הרבה שמות המציאו לדור אליו אני שייכת
דור הY, הדור האבוד, דור הקנגרו (צמודים לכיס של אמא), ולחלק לא קטן קוראים מפונקים על זה שלמדו באקדמיה ולא מוצאים מקצוע.
תנו לי לספר לכם כמה דברים על הדור הזה שאני ועוד רבים וטובים שייכים אליו
החבר'ה בגיל שלי, הם אלה שהשתחררו מהצבא והלכו ללמוד מקצוע פרקטי
מבלי לשאול את עצמם בהכרח
אם מה שהם לומדים זה מה שהם רוצים לעסוק בו בהמשך חייהם - כתוצאה מכך חלק
ניכר מהאנשים לא עובדים במה שהם למדו. יש חלק שכן.
אלה שבאו קצת אחרינו (עדיין אותו דור) כבר הגיעו למקום בו תואר אקדמי הוא
מנדטורי על מנת להתקבל לעבודות מסויימות, גם אם מדובר בעבודות בסיסיות כמו
להיות פקיד בבנק.
גילוי נאות - לי אין תואר אקדמי
כן בגילי המופלג - 32 למקרה שתהיתם, אני רק עושה את צעדי הראשונים באקדמיה
(שלאנשים אחרים יש כבר תואר שני במדעי הכלום שהם יכולים אולי לתלות את התעודה על הקיר כי בחוץ היא באמת לא שווה יותר מדיי)
אני מהאנשים האלה שעובדים במקצוע שרוכשים בידיים, תחת הגג הזה שנקרא מחשבים
אין תואר בתחום שלי, יש קורסים (לצערי רובם לא שווים את הכסף והזמן) ויש לימוד עצמי והמון המון ניסיון
מי שאין לו את הסקרנות הטיבעית ויכולת לימוד עצמי לא ישרוד במקצוע הזה
במקרה הגעתי אליו במקרה
הגעתי אהבתי נשארתי
(ותודה לצה"ל על כך)
גם לפני שהתחלתי את התואר הנוכחי בדקתי אם אפשר להשיג את מה שאני רוצה בדרכים אחרות
קורסים במכללות פרטיות (שעולים הון תועפות) או לימודים במכללות שמקלות בדרישות
היום התעשייה בארץ מחמירה הרבה יותר ונותנת לעצמה את החופש לבחור את הטובים ביותר
וכשבאים עם אפס ניסיון, איפה שלמדת הוא מה שאומר עלייך בסופו של דבר לא מעט
וגם כאן, האוניברסיטאות עוקפות בהליכה את המכללות השונות
ולמרות שיש כמה מכללות טובות, הדירוג שלהן עדיין אחרי האוניברסיטאות
וקורסים, כמו שכתבתי, זה בזבוז של זמן וכסף
כשאנשים באים והולכים ללמוד תואר אקדמי שהוא אינו תואר פרקטי, הם לא יכולים לצפות שתהיה להם עבודה בחוץ
האמת שאף אחד לא באמת לימד אותנו להסתכל קדימה, לחשוב מה אנחנו רוצים ללמוד ולמה.
אף אחד לא בא ואמר לנו תלמדו משהו פרקטי - אתם צריכים עבודה
אנשים באו ואמרו - אנחנו נלמד מה שאנחנו רוצים ואחר כך כבר נסתדר
לצערי - זה לא עובד ככה.
נכון שחשוב ללמוד משהו שאוהבים, אבל צריך שזה יהיה גם פרקטי
אחרי הכל אין לאף אחד מאתנו מה לעשות עם תואר בהיסטוריה או פילוסופיה (למרות שאלה נושאים שיכולים להיות מאוד מעניינים).
ועם כל הכבוד אף אחד לא יהפוך למנהל בגלל שיש לו תואר בניהול ואפס ניסיון
סתם
בתור דוגמא חבר של אחותי, בן 28 סיים לא מזמן תואר ראשון בכלכלה, אפס
ניסיון (הוא בחיים לא עבד במשהו, כי הוא חי על חשבון ההורים)
הציעו לו כל מיני תפקידים זוטרים שהוא לא רצה לקחת כי לא התאים לו
בסוף מה הוא עושה? עובד בשירות לקוחות ומכירות
במקום להתחיל בקטן בתחום שהוא למד ולהתקדם משם לתפקיד עם יותר נפח
מה, לא חבל?
בכלל בעשור האחרון יש זילות נוראית של האקדמיה לדעתי.
בעיקר בגלל ריבוי המכללות, מה שגרם לבועה אקדמית.
יותר מדיי אנשים מחזיקים בתואר אקדמי שלרוב לא נותן להם שומדבר חוץ מתעודה לתלות על הקיר.
אני
זוכרת שלפני עשור כשהציעו לי ללמוד במכללה מסויימת בלי תנאי קבלה - הבנתי
בדיוק איזה אוכלוסיה מגיעה לשם ומה הרמת לימוד שתהיה שם.
והאמת, גם בתעשייה שמים לב מי למד איפה, תמיד עדיף ללמוד באוניברסיטה ולא במכללה בישראל
רוב המעסיקים יעדיפו לקחת מישהו שלמד באוניברסיטה על פני מישהו שלמד במכללה
ולא שאין מכללות טובות, הן מעטות, והדירוג שלהן מגיע עדיין אחרי האוניברסיטאות.
חלק ניכר מהאנשים בגילי גרים עד היום עם ההורים
חלק עזבו וחזרו לגור עם ההורים
כי לגור ולשלם שכר דירה חשמל ארנונה מים וכו' ולנסות לחסוך כסף לדירה משלך זה בלתי אפשרי
ואני מדברת גם על אנשים בגילי שכבר התחתנו והקימו משפחה וחיים אצל ההורים
לאחרונה שומעים יותר מדיי על היורדים החדשים
האנשים הצעירים האלה (בגילי פחות או יותר) שבחרו במודע לעזוב את הארץ עם כל הקושי שיש בכך ועברו לגור במדינה אחרת
כל מי שעושה את זה עושה בחוכמה
האנשים
היחידים שאני מכירה בגילי שיש להם היום בית הם משני סוגים, או אלה שעובדים
בהייטק, או כאלה שקרעו את התחת בעבודות בחו"ל והרוויחו מספיק כסף על מנת
שיוכלו לחזור ולגור בארץ ברווחה.
לא סתם אנשים עוברים לגור בחו"ל, מאותה סיבה מגיעים לכאן אנשים מהמזרח הרחוק
הכמות כסף שאפשר להרוויח במדינות אחרות בכמה חודשים, זה משהו שאי אפשר להגיע אליו בארץ גם לא בשנה של עבודה.
והיורדים החדשים הם לא אנשים שעזבו השנה, הם אנשים שגרים בחו"ל כבר כמה שנים
הם עזבו לפני המחאה החברתית, לפני שהמצב פה נעשה ממש קשה
הם עזבו מסיבות כלכליות והם צודקים!
כל בן אדם בגילי שהיה יכול להרשות לעצמו לעזוב - היה עושה את זה
כדי להרשות לעצמו ולמשפחתו חיים טובים יותר
שכאן בארץ הוא לא יכול להרשות לעצמו אותם
כל מי שנשאר בארץ הם אלה שאין להם דרכון אירופאי או עוד לא הוציאו אחד כזה
(לא זול העניין הזה, וגם לוקח זמן) או כאלה שאין להם אשרת עבודה לארה"ב.
הרוב
עוזבים לאירופה, מה לעשות אשכנזים, חוזרים למדינות שבהן ניסו להשמיד את
המשפחה שלהם לפני עשרות שנים, כי כאן בארץ הם נחנקים ומרגישים שהם לא חיים.
ואני מדברת על אנשים רגילים, לא על אקדמאים (חוקרים) שכבר מזמן הבינו שאין להם מה לחפש כאן.
הממשלה מקצצת כל הזמן בתקציבים של ההשכלה הגבוהה, ואין מספיק תקנים לחוקרים בישראל.
שלא
לדבר שהמשכורת שהם מקבלים בארץ ממש נמוכה, והם צריכים עוד לכתת רגליהם
ולשכנע אנשים ו/או חברות שיתרמו כסף עבור המחקר בו הם עוסקים.
בחו"ל הם מקבלים כל מה שהם צריכים בשביל עבודת המחקר שלהם.
הכל נעשה כאן יקר
השכר דירה, הדלק, האוכל, החשמל והמים, הארנונה ויתר המיסים
אין אף אחד שמגן על האזרח הקטן, כל מי שיכול רק לוקח עוד ועוד מהכיס
ולא מפליא שאנשים אומרים דיי, נמאס לנו.
רוב מי שאני מכירה שנשאר בארץ נשאר כי אין לו אופציה אחרת (מיעוט בגלל עניינים אישיים)
לא כל אחד יכול לקום ולעבור לגור בחו"ל
לא לכולם יש אזרחות נוספת או אופציה להוציא אחת כזאת
ומי שנשאר צריך בעל כורחו להתמודד עם המצב הנוכחי
זה מכעיס נורא לשמוע את כל אלה שיושבים על סיר הבשר קוראים ליורדים בשמות ומגנים אותם
זה קל שאתה יושב על משכורת ענקית ולא מעט רכוש לבוא ולבקר את מי שאין להם ורוצים להשיג קצת לעצמם
אף אחד לא ביקש הרבה, בית, מכונית, משפחה עם כלב ו/או חתול ו2-3 ילדים ולחיות ברווחה
זה משהו שמאוד קשה להגיע אליו היום במדינה שלנו
וכן מי שיכול עוזב!
ואני לא מאשימה אף אחד לרגע, כי אם אני הייתי יכולה זה בדיוק מה שהייתי עושה
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
