(חלק זה נכתב ביום שישי)
אני יושבת ורואה עוד שיעור מוקלט של הקורס הסקה סטטיסטית
זה השיעור שהפסדתי השבוע, זה שלא הגעתי אליו
המון חומר נלמד בו, גם בשיעור המוקלט יש המון חומר
לא הכל לגמרי ברור
יש 2 עבודות שצריך להגיש עד ה29 לחודש
אחת דרך המחשב - אין בעיה להגיש ב29
אחת שצריך להגיש למנחה - אז צריך להביא לו לשיעור
והיות וביום ראשון זה השיעור האחרון, אני מתכננת לשבת על זה ביום שבת
כנראה עם הסטודנט שאז הבריז לי
רק כדי לא לשבת לבד
והאמת אם אני הייתי צריכה לשבת לבד לא בטוח שהייתי טורחת בכלל לעשות את העבודה הזאת
אני עייפה מספיחי השפעת, שעוד לא עזבו ובנוסף לזה יש לי עכשיו גם שעורה בעין
זה היום השני כבר ולשבת מול המחשב וללמוד ככה היה סיוט
העין הורגת אותי כשאני צריכה להתאמץ וללמוד מול המחשב
לא יודעת איך אני אשב לעשות את העבודה מחר, נצטרך הרבה הפסקות
לפעמים הוא נותן לי הרגשה שהוא סתם יושב ולומד
מצד אחד הוא זה שקובע איתי לשבת על הלימודים
מצד שני הוא לא מבין את החומר ולא טורח ללמוד מעבר לשיעורים שיש לנו
אני לא מבינה את זה, ואין לי מושג איך הוא יעבור את המבחן ככה
אני בטח לא הולכת לסמוך עליו
בגלל שהעין שלי כואבת כ"כ אין לי כוח להיות אצלו בבית
אני כבר יודעת שיש מצב שהמשפחה שלו תגיע לביקור - הוא הודיע לי מראש
ואני לא בדיוק במצב חברתי, בא לי להישאר בבית בתוך הפוך ולא לעשות כלום
כמה שזה לא פרקטי וטיפשי, אבל אין לי כוח כשאני מרגישה לא טוב להיות נחמדה לאנשים
בכל הפעמים שיצא לנו להיפגש כדי לעשות עבודות של לימודים תמיד הוא משך את הזמן
הוא אף פעם לא היה מוכן בזמן, הוא תמיד לא מבין את החומר
הוא תמיד מחפש להעתיק או לעשות דברים בדרך הקלה
תמיד אנשים באים לדבר איתו, או רוצים ממנו משהו
מתוך ה10 שעות בדר"כ שאנחנו אמורים ללמוד אנחנו באמת לומדים אולי 5 שעות
זו בעיה להיות אחרי מחלה שיש בה חום
הגוף עדיין נשאר בטראומה מהחום
מעיק משהו
למרות שבמצב אחר, אם הייתי עובדת, כבר הייתי הולכת במצב הזה לעבודה
אני לא עובדת, אז אני מרשה לעצמי להישאר בבית ולהחלים, כנראה לאט משהו
אמנם אין לי חום, אבל ההרגשה הכללית לא משהו בכלל
החודש הזה זה החודש האחרון שבו אני חותמת אבטלה
אחר כך כבר לא יהיו לי ימים
אני לא מצפה מהם למצוא לי עבודה
אשתו של ידיד שלי, שסיפרתי עליה בעבר שגם היא מובטלת
קוראת לזה להנות מדמי האבטלה
שמעו, לא יכולה להגדיר להנות כשאני מקבלת 60% ממה שהייתה המשכורת שלי
זה משהו שנועד להחזיק אותי באוויר בזמן הזה שאני לא עובדת
אני אמנם לא מחפשת עבודה כרגע, אני אתחיל אחרי שתסתיים תקופת המבחנים כי אני רוצה להיות מרוכזת בזה
אבל גם אם הייתי מחפשת עבודה, זה נועד כדי להחזיק אותי מעל המים
בעצם כל בן אדם שמוצא את עצמו מובטל מעבודה, עד שהוא ימצא עבודה חדשה
להנות מזה? לא הייתי קוראת לזה ככה
וחוץ מזה שאם לא היו לי את הלימודים על הראש הייתי משתגעת בבית אחרי חודש-חודשיים בבית
זה לא שאין לי הוצאות, אבל למזלי, שלא כמו בעבר
היות ושיניתי את ההתנהגות הכלכלית שלי
אני באמת משתדלת לשמור על מצב מינימלי
בעצם ה"חריגות" היחידות היו הקניה של המכשיר הסלולרי
אבל זו הייתה קנייה טובה ומשתלמת
וכמה בגדים שהייתי חייבת לקנות (בעיקר מעיל, כי לא היה לי ועוד כמה פריטים)
(חלק זה נכתב ביום שני)
בעקרון קבעתי לשבת בסביבות 12 עם הסטודנט לעשות את העבודה שהגשנו ביום ראשון
כשהוא התקשר אלי ב12 הוא אמר לי שיש לו ארוחת בוקר משפחתית
קצת מאוחר לאכול ארוחת בוקר אחרי 12 אבל ניחא
הוא הגיע לקחת אותי רק בסביבות 2
ועל העבודה התחלנו לשבת רק ב2 וחצי בצהריים
בסביבות 8 בערב הוא פתאום הודיע לי שנצטרך לסיים ב-10 כי הוא הבטיח להסיע אחד מחבריו לאנשהו
זה לא שלאותו חבר אין רכב או רישיון או משהו כזה, ככה שלא הבנתי את הקטע, ולמה בכלל הוא קבע את זה ביום שאנחנו לומדים?
זה עיצבן אותי, אנחנו צריכים לסיים את העבודה הזאת, לא היינו קרובים לסוף, ועוד התחלנו מאוחר יותר בגלל הארוחת בוקר המשפחתית המאוחרת (מי עושה ארוחות בוקר אחרי 12 בצהריים?) שהוא בעצמו אמר שהייתה מיותרת
וגם הוא יודע שתמיד לוקח לנו הרבה זמן ובדר"כ אנחנו יושבים עד 11-12 בלילה, אז למה הוא התחייב לאותו חבר???
זה היה פשוט מטומטם!
בגלל שלא סיימנו את העבודה הוא הציע שניסע יחד לקחת את אותו חבר וכשנחזור נמשיך עם העבודה
מטורף לחלוטין - כן, דבילי לחלוטין - כן!
אבל זה מה שעשינו
סך הכל כל הנסיעה הזאת לקחה כמעט שעה
אם היינו יושבים עוד חצי שעה היינו מסיימים את העבודה ושלום על ישראל
אבל לא...
זה עיצבן אותי שמבחינתו התחייבות לחבר שלו יותר חשובה מההתחייבות שלו ללימודים, או לזה שהוא קבע איתי שנשב על העבודה יחד.
אז יצאנו מאצלו בבית ב10, חזרנו בסביבות 11 (בלילה) וישבנו על העבודה עד 1:30 בערך
טיפשי לחלוטין היה לעשות את הנסיעה הזאת
הקטע המצחיק הוא שאותו חבר בכלל לא ידע שהוא מפריע לנו באמצע לימודים
וברגע שהוא ידע הוא אמר לסטודנט "למה לא אמרת לי שאתה לומד ושאני מפריע לך באמצע? הייתי מסתדר"
עכשיו תקשיבו לקטע הכי הזוי
הוא רוצה שנלמד יחד למבחן - סבבה
אבל, הוא רוצה שנלך ללמוד בעבודה שלו
עד עכשיו יצא שישבנו ללמוד או אצלי בבית או אצלו בבית
פתאום לא מתאים לו שנלמד אצלו בבית
ולא מתאים לו שנלמד אצלי בבית
כאילו WTF?!?!?!
למה שאני ארצה לקום בבוקר ולנסוע שעה למקום עבודה שלו?
לעבוד בחדר ישיבות אפרורי ומכוער, עם כיסאות לא נוחים, ומזגן מקפיא?
ולהרגיש לא בנוח בכל פעם שאני ארצה ללכת לשירותים או להכין לי משהו לשתות
כשכל האנשים שעובדים שם ב-open space יסתכלו על הבחורה ש"לא עובדת פה" ומה היא עושה פה בכלל?
שלא לדבר על זה שאוכל זה עניין בעייתי, כי זה מקום עבודה אז מה צריך להביא אוכל מהבית? לאכול מקופסא? מה אני בעונש?
ואם אנחנו רוצים לקחת הפסקה ולנוח קצת, איפה בדיוק אנחנו אמורים לעשות את זה?
לשבת ללמוד למבחן צריך להיות במקום שנוח ונעים בו, ולא מקום שמגביל
לא מבינה מאיפה הוא הביא את הרעיון ההזוי הזה
אפילו שהוא אמר שהוא ייקח אותי ויחזיר אותי
זה עדיין לבזבז זמן יקר (שעה בהלוך ושעה בחזור) על נסיעות
ממש אין לי כוונות לשבת ללמוד למבחן בעבודה שלו
זה מטומטם לחלוטין
ואין לי מושג על איזה עץ הוא טיפס או מה הוא לכל הרוחות חשב לעצמו כשהוא הציע את הרעיון ההזוי הזה
אני מעדיפה ללמוד לבד מאשר לשבת במקום שלא נוח לי בו כדי ללמוד עם עוד מישהו
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
