אני לא זוכרת מתי בעשור האחרון חיכיתי כל כך שיגיע סוף השבוע.
זו תופעה חדשה מאז העבודה החדשה שלי.
זה לא שאני עובדת כל כך הרבה
9 שעות ביום
טוב יוצא בדר"כ קצת יותר כי אני מגיעה לרוב חצי שעה-שעה לפני הזמן
אבל תמיד יוצאת ב6 בערב
בכלל, אני חושבת שאחד החסרונות במקום עבודה שלי הוא שמתחילים לעבוד ב-9 בבוקר
הייתי מעדיפה להתחיל ב-8 בבוקר ולצאת ב-5 אחה"צ
במצב הנוכחי בקושי יש לי זמן בבית
זאת אומרת יש לי בערך 4 שעות עד שאני הולכת לישון
זה בהנחה שאני רוצה לישון 6 שעות בלילה
no life
מתוך 24 השעות ביממה 13 שעות אני לא בבית
6-6.5 שעות אני ישנה
1/2 שעה בבוקר אני מתארגנת לעבודה
מה שמשאיר לי בערך 4 שעות שבהן אני אוכלת, מתקלחת, מכינה תיק ליום המחרת, ואולי מספיקה קצת לנקות את הראש, לגלוש באינטרנט ו/או לראות משהו בטלוויזיה
סוף השבוע הוא הזמן היחידי שבו באמת יש לי זמן לעצמי
לנוח, לישון יותר מ6 שעות בלילה בלי צורך לקום בבוקר
בעצם בלי תוכנית מוגדרת וסדר יום
מה שכן, אני לא חושבת שזה חיובי במיוחד שאני מחכה כל כך לסוף השבוע
בפעם האחרונה שהייתי במצב שאין לי חיים היה כשעבדתי בתאגיד
אבל שם עבדתי 11-12 שעות ביום קבוע + שישי לסירוגין + 3 שעות נסיעה ביום (הלוך חזור)
אז ישנתי כל לילה 4 שעות, הייתי יוצאת מהבית ב6 ורבע בבוקר וחוזרת בסביבות 9-10 בלילה
בסופי שבוע לא היה עם מי לדבר כי ישנתי כל היום.
מצחיק, כשאני חושבת על זה אז כתבתי הרבה יותר מאשר היום.
חשבתי לעצמי, שבסימסטר אביב כשאני אחזור ללמוד
כדאי לנצל קצת יותר טוב את הזמן
זאת אומרת, יש לי בערך שעתיים-שלוש נסיעות ביום
האמת הזמן הכי ארוך של הנסיעה זה כשאני חוזרת הבייתה
בבוקר אני נוסעת עם חברה מהמושב לתל אביב (1/2 שעה נסיעה בדר"כ)
ואחר כך לוקחת אוטובוס אחד לעבודה (15-20 דקות).
בערב כשאני מסיימת לעבוד זה אוטובוס (20-25 דקות) - אותו אחד מהבוקר אבל בערב יותר עמוס
ועוד אוטובוס לכיוון הבית שלו לוקח בדר"כ 30-40 דקות נסיעה
היום אני שומעת מוזיקה ו/או ישנה בזמן הזה
וחשבתי לעצמי שיהיה שווה לנצל קצת אחרת את זמן הנסיעה הזה
אם אני לומדת, אולי יהיה כדאי לרכוש מחשב נייד
נכון שזו לא הוצאה קטנה במיוחד
אבל אני צריכה להחליף את המחשב שלי
ולמרות שיש לי חלק מהחלקים (מעבד+לוח+מסך)
אני צריכה לקנות חלקים נוספים (זכרונות + דיסק קשיח)
שהמחיר הזה יהיה בערך 1/3 מחשב נייד (שהיום עם מעבד i5 עולה 2500-3000 ש"ח)
אם האמור לעיל נשמע לכם כמו סינית
מדובר במחשב נייד חדש וחזק, אם כי קצת כבד (משקל 2-2.5 קילו)
וב-40 דקות אני יכולה לקרוא חומר של לימודים, לכתוב סיכומים וכו'.
זו דרך יותר טובה לדעתי לנצל את הזמן שלי מאשר לישון
(שלא לדבר על זה שאחר כך אני עפוצה לגמרי).
אני לא בטוחה שאם אני אעשה רישיון נהיגה ואסע לעבודה ברכב זה ישנה את זמני ההגעה והחזרה שלי בצורה משמעותית
לנסוע בבוקר מהיישוב שאני גרה בו לתל אביב, כשיוצאים ב6 וחצי בבוקר, אין פקקים, ומגיעים תוך 20 דקות
כשיוצאים ב-7 בבוקר, כבר יש פקקים, אם נוסעים בנתיב המהיר מגיעים תוך 30-40 דקות
אם נוסעים בכביש הרגיל, לוקח שעה ויותר
ככל שיוצאים מאוחר יותר הפקקים בכביש גדלים וזמן ההגעה מתארך
היום כשאנחנו נוסעים בנתיב המהיר, אנחנו 4, אז אנחנו לא משלמים (יש פטור)
אבל כשנוסעים פחות מ-4 נוסעים משלמים על הנסיעה והמחיר מתחיל מ30 ש"ח (אחרי 7 בבוקר)
ועולה בהתאם לעומס על הכביש
קצת מטורף לדעתי לשלם על נסיעה בכביש
ככה שגם אם אני אסע עם רכב משלי, אני אצטרך לצאת באותה שעה בבוקר
ואחר הצהריים, ייקח לי בערך שעה להגיע הבייתה
גם כי יש עומס תנועה בתוך העיר וגם כי יש עומס תנועה בכבישים היוצאים מתל אביב
במקום עבודה שלי, יש שעות עבודה מוגדרות 9-18
לא משנה להם אם הגעתי מוקדם, אני עדיין אצטרך להישאר עד 18:00
בכלל ידיד שלי, שהוא עו"ד אמר לי שזה לא חוקי
זאת אומרת, בחברה יש משכורת גלובלית ולא משלמים על שעות נוספות - ועל פי חוק חייבים לשלם שעות נוספות
גם אין לנו שעון נוכחות, שחובה שיהיה בכל חברה (קטנה או גדולה זה לא משנה).
ככה אף אחד בעצם לא יודע אם הגעתי מוקדם או יצאתי מאוחר יותר
יש לנו פעם בחודש הרצאה שהחברה עושה, ואז כולם מגיעים שעה מוקדם יותר בבוקר
על חשבוננו, אז נכון שהם מכינים לנו ארוחת בוקר מפנקת
אבל האם זה שווה את הזמן שלנו?
בימים כאלה אני מגיעה לעבודה בסביבות 7 בבוקר
ויוצאת ב6 בערב
זה מצחיק כי ההרצאה היא סוג של צ'ופר (הרצאות מעניינות ומרתקות אין ספק בכך)
אבל אנחנו מחוייבים להגיע להרצאות האלה, אין לנו אופציית בחירה
או למשל בשבוע הבא יש לי מבחן הסכמה שאני צריכה לעשות
במקום שאני אקח חצי שעה+ מזמן העבודה שלי (באותו יום) לעשות את המבחן
אני צריכה להישאר שעה מאוחר יותר
אלה דברים קטנים, אבל דברים קטנים ומעצבנים
השהות הארוכה שלי מחוץ לבית, משאירה אותי כמעט בלי זמן לעצמי
ולכן אני מחכה בקוצר רוח לסוף השבוע שאני אוכל לנשום קצת
אני לא רוצה לצאת, לבלות, אחרי שבוע עמוס כל כך
אני מעדיפה להשתבלל בבית
לשמוע מוזיקה, לקרוא איזה ספר טוב, להיות עם המשפחה שלי
ולא לעשות יותר מדיי
ידיד שלי (אותו אחד העו"ד מלמעלה) אמר לי
"מה תצאי תבלי וכו' כשתהיי מטופלת עם ילדים לאי יהיה לך זמן לדברים האלה"
האמת, שאני מיציתי את כל עניין היציאות עוד בסביבות גיל 25
זו הייתה התקופה בה החלה העליית מחירים הדראסטית בתל אביב (שתמיד הייתה יקרה ונעשתה עוד יותר יקרה)
ובעצם רוב חבריי מעדיפים לארח בבית ובכלל כמעט ולא יוצאים
לצאת הפך להיות מעמסה כלכלית
חוץ מזה שאנשים התברגנו
ואני אישית לא מרגישה צורך לצאת
זאת אומרת benn there, done that
הבנתי את הרעיון הכללי
לא עושה לי את זה
ומבחינתי זה סתם בזבוז כסף מיותר
בגלל כשאני רואה אנשים בגילי ומעלה שיוצאים הרבה (ואין הרבה כאלה) זה פשוט נורא פתאטי בעיניי
זה לא שאנחנו ילדים ויש לנו צורך להגיד שאנחנו לא יושבים בבית ביום חמישי/שישי/שבת בערב
ושאנחנו נורא קוליים (איזו מילה עתיקה) ואנחנו יוצאים לקרוע את העיר
אנשים מעדיפים לארח/להתארח לקפה+עוגה+ארוחה
מאשר לצאת לבית קפה (קפה + עוגה יוצא סביבות 50 ש"ח לאדם)
לראות סרט על מסך TV ענקי (שיש היום כמעט בכל בית - אפילו אצל ההורים שלי!) מאשר ללכת לקולנוע
(36 ש"ח לכרטיס + נסיעות + חניה בתשלום + פופקורן ושתייה)
ומועדונים? אין לי מה לחפש במקומות האלה
כבר לא מדברת אלי הסצינה הזו
אני לא מחפשת להרחיב את מעגל החברים שלי
וגם אם כן, את האנשים המעניינים באמת אני לא אפגוש על רחבת הריקודים במועדון זה או אחר.
המושגים של מה כייף בשבילי היום הם שונים
זה לא שכשהייתי צעירה יותר לא אהבתי לצאת
היום זה פשוט לא עושה לי את זה יותר
למה שאני אעשה בכוח משהו שכבר לא מדבר אלי יותר?
אני לא צריכה להוכיח לאף אחד שום דבר
כמה דברים נוספים:
ריעננתי את ארון החורף שלי
זהו החורף כאן ורשמי
אפשר לעלות את הבגדים הקצרים למדף העליון
גיליתי שיש באיזור המון חנויות של עודפים או outlet
והמחירים שם זולים יותר, הרבה יותר מאשר בחנויות הרגילות
אני צריכה לקנות עוד מכנסיים, שזה הדבר שהכי חסר לי (אין לי מכנסיים חורפיות כולם מתאימים לקיץ - בד דק)
דודה שלי עולה לי על העצבים
זאת אומרת לא כל יום, אני לא רואה אותה כל יום
אבל כשהיא באה אלינו לארוחות ערב עם הבת שלה או שאני נוסעת עם אמא שלי לבקר את סבא וסבתא שלי והיא שם
ההתנהגות שלה פשוט מגעילה ולא מתחשבת
למשל, כשאנחנו יושבים לאכול יש צלחת מרכזית וכלי הגשה לאוכל, כל אחד לוקח לו מה שהוא רוצה
היא לא תיקח עם הכלי הגשה, תמיד תדחוף את המזלג שלה (אחרי שהוא כבר ביקר אצלה בפה) לצלחת המרכזית
או למשל, לפני שבועיים הייתי עם אמא שלי אצל סבא וסבתא שלי, וסבתא שלי הכינה אוכל שאני לא יכולה לאכול (אלרגית), לא ביג דיל, היא הוציאה לי 3 חתיכות דגים והכינה לי צ'יפס בזמן שכולם אכלו, דודה שלי ראתה צ'יפס וביקשה ממני קצת, אז נתתי לה חצי מנה ובינתיים סבתא שלי מכינה לה עוד צ'יפס
ואחרי שתוך שניה היא חיסלה את המנה שנתתי לה (חצי מנה מהצ'יפס שהוכן עבורי) היא דחפה את הידיים שלה לצלחת שלי לקחת עוד צ'יפס
אז צעקתי עליה, צעקתי עליה שאני לא מרשה לה לדחוף ידיים לצלחת שלי, ומה היא ילדה בת שנתיים שלא יכולה לדחות סיפוקים? הרי מכינים לה מנה, עוד רגע זה יהיה מוכן. קצת סבלנות, אישה בת 45 לא מסוגלת לחכות 5 דקות כדי שיכינו לה מה שהיא ביקשה
ועוד מכינים לה במיוחד, כי היא ביקשה, זה לא שהיא לא אכלה כמה דקות לפני כן צלחת מלאה בעוף ואורז וירקות וכו'.
עד לפני 4 שנים היינו רואים את דודה שלי אולי פעם פעמיים בשנה
משפחה הייתה אוויר בשבילה
בגלל זה גם לא ממש הכרתי אותה
היום, שאני רואה איזה מין בן אדם היא
אגואיסטית, מרוכזת בעצמה, כסף נוזל לה בכמויות מהידיים, לא מוכנה להתפשר, לא מוכנה ללמוד דברים חדשים, לא מוכנה להקשיב לאחרים.
זה כל הזמן אני ואני ואני. כאילו שהעולם סובב סביבה בלבד.
אני ממש לא אוהבת את מה שאני רואה
אני צריכה לגייס המון סבלנות בכל פעם שיוצא לנו להיפגש עם המשפחה
כי זה לא כמה דקות מפגש, זה כמה שעות טובות (5-6 שעות בדרך כלל)
והיא מחנכת את הילדה שלה להיות כמוה
שזה בכלל סרט בפני עצמו.
ההורים שלי התחילו טיפול זוגי
אחרי שנים שאמא שלי מנסה לגרום לאבא שלי ללכת לפסיכולוג
כי באמת יש לו הרבה בעיות שאולי הוא מודע לחלק מהן ואולי לא
ואבא שלי מהמתנגדים "אני לא צריך טיפול פסיכולוגי" הוא אמר לי באחד הויכוחים שלנו שבו הוא אמר לי שאני צריכה פסיכולוג דחוף ואני אמרתי שאם הוא כל כך תומך בטיפול פסיכולוגי למה הוא לא הולך בעצמו.
בכלל בשנים האחרונות רוב החברים של אבא שלי הם גרושים
והם מתחילים להשיא לו עצות באיך לנהל את חיי הנישואין שלו (כן, אנשים גרושים, ממש אומדן להצלחה בחיי הנישואים)
והוא ממש התחיל להעיק על אמא שלי עם כל מיני דרישות ובקשות שונות
ואחרי שאמא שלי עשתה חושבים, היא החליטה שהם ילכו לטיפול זוגי
כי כמה אפשר לסבול את הסרטים האלה שהוא עושה להם, הם כבר עברו את הגיל הזה.
שזה גם קצת בשבילה אבל בעיקר בשבילו
מצחיק שאמא שלי סיפרה לי את זה כי אני לא חושבת שאחותי ואחי יודעים
חצי יום שישי עבר,
נעשה קריר משהו
מזג אוויר חורפי בהחלט
צופים גשם בסוף השבוע
האמת שזה נחמד המזג אוויר החורפי הזה
במיוחד אחרי השנים האחרונות בהן נראה שהקיץ השתלט על רוב עונות השנה
פתאום יש קצת חורף, גשם
מצחיק אותי לראות אנשים בתל אביב נכנסים להיסטריה מקצת גשם
ובכלל הכבישים המוצפים והמכוניות הצפות
מראה רק כמה המדינה שלנו לא מוכנה למזג אוויר כזה
ה-מזג אוויר המושלם להתכרבל בשמיכה על הספה עם איזה ספר טוב וכוס שוקו או קפה
סוף שבוע נהדר שיהיה לכם
אני יודעת ששלי יהיה
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
