת רדיו על תחנה מקומית, כנראה פיראטית, ששידרה רק שירים של אנשים ששם משפחתם פרץ."

[עמוד 99]

 

"חנאן החנתה את המכונית במרחק של מאה מטר מההתקהלות, ברוורס מושלם, אחרי חמישה ניסיונות, אבל מי סופר"

[עמוד 178]

 

 

אני מודה שבשנים האחרונות אני קוראת יותר ספרים ששייכים לז'אנר שנקרא Novel ופחות ספרי מתח

אבל פעם ספרי מתח היו נדבך לא קטן בקריאה שלי. שספר טוב הוא משאיר טעם של עוד.

ברור שאי אפשר לצפות מכל ספר להיות כזה.

במקרה הנוכחי עבורי באופן אישי הספר לא עשה את זה

הוא היה מעניין וכתוב טוב, אבל לא התחברתי אליו

עכשיו הוא יושב ליד האח שלו בספרייה שלי

 

 

רוח צפונית | גל אמיר

236 עמודים

הוצאת זמורה ביתן

 

נכתב על ידי , 28/1/2014 14:33   בקטגוריות ביקורת ספרים/סרטים/הצגות, ספרי מתח, ספרים רבותי, ספרים...  
32 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של The Shawshank Redemption ב-7/2/2014 09:18
 



על הא ועל דא


 

לאחרונה המון פעמים חשבתי לכתוב משהו

ואז בסוף לא כתבתי

מכירים את זה שיש לכם מן שגרה כזאת של דברים

והמעט דברים שמעניינים נראים בסוף לא מספיק מעניינים או לא שווים כתיבה

או אם לא כתבתם באותו הרגע זה כבר לא זה?

 

אז זה מה שגרם לשקט שנמצא פה

 

אז מה היה לנו

חודש ינואר, ביום חם, בלילה קר ואין גשם

 

פרוייקטים בעבודה

אין לי הרבה מה להגיד על הזה

פשוט מעניין לי שם

 

אה, היה גם וירוס שנכנס דרך המייל, והוא גרם להרס של קבצים על שרת שמכיל 48 טרה של data

כמעט שבוע לקח לי לעשות שחזורים, בגלל שזה רק ידנית (כולל עבודה בסוף שבוע אחד).

 

הבחור שנעלם לי חזר פתאום לחיי

בדיוק כמו שחשבתי שיקרה בסוף

הוא קשור איכשהו לעבודה שלי

וברגע שפניתי לחברה בה הוא עובד לגבי בעיה מסויימת

הוא זה שחזר אלי

גם יצא לנו להיפגש במסגרת הזאת

הוא נראה זוועה, זאת אומרת כשאתם לא רואים בן אדם כמעט 3 חודשים

ופתאום אתם רואים אותו ועובר/עבר עליו משהו ממש רע, אז ממש רואים את זה

דווקא מוזר שהוא התעקש על להיפגש, אפשר היה לעשות את כל העבודה דרך הטלפון

(האמת שהוא קיבל על זה שעות נוספות, אז אני יכולה להבין את זה, אבל עדיין הוא יכל לעשות את זה טלפונית).

 

כמובן ששאלתי אותו למה הוא נעלם

והוא אמר לי שהוא כעס עלי כי הוא חשב שאני כעסתי עליו

עכשיו תבינו כמה מטומטם זה נשמע

ולמה לכל הרוחות במקום לדבר איתי - הוא בחר להתנתק

אני יודעת שעוברת עליו תקופה לא קלה בלשון המעטה

וסביר להניח שאם לא הייתי פונה לחברה בה הוא עובד הוא היה ממשיך ולא מדבר איתי

אף פעם לא הבנתי אנשים שנמצאים במצב לא טוב והם בוחרים להרחיק מהם חברים שיכולים דווקא לעזור או לתמוך או סתם להיות שם

 

בכלל ההתנהגות הזאת שלו הזכירה לי את ההתנהגות של אחד האקסים שלי

כשהייתי בצבא היה לי חבר שנה וחצי בערך, שהיו לו קטעים כאלה

שאם הוא היה מתעצבן (גם אם זה לא היה עלי),  או שהיה עובר עליו משהו, הוא פשוט היה נעלם לי

עכשיו בגיל 19 עוד הייתי מוכנה לקבל שגעונות כאלה מבן זוג, היום לא

ואותו בחור, בכלל לא בנזוג שלי או משהו קרוב לזה, אנחנו סתם היינו חברים קרובים

היום אני לא יודעת איך להגדיר את הקשר הזה

 

במובן מסויים עצוב לי עליו שהוא בוחר בהתנהגות כזאת

ובלי שום קשר הוא בחר בחירות לא נכונות עבורו בחיים והוא לא מתקן אותם

פשוט נותן למה שיש לעבור, לא משנה כמה הוא סובל מזה

הוא נראה הבן אדם הכי נורמטיבי בעולם, הוא מצחיק ומדבר כאילו אין לו בעיות

וכשראיתי אותו השבוע כבר ממש ראיתי שמשהו השתנה

החזות השמחה שלו התחילה להיסדק

לפחות אני רואה את זה ככה

 

אני למדתי שאם אני לא אעשה כדי לשנות דברים בשבילי אף אחד לא יעשה את זה במקומי

ויש דברים שכדאי לשנות מאשר להשאיר מצב קיים בו גם אותו אדם סובל וגם זה משפיע בצורה לא חיובית על אנשים אחרים סביבו

 

חוץ מזה יש במושב שאני גרה בו מכת עכברושים ועכברים

עזבו את זה שהם מסתובבים בגינות ועל העצים - זה החתולים תופסים אותם

אבל גם אצל ההורים שלי וגם אצלי עכברוש אכל את הפלסטיק של השירותים

נו הצינור שמוציא את כל מה שיש באסלה החוצה למערכת הביוב

ואצלי זה עוד בית על עמודים, חשבתי שהחבר'ה האלה לא מטפסים, אז חשבתי

גיליתי חור בגודל של כדור פינגפונג בצינור שמוציא את המים החוצה

מזל שהוא לא במקום שיוצאים ממנו מים אחרת הייתה נזילה של  כל זה

אבל עדיין

כבר קראנו להדברה של המועצה

אבל זה לא עוזר שעושים רק הדברה מקומית אצלינו

היצורים האלה יש להם נטייה להתרבות בקצב מסחרר

ואם לא מטפלים בכל הבריכות (ביובים) במושב הם פשוט יחזרו

זה רק עניין של זמן.

עכשיו צריך לשבור את הראש איך מחליפים את הצינור הזה אצלי

כי משפחה של עכברושים יכולה לצאת מהחור הזה

והבית שלי זה מבניה קלה אי אפשר לפרק את הקיר (זה מקלקר)

ובכלל ההורים שלי לא בדיוק ששים להוציא כסף על זה

בדר"כ הם מביאים בחור שהוא handy man אבל בפועל הוא דיי פלגמט

בשירותים שלהם שהוא תיקן הוא השאיר מלא זוהמה שם ועדיין זה לא עבד כמו שצריך והוא היה צריך לחזור וכו'.

אני מעדיפה תמיד להזמין בעל מקצוע שיודע את העבודה לא מישהו שסתם מחפש לעשות כל מיני עבודות

בינתיים סתמתי את החור עם מסקינג טייפ

נקווה שאף חיה לא תצא משם

בכלל ממתי עכברושים אוהבים לאכול פלסטיק? חסרים דברים אחרים לאכול?

 

 

 

נכתב על ידי , 21/1/2014 19:48   בקטגוריות החיים במושב, על אנשים וחיות אחרות, הבחור  
16 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של קורדליה ב-29/1/2014 16:40
 





Avatarכינוי: 

בת: 43




הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , סטודנטים , 30 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לn_lee אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על n_lee ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)